"יש ביקורת בימים האחרונים על נושא החובות של אליעזר פישמן, ויש כבר סיכומים על ועידת חקירה פרלמנטרית שתתקיים בכנסת. חשוב שבנק ישראל יראה לנגד עיניו לא רק את הבנקים, אלא גם את לקוחות הבנקים, את העסקים ואת משקי הבית - לפני שתקום ועדת חקירה על ריבית המשכנתאות. בנושא הזה יש כאן ניתוק מהציבור, ניתוק מהזוגות הצעירים. לא ייתכן שריבית המשכנתאות מזנקת ב-50-60% בזמן שהריבית במשק לא זזה. זה מנותק מהציבור", כך אמר שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן, בוועידת שוק ההון 2017 של "גלובס" שמתקיימת היום בת"א.
השר התייחס לאתגרים שיש לכלכלה ולשוק ההון הישראלי. לדבריו, "כלכלה חזקה זאת מדינה חזקה. הסיבה שארה"ב מנהלת את העולם, זה קודם כל בגלל שהיא המעצמה הכלכלית החזקה בעולם. יש היום עולם כלכלי חדש. עד לפני עשור החברות המובילות בעולם היו חברות אנרגיה, והיום יש רק חברת אנרגיה אחת בין החברות המובילות. חברות הטכנולוגיה הגדולות הן המובילות כיום.
"מבחינת תמ"ג לנפש אנחנו מדורגים במקום 21 בעולם. ראשי מדינות כמו הודו וסין שמגיעים לכאן, באים אך ורק בגלל הנושא של הטכנולוגיה הישראלית. חלק גדול מעליית תוחלת החיים בעולם נזקפת לזכות חברות הטכנולוגיה הישראליות. עשרות חברות ישראליות מוכרות שירותים ומוצרים במיליארדי דולרים לעולם. יש כאן 300 חברות בינלאומיות שכבר פועלות בישראל ויש עוד חברות גדולות בעולם שרוצות להגיע לכאן. הם מבינים שישראל היא חממת ההיי-טק של העולם", אמר כהן.
עוד הוסיף השר, כי "היום אנו נאלצים לתת אלפי משרות למתכנתים בעולם, אנחנו רוצים להכשיר עוד מתכנתים ישראלים. אנחנו נמצאים במלחמת סחר עולמית. יש משחקים במטבעות, שינויי מס דחופים, ואנחנו חלק מהמשחק הזה. אנחנו צריכים להמשיך ולהפחית מסים. הפחתנו מסים ב-11 מיליארד שקלים, הורדנו את מס החברות, הורדנו את דמי הביטוח הלאומי, הפחתנו את המס ליצואנים במרכז ל-16% ובפריפריה ל-7% בלבד".
"לדעתי טראמפ יהיה נשיא טוב, מכיוון שהוא מבין את חשיבות המגזר העסקי", אמר כהן. "שקל חזק הוא סימפטום של כלכלה חזקה, נמשיך להביא לכאן גם חברות בינלאומיות. נכון שהשקל החזק מקשה על היצואנים, אף שהיצוא גדל, אבל יש גם יתרונות: הקלה על יוקר המחיה, אפשרות להביא חומרי גלם בעלות נמוכה. יש לי לא מעט ויכוחים עם בנק ישראל בנושא המט"ח, ואני שמח שהעברנו סוף סוף את הרפורמה בבנקים.
"למרות החוסן של הכלכלה הישראלית, יש עוד הרבה עבודה. מחצית מהישראלים מרוויחים פחות מ-7,000 שקל בחודש. הרפורמה שקידמנו נועדה לקדם יעילות בנקאית, מתוך מטרה לא להשיא את רווחי הבנקים, אלא לגלגל אותם לשוק. אנחנו פועלים להפחתת רגולציה… במכון התקנים עשינו זאת, ונמשיך לעשות זאת בכל מקום שניתן. לצד שינוי המס והרפורמה בבנקים, צריך לייצר בישראל אווירה עסקית אוהדת. אנחנו רוצים את החברות הבינלאומיות כאן.
"כולנו מסכימים שצריך יותר השקעות בחינוך, בריאות ורווחה... אבל רוב ההכנסות של מדינת ישראל מגיעות מהמגזר העסקי. אנחנו צריכים יותר פתיחת מפעלים ועסקים בישראל. אנחנו נותנים היום עוד 75 מיליון שקל לטובת הקמת מפעלים בנגב. כל מפעל שנפתח מקצר את התור לבדיקות MRI. כל התקציבים של המשרדים החברתיים עלו בלפחות 2%", לדברי השר.
כהן הוסיף: "שוק ההון הוא אבן יסוד בכל כלכלה. יש לנו יחס חוב תוצר נמוך. מתחילת השנה נרשמו כבר שש חברות להנפקה ראשונית בבורסה הישראלית, לעומת 5 חברות בלבד שנרשמו בכל השנה שעברה - יותר נמוך מזה אי אפשר היה לרדת. יש הקלה ברגולציה בבורסה. צריך שגם שוק ההייטק ייכנס לבורסה הישראלית. לעומת מדינות אחרות, אין כאן שוק פיננסי חזק בתחום הטכנולוגיה. בכל העולם אנו רואים השקעות של 2-3 אחוז בתחום ההיי-טק, תפקיד המוסדיים לדאוג לחוסכים. יש להם אחריות לכספי החוסכים, אבל הם חייבים להיות מעורבים בשוק הישראלי ולפתח את אותם תחומים.
"אנחנו לא רואים מספיק חברות בשוק ההון בגלל הריכוזיות בשוק הישראלי. כמעט בכל תחום, ובעיקר בתחום הצריכה, יש שחקנים שמחזיקים ביותר מ-70%. יבואני הטואלטיקה הישראלים לא נסחרים בבורסה, הם לא רוצים שיידעו כמה הם מרוויחים. צריך למכור במחיר הוגן. לא חיכינו למחאה חברתית בנושא, ופעלנו כדי שתהיה כאן כלכלה חופשית. חלק גדול מהאחריות רובץ על כתפיה של הממשלה. נגיש החודש את התקנות בעניין יבוא מקביל. ביום ראשון יובא לאישור הממשלה הנושא של יבוא אישי. אם ימכרו במחיר חזירי - הצעדים יהיו במידה המתאימה. נפעל לשחרר חסמים, להפחית רגולציה, להוריד מסים, לגרום לחברות בינלאומיות להגיע לישראל - ובעיקר לפריפריה", אמר.
כהן נכנס לתפקידו כשר הכלכלה והתעשייה בינואר 2017, במסגרת סבב תיקים בממשלה, לאחר שהחליף בתפקיד את יו"ר מפלגת כולנו ושר האוצר, משה כחלון. לפני כן שימש ח"כ כהן יו"ר ועדת הרפורמות וחבר בוועדת הכספים בכנסת. כהן, 44, רו"ח במקצועו, כיהן בעבר בתפקידים בכירים במגזר העסקי, ובהם ראש תחום תאגידים בחברת דירוג האשראי S&P מעלות, ולאחר מכן משנה למנכ"ל חברת הכשרת הישוב.
בשבוע שעבר הכריז משרד הכלכלה על כמה צעדים לטיפול ביוקר המחיה, שיינקטו בחודשים הקרובים. בין השאר, יועברו ביולי הקרוב לאישור הכנסת תקנות חדשות, שירחיבו את חוק שקיפות המחירים ויחייבו את הקמעונאיות הגדולות להציג את מחיריהם של מוצרי הטואלטיקה והניקיון בחו"ל, במקרים שבהם נמצא פער מחירים גבוה בהשוואה לחו"ל.
לדברי השר כהן, ההשוואה תתבצע דרך משרד הכלכלה והאחריות להציג את השילוט על המוצרים תוטל על הקמעונאים הגדולים בלבד. נוסף על כך, יחויבו הרשתות בפרסום מחירים ותמיכה באפליקציות להשוואת מחירים. כמו כן, הוחלט במשרד לקדם הצעת חוק להגבלת כוחם של יבואנים גדולים. הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין, ציינה בעניין זה כי הצעת החוק נמצאת בשלבים האחרונים בעבודה פנימית, והיא תעבור לשימוע ציבורי ולאישור משרד המשפטים. ההגדרה למונופול מתייחסת כיום ליבואן שמחזיק בנתח של יותר מ-50% משוק מסוים.
במסיבת העיתונאים שבה הוכרזו הצעדים בשבוע שעבר, אמר השר כהן, בין השאר, כי "יש כאלה שמנצלים בלעדיות ואת העובדה שאנחנו כלכלת אי - ליתר דיוק, אי מדיני. אני מאמין בסחר הוגן ולא ברווחים חזיריים. אנחנו רואים ריכוזיות גם בייצור וגם ביבוא. יש שחקנים מרכזיים בכל אחד מהמקטעים האלה". מהנתונים שהציג כהן עלה כי מוצרי הטואלטיקה המיובאים בישראל יקרים ב-48% ביחס למחירם בעולם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
