האוזר: "האופציות הבינאריות הן יהלומי דמים"

יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, קיים היום (ג') בוועידת שוק ההון של "גלובס" בשיחה עם ארז סופר, שותף מנהל ב-BDO זיו האפט, תחת הכותרת "רגולציה וגלובליזציה: מסחר הסדרה ופיקוח".

האוזר נשאל בתחילת השיחה האם לא התייאש מהעיסוק בבורסה בת"א - והשיב: "למרות הסנטימנט השלילי היום כלפי הבורסה והדיבור הלא נכון שהבורסה מתייבשת, אני ממשיך להיות אופטימי. הרפורמות והיוזמות שלנו נושאות פרי. לראשונה מאז המשבר, יש שינוי מגמה במחצית הראשונה של 2017. מספר החברות גדל, שוק ההנפקות מתחמם ונפחי המסחר גדלו ביותר מ-20%".

- דיברת באחרונה על הקלות מס למשקיעים בבורסה. זו הדרך?

"הבורסה רחוקה ממיצוי מקומה בכלכלה הישראלית. כדי שהבורסה תמלא את תפקידה כמקור הון תחרותי לבנקים ולאחרים, כדי לעודד תחרות והורדת מחירים, יש להתייחס לבורסה כאזור עדיפות לאומי ולתת הקלות מס למשקיעים ולחברות בבורסה. הקלות המס הללו הן אפליה מתקנת מוצדקת, כיוון שהן שקופות ומפוקחות ועין הציבור שוזפת אותן, בשונה מהשקעה של משקיעים מוסדיים, שמנהלים את הכסף של כולנו, של כלל הציבור, בחברות פרטיות שאינן שקופות והמידע לגביהן מוגבל.

"ככלל, אני חושב שלא נותנים לשקיפות את הכבוד המגיע לה. שקיפות (אור השמש) היא המטהר הטוב ביותר. הקלות המס מוצדקות גם בשל העובדה שהן יכולות להפנות כספים משוק הנדל"ן לשוק ההון, תרומה לשוק ההון ותרומה לצינון שוק הנדל"ן. לאפליה מתקנת בדרך של הקלות מס יכול להיות גם יתרון נוסף, כי תקבולי המס לממשלה דווקא יגדלו עם הורדת שיעורי המס".

- האם צפוי שיתוף פעולה עם בורסה זרה? 

"אנחנו יודעים שיש כמה בורסות חשובות שמתעניינות בשיתוף פעולה עם הבורסה בת"א. אני סבור ששיתוף פעולה עם בורסה זרה הוא הכרחי להתפתחותה של כל בורסה בעולם הדיגיטלי, ובוודאי הכרחי לבורסה בת"א. אני מקווה ומצפה שיצטרפו חברי בורסה נוספים שיגדילו את בסיס המשקיעים, יגבירו פעילות מסחר, ויוסיפו תחרות שתביא להפחתה של עמלות המסחר".

"לא סיימנו את המלאכה כאן"

- קראתי שחתמת לאחרונה הסכם להכרה הדדית עם בריטניה וגרמניה. תוכל להסביר לנו? ובאותו הקשר, למה זה חשוב בהתחשב בעובדה שחברות דואליות מבקשות להתנתק מפה, דוגמת מלאנוקס. למה אתה בכלל מצפה שהן יבואו ?

"ראשית, חוק הרישום הכפול נועד מלכתחילה ל'גייר' את החברות הישראליות שגייסו בארה"ב ולא בארץ. הוא כמובן מאפשר גם את הדרך ההפוכה - לרשום למסחר בישראל חברות זרות. יש לכך חשיבות עצומה, משום שהחברות הללו מהוות רק 12% מסך החברות בבורסה, אך הן תורמות לכמעט 50% מסך המסחר בבורסה בת"א. כלומר, יש להן תרומה משמעותית למסחר.

"שנית, כדאי לזכור כמה עובדות חשובות: יש כיום כ-90 חברות ישראליות שגייסו הון בארה"ב, רובן בנאסד"ק. בשנת 2014, לאחר ההודעה על מחיקתה של מלאנוקס ממסחר בבורסה בת"א, היו 47 חברות דואליות. מאז נמחקו עוד כמה חברות, אך חברות רבות חדשות אחרות רשמו מניותיהן למסחר בבורסה בת"א לרבות: אופקו, מיילן, סודהסטרים, אורמת טכנולוגיות, קנון הולדינגס ועוד.

"מספר החברות הדואליות היום הוא כיום 62 חברות שרשומות למסחר גם בבורסה בת"א. וצריך להדגיש: מנקודת מבטן של החברות הישראליות הרשומות למסחר בנאסד"ק, חוק הרישום הכפול מעניק כמעט פטור מלא מעול חוק ני"ע הישראלי ויש לרישום הכפול יתרון כלכלי חשוב בשל תוספת הנזילות במסחר במניותיהן, שמשמעותו תמחור טוב יותר. כיום, בממוצע, מעל ל-40% מהיקף המסחר הכולל של חברה דואלית נובע מישראל.

"אבל, אנחנו לא סיימנו את המלאכה כאן. אנחנו עובדים היום על האפשרות להכיר בבורסות בסינגפור, בהונג-קונג ובטורונטו בחוק הרישום הכפול, שיאפשר לחברות ישראליות וזרות שרשומות למסחר בבורסות הללו, להירשם למסחר בבורסה בת"א כשהן פטורות מעול חוק ני"ע הישראלי. בנוסף, חתמנו לפני שבועיים הסכם של הכרה הדדית עם בריטניה וגרמניה, בנוסף לצרפת. המשמעות היא,שהרגולטורים של המדינות עם שוקי ההון הכי מפותחים באירופה, מכירים באיכות הרגולציה הישראלית, ובתשקיף הישראלי שלנו כפי שהוא. השלב הבא הוא להכיר בדוחות הכספיים שלנו. בהתחשב בעובדה, שאנחנו מאמצים הוראות IFRS במלואן, אני מאמין שהשלב הזה יושלם אף הוא. זה יאפשר לחברות ישראליות שרשומות למסחר בבורסה בת"א להירשם כמעט אוטומטית בבורסות באירופה".

- בשנה האחרונה פעלתם באופן נחרץ נגד תעשיית האופציות הבינאריות והנזק הרב שפעיליה גורמים לנו בעולם. תסביר למה.

"אתה מכיר את המונח יהלומי דמים? אז האופציות הבינאריות הן יהלומי דמים, כלומר כסף שנלקח במרמה ובגזל. צריך להבין שאופציות בינאריות במהותן הן מכשיר הימורים, וקיבלנו מאות תלונות מאזרחים בארץ ובחו"ל על שהפסידו את כספם וטוענים שעבדו עליהם.

- בהקשר לאכיפה, הגופים המפוקחים טוענים שהאכיפה המנהלית מאיימת ומרתיעה חברות מלהנפיק. מה דעתך?

"הצלחנו ליצור איזון נכון בין אכיפה בלתי מתפשרת והרתעה לבין הקלות ופיתוח שוק ההון. לגבי אכיפה, אין אצלנו הנחה לריקי כהן ואין הנחת סלב. מבחינתי, כולם שווים בפני החוק. כולם יודעים היום שאף אחד לא חסין. מי שסרח ייענש. בתקופתי הקנסות שהושתו על הגופים המפוקחים שהפרו את חוקי ני"ע בשש השנים האחרונות הכניסו לתקציב המדינה כ-350 מיליון שקל. הייתי שמח אם היה אפשר להשתמש בזה להורדת עלויות על הגופים המפוקחים.

"לגבי אכיפה מנהלית, אני מאמין בכלי הזה ככלי הרתעה אבל אסור שהוא ישתק את הפעילות. אני מניח שאחת הסיבות לכך הוא האיסור לשיפוי וביטוח. אני סבור שהגיעה העת לשקול את האפשרות להסדר הכולל ביטוח הליך אכיפה מנהלי בתנאים מסוימים.

- מה דעתך על נציגות נשים בדירקטוריונים?

"כששאלו את ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו כשהוא נכנס לתפקיד בשנת 2015 מדוע הוא מתעקש שמחצית מחברי הממשלה יהיו נשים הוא ענה 'כי השנה היא 2015'. אז עכשיו השנה כבר 2017 ואני חושב שברור לחלוטין שאין שום סיבה שתהיה למגדר כלשהו עדיפות בתפקיד כלשהו, לא בדירקטוריונים ולא בכל תפקיד אחר. השאלה הקשה היא איך לגרום לזה לקרות. האם בחקיקה כופה? האם זו השעה להכבדת הנטל הרגולטורי? או, אולי כדאי לשקול מתן תמריצים למינוי נשים בדירקטוריונים? אני בעד לשקול לאמץ מדיניות אקטיבית, אך לא כופה. כפייה תכביד את הנטל הרגולטורי בסוגיה שנמצא בליבת ניהול החברה - הרכב הדירקטוריון".

- לסיום, איך אתה רואה את התפקיד שלך כיו"ר רשות ני"ע? מה מטריד אותך יותר מכל?

"אני רואה את התפקיד שלי מתוך נקודת מבט רחבה. אני מאמין ששמירת ענייניו של הציבור כוללת גם את שכלול השוק, גיוון המוצרים בו, פתיחתו לעולם, ושמירתו כערוץ השקעה תחרותי ורלבנטי. מטריד אותי שאנשים מתייחסים לשוק ההון כאילו מדובר בעולם נפרד, שרק מעטים משתתפים בו. אין טעות גדולה מזו. כולנו מושקעים בשוק ההון באמצעות החסכונות שלנו בקרנות נאמנות, פנסיה וגמל.

"מטריד אותי גם מירוץ החימוש הרגולטורי, ואני מאמין בהודנא רגולטורית. אבל יותר מכל מטריד אותי שמנהלי כספים מתבלבלים ומתייחסים לכספם של המשקיעים כאילו זה כספם, או מנהלי חברות אינם מתייחסים לציבור המושקע בהן כשותפים. הגישה שלי דומה לגישה של הרגולטור האמריקאי. לכו לעבוד. אבל, אם תעברו על החוק נעמיד אתכם למשפט בכיכר העיר".