השחיתות בקופ"ח מאוחדת: שלושה מנאשמי הפרשה זוכו מאשמה

לא בכל יום שומעים נאשמים בפרשות שוחד ושחיתות חמורות בבית המשפט את המשפט הנכסף: "אני מזכה את הנאשמים מכל העבירות המיוחסות להם"; להפך - לפי כל הסטטיסטיקות מדובר באמירה נדירה במחוזותינו הפליליים, ועל מרבית הנאשמים מוטבעת חותמת "מורשע" בסוף ההליך נגדם.

אולם, זה בדיוק המשפט ששמעו הבוקר (ג') שלושה מנאשמי אחת הפרשות החמורות שנחשפו בשנים האחרונות - פרשת קופת-חולים מאוחדת, במסגרתה הואשמו 11 נאשמים ועוד 10 חברות בעבירות של קבלת שוחד, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, מירמה והפרת אמונים בתאגיד, שימוש במסמך מזויף, עבירות הלבנת הון, עבירות מסים ועבירות נוספות.

שופטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד, מיכל ברנט, זיכתה מחמת הספק את אילן יוסף, ראש מדור חקירות מע"מ ירושלים; אברהם סיבוני, בעלים של חברות שיווק שסיפקו שירותים לקופת-חולים מאוחדת; ועו"ד איילת אפיק, שייצגה את אחד הנאשמים בפרשה - מכל העבירות שיוחסו להם בפרשה.

בנובמבר 2010 חולל מבקר המדינה דאז, מיכה לינדנשטראוס, רעידת אדמה במערכת הבריאות, כשפרסם דוח ביקורת מיוחד שבמרכזו עמדה קופת-חולים מאוחדת. הדוח הוגדר כ"אחד הדוחות החמורים של מבקר המדינה מאז ומעולם", והוא תיאר שורה של שחיתויות ניהוליות ואישיות בקופה השלישית בגודלה בישראל, שמבוטחים בה כמיליון איש.

המבקר העביר 6 פרשיות שונות שנבדקו בדוח ליועץ המשפטי לממשלה, כדי שיחליט אם לפתוח בחקירה פלילית בעניינן. חקירה פלילית אכן נפתחה, ובהמשך הלכו ונחשפו החשדות נגד בכירי מאוחדת לשעבר, שרבים מהם גם נעצרו.

בין 2013 ל-2015 הוגשו כתבי אישום חמורים נגד מעורבים רבים בפרשה, בהם בעלי תפקידים ברשות המסים, בעלי תפקידים בקופת-חולים מאוחדת, בעלי חברות פרסום ושיווק וחברות הקשורות אליהם. זאת, בטענה כי הנאשמים הביאו במירמה לכך שמשאביה הכספיים של קופת-חולים מאוחדת, המתקבלים ממשרד הבריאות ושנועדו לשמש לצורכי בריאות, שימשו לפעילות שיווקית אסורה ולהטעיית הקופה, מנגנוני הביקורת ומשרד הבריאות.

הדלפה מהחוקרים

חלק מהנאשמים בפרשה כבר הורשעו, ונגזר עונשם, ובהם כנרת פרי גיא-רון, רעייתו של ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, עו"ד יורי גיא-רון, שהורשעה על-פי הודאתה בעבירה של רישום כוזב במסמכי תאגיד בפרשה. גיא-רון הודתה בכך שבשנים 2004-2008 הפיקה חברת "אפיקי שיווק" שבבעלותה חשבוניות כוזבות מדי חודש לקופת-חולים מאוחדת בסכום העולה על 4 מיליון שקל.

במסגרת חקירת הפרשה הכללית נחשפה פרשה נוספת, לאחר שהתברר כי נעלמו ראיות וכספים בטרם נחשפה החקירה בפני החשודים. בהמשך חשפו החוקרים הדלפה של החקירה מתוך הצוות המיוחד בחקירה שכלל חוקרים מיאח"ה של המשטרה וממע"מ, מה שהוביל לעצרם של ראש מדור חקירות מע"מ ירושלים, אילן יוסף, וחוקר המע"מ ליאור מירז.

נגד מירז הוגש כתב אישום בשלהי 2011 בגין נטילת שוחד ושיבוש הליכים, וב-2013 הוגשו כתבי האישום נגד המעורבים הנוספים - יוסף, ששימש כראש צוות מחלקת החקירות במכס ומע"מ; וסיבוני, שהיה בעלים של חברות שיווק שסיפקו שירותים לקופת-חולים מאוחדת.

בכתבי האישום נטען כי למירז נודע על חקירה סמויה המתנהלת בקשר לחשדות לביצוע עבירות על-ידי עובדים בכירים בקופת-חולים מאוחדת ונגד גורמים שהעניקו לקופה, לכאורה, שירותי שיווק שונים. סמוך לאחר מכן, לפי כתב האישום, שיתף מירז במידע את הנאשם אילן יוסף, שהיה ממונה עליו, וסיפר לו כי חברו ושכנו, הנאשם אברהם סיבוני, הוא אחד החשודים המרכזיים בפרשה.

לפי האישום, קשרו מירז ויוסף קשר להדליף לסיבוני את דבר החקירה ופרטיה, וזאת במטרה לקבל ממנו כספי שוחד, תמורת מתן המידע. נטען כי השניים הגיעו לפגישה בביתו של סיבוני וחשפו בפניו את פרטי החקירה הסמויה, וכן מסרו לו מידע סודי מתוך תיק החקירה בתמורה לשוחד.

עוד עלה מכתבי האישום כי במהלך חקירת הפרשה נודע למירז וליוסף גם המועד בו המשטרה אמורה לעצור את החשודים המרכזיים, להקפיא חשבונות בנק, לתפוס כספים, נכסים ומסמכים ולעבור לחקירה גלויה, והם הדליפו מידע זה לסיבוני. הודות להדלפה, נטען, מכר סיבוני ניירות ערך בסך 7 מיליון שקל והבריח כ-2 מיליון דולר נוספים לחשבון בשווייץ.

בפרשה הואשמה גם עו"ד איילת אפיק, ששימשה כבאת-כוחו של מירז, בכך שבמסגרת הייצוג שנתנה למירז העבירה לו מידע בנוגע לחקירתו של הנאשם, אילן יוסף, על-ידי המשטרה כעד, וסייעה לו לתאם גרסתו לגרסה שמסר יוסף.

מירז, שכפר בכל ההאשמות נגדו, התוודה בביצוע העבירות בפני מדובב שהוכנס במסווה לתא המעצר בו שהה. באפריל 2015 גזר בית המשפט המחוזי בירושלים על מירז 10 חודשי מאסר בפועל ו-8 חודשי מאסר על-תנאי, לאחר שהורשע בקבלת שוחד בתמורה להדלפת חומרים מהחקירה הסמויה שהתנהלה נגד בכירי מאוחדת.

יוסף, סיבוני ואפיק הכחישו במשפטם את כל המיוחס להם. במסגרת זיכויים הבוקר ציינה השופטת כי לא הוכחו בפניה יסודות העבירה שיוחסו להם. השופטת התייחסה, בין היתר, לטענתם של השלושה כי מקור המידע שהודלף למעורבים בפרשה אינו הנאשמים אלא רם נאור, עורך הדין שייצג תקופה מסוימת את סיבוני.

בהקשר זה מתחה השופטת ביקורת על המשטרה והפרקליטות, בעקבות "מחדלי החקירה ומפגמים שנפלו בהתנהלות גורמי החקירה והתביעה", לאחר שהחליטו שלא לחקור את עו"ד נאור, שהוא פרקליט לשעבר בפרקליטות מיסוי וכלכלה - אותה פרקליטות שניהלה את התיק.

"ההחלטה שלא לחקור את עו"ד נאור בולטת לאור ההחלטה לחקור את הנאשמת, עו"ד אפיק, דווקא", נקבע. "מדובר במחדל חקירה, אשר מנע מההגנה את היכולת לברר עד תום את האפשרות לפיה עו"ד נאור הוא שהביא לשיבוש הנטען - ולא עו"ד אפיק".

עו"ד אורי קינן, שייצג את אילן יוסף, מסר בתגובה לפסק הדין: "אני שמח שלאחר הליך משפטי ארוך ולא פשוט, בית המשפט קיבל את כל טענות ההגנה והורה על זיכוי מרשי".

עורכי הדין נתי שמחוני ויואב סננס ממשרד הרצוג-פוקס-נאמן, שייצגו את אברהם סיבוני, מסרו: "אנו שמחים כי עמדתנו - לפיה לא דבק כל רבב בהתנהלותו של מר סיבוני - התקבלה, ובית המשפט הנכבד, בהכרעת דין יסודית ומעמיקה, זיכה את מר סיבוני ובכך הביא את ייסוריו לקיצם. אנו תקווה כי התביעה תשלים עם פסק הדין ותימנע מלגרום עינוי דין נוסף לנאשמים שזוכו - ולא תשים פעמיה לבית המשפט העליון". 

עורכי הדין אלון רון, רונן מנשה ואילת לשם, שייצגו את עו"ד איילת אפיק-חכמון, מסרו: "אנו שמחים שבית המשפט קיבל את טענותינו וקבע היום כי עדותה של עו"ד אפיק-חכמון בבית המשפט הייתה אמינה, וכי היא זכאית מכל אשמה, בדיוק כפי שטענה לאורך כל אותן שנים בהן נמשך ההליך".