קרן הון סיכון חדשה מסין תשקיע בישראל סכום של 100 מיליון דולר, כך נודע ל"גלובס". הקרן החדשה נקראת מיזמה (MIZMAA) - חיבור של המילים מזרח ומערב בעברית. הקרן יצאה לדרך לפני כשנה ופעלה עד כה מתחת לרדאר, כאשר כל הכסף שגייסה מיועד להשקעות בחברות מקומיות.
מיזמה קיבלה מימון משלוש משפחות סיניות עשירות, כאשר רוב הכסף הגיע ממשפחת צ'ן אשר נחשבת למשפחה ה-58 בעושרה בעולם. בשלב הבא תנסה מיזמה לגייס קרן נוספת בהיקף של 150 מיליון דולר.
נציין כי הפורטפוליו של MizMaa כולל כיום את חברות הסייבר סקיוריטי Armeron ו-Coronet וגם את twiggle - מנוע חיפוש עבור אתרי קניות. חברה נוספת שבה השקיעה הקרן היא Corephotonics אשר עוסקת בתחום האופטיקה. הקרן צפויה להודיע בקרוב על שתי השקעות נוספות, אחת מהן בתחום הפינטק. הקרן צפויה להשקיע מיליוני דולרים בודדים בכל אחת מהחברות בפורטפוליו שלה.
מי שמובילים את הפעילות של מיזמה בישראל הם קתרין לאונג, בנקאית השקעות סינית אשר כיהנה בעבר בשורה של תפקידים בכירים, לרבות כסגנית נשיא בבנק ג'יי פי מורגן אסיה. לצידה של לאונג יעבוד יצחק ('ייץ') אפלבאום, בכיר לשעבר בבנק אוף אמריקה אשר מתגורר בסן פרנסיסקו ומכהן גם כיו"ר עמותת ידידי הכותל המערבי.
- למה שלוש משפחות סיניות בוחרות להקים קרן הון סיכון שתתמקד רק בישראל?
לאונג: "העולם נהפך למקום יותר ויותר טכנולוגי בכל יום. הטכנולוגיה מתפשטת במהירות רבה. לסין יש היסטוריה של זינוקים גדולים - כפי שאפשר לראות למשל בטלפוניה ובתחום התשלומים. הסינים רוצים להתקדם ובהתחשב בגודל האוכלוסייה סין תזדקק לטכנולוגיה בצורה משמעותית.
"ישראל מאוד טובה בנושא הזה. למעשה נהדרת. אפשר לראות שלא מדובר רק בגופים סיניים. יש חברות מכל העולם שקונות חברות ישראליות ולאחר מכן מקימות כאן מרכזי פיתוח על בסיס הרכישות האלה. בישראל יש שיא במספר הסטארט-אפים ביחס למספר התושבים ולכן היא מושלמת עבור מי שמחפש השקעות בתחום הטכנולוגיה.
"אני חייבת לומר, אחרי שנה וקצת פה, שהישראלים מאוד חרוצים, מאוד פרקטיים ומאוד חכמים. אתה יכול לראות שאם תעבוד מאוד קשה, תראה שגם השותפים שלך עובדים קשה כמוך ואולי אפילו יותר".
- למה בחרתם בשם מיזמה?
"אנחנו אוהבים את השם ואת השילוב בין מזרח למערב. אני חושבת שזה מתאים במיוחד למדינה כמו ישראל שטובה מאוד בדברים מסוימים, אבל השוק המקומי כאן קטן. חברות ישראליות צריכות לפנות למערב ואת זה אתם יודעים לעשות טוב מאוד, אבל חשוב שתפנו גם למזרח, שם יש שווקים ענקיים ואוכלוסיות גדולות.
"אני חושבת שבגלל השפה ובגלל הבדלי התרבות המשמעותיים לא קל לחברות ישראליות לפעול במזרח. יש להן רצון לעשות את זה, אבל הן מתקשות בכך. זה משהו שאנחנו היינו רוצים לעזור בו בצורה ממשית. אני מבינה את התרבות, נולדתי בסין ואני מבינה את השפה. בהמשך למדתי בהונג קונג וגם בארה"ב, אז אני מכירה גם את החלק הזה".
- עד כמה את מכירה את האקו סיסטם בישראל?
"אני לא יכולה לטעון שאני מומחית לגבי מה שקורא בישראל אבל אני ו'ייץ' מגיעים לכאן פעם בחודש למשך ארבעה ימים והוא פעיל כאן כבר יותר מעשרים שנה".
השקעה ב-15 עד 18 חברות
- איזה חברות אתם מחפשים?
"באופן עקרוני החלטנו לפעול בחמישה תחומים שבהם לדעתנו יש לישראל יתרון יחסי. מדובר בסייבר סקיוריטי - ואני לא חושבת שאני צריכה לפרט למה התחום הזה מעניין. התחום השני הוא טכנולוגיה לרכב, בדגש על מכוניות מחוברות וכלי רכב אוטונומיים. נושא נוסף שמעניין אותנו, בהתחשב ברקע שלנו, הוא פינטק (טכנולוגיות פיננסיות - ע.ר). התחומים האחרים הם בינה מלאכותית (AI) ומחשוב ענן".
אפלבאום: "אנחנו מגלים עניין מסוים גם ברובוטיקה. אם אנשים שומעים שישראל פעילה בחתום מסוים, רובוטיקה או בינה מלאכותית, הם אומרים לעצמם שאם ישראל חושבת על זה - גם הם צריכים לחשוב על זה".
- אתם מחפשים חברות שכבר מוכרות בסין או באחת ממדינות המזרח הרחוק?
לאונג: "אין לנו חוקים בנושא הזה. בפורטפוליו העתידי שלנו, שיהיו בו 15 עד 18 חברות, יהיו כאלה שיתחילו במכירות בארה"ב ויחשבו על סין רק בשלב מתקדם יותר. יש כאלה שכבר עכשיו מוכרות בסין ויש כאלה שעדיין לא מוכרות והיו רוצות להתחיל בסין. זה שילוב".
"יש לך יותר מקום ליצירתיות "
- אתם עובדים עבור שלוש משפחות. עד כמה זה שונה ביחס לעבודה עבור גופים גדולים כמו ג'יי פי מורגן?
לאונג: "זה שונה מאוד. יש לך יותר מקום ליצירתיות. בגופים כמו ג'יי פי מורגן אתה כפוף לסט של חוקים. יש להם דרך לעשות את הדברים וזה משהו שלא צפוי להשתנות בן לילה, בטח שלא בקלות. עכשיו אנחנו בונים את האקוסיסטם של עצמנו ומתמודדים עם לא מעט שאלות. למשל איך לאתר חברות, איך לעזור לחברות שכבר בחרת ואיך לחבר אותן ללקוחות הנכונים. אף אחד לא עשה את זה בעבר ויכול להגיד לך איך לעשות את זה.
"התפקיד שלנו הוא לגלות איך עושים את זה. יש פתגם בסינית - 'תיגע בסלעים כאשר אתה חוצה את המים'. אני לא מכירה מקבילה אנגלית לזה. זה מפחיד לפעמים אבל גם מרגש".
- את מעריכה שבהמשך הדרך מיזמה תנסה לגייס כסף ממשקיעים נוספים?
"יש משפחות נוספות שמתעניינות בנו ואין ספק שזאת רק ההתחלה. אני מקווה שיהיו לנו יותר הצלחות משגיאות ושהקרן תהיה גדולה יותר לאורך זמן. יש לנו אתגרים ובמידה מסוימת אנחנו עושים משהו חלוצי ואני מקווה שזה יהיה מתגמל. יש הרבה כסף שמגיע מהמזרח ומחפש כאן השקעות. אנשים מבינים שטכנולוגיה תשנה את העולם אבל לא יודעים בהכרח מהי הדרך הנכונה להשקיע. האם לבצע השקעה בשלט רחוק? האם להקים כאן קרן? האם לחפש השקעות בעמק הסיליקון? האם צריך למנות כאן אנשים או להגיע בעצמך פעם ברבעון? אין לנו עדיין תשובה חד משמעית על זה".
- אתם שוקלים לשתף פעולה עם קרנות הון סיכון מקומיות?
"אנחנו רואים את עצמנו בתור גוף ידידותי שלא מתחרה בהרבה גופים. אנחנו בהחלט מבצעים השקעות משותפות עם גופים אחרים. אנחנו מאוד גמישים. אנחנו יכולים להוביל סבב גיוס בחברה מסוימת או להצטרף לגוף אחר".
- ביצעתם עד כה שש השקעות בהיקף של כ-20 מיליון דולר. אפשר להסיק מזה שתשקיעו בעיקר בסבבי A?
"אנחנו נשקיע מיליוני דולרים בודדים בכל חברה. אני חושבת שזאת הדרך הנכונה. אנחנו רוצים לקבל כ-10 אחוז בכל חברה ו-A זה סיבוב שאנחנו מרגישים איתו בנוח. סיד זה מוקדם מדי עבורנו. אנחנו נוכל להשקיע גם בסבבי B אבל אני חושבת שהדרך לעשות כסף היא להשקיע בשלבים המוקדמים יחסית".
- שהם באופן טבעי סבבים מסוכנים יותר.
"זה חלק מהמשחק".
"זה נהדר לעשות כאן עסקים"
- סין הודיעה באחרונה שהיא מגבירה את הפיקוח על שער המטבע, מה שעורר חשש שזרם ההשקעות הסיני בישראל ובעולם כולו עלול להיקטע. איך אתם מושפעים מזה?
"זה נכון שהממשל הסיני מפקח על שער המטבע, אבל זה לא משפיע עלינו בכלל כי הכסף שלנו הוא 'אוף שור'. למעשה האילוץ הזה יכול להוות הזדמנות עבורנו".
- מה היתרון היחסי שלכם בהשוואה לעשרות הקרנות שכבר משקיעות כאן היום?
"אנחנו פרקטיים ודינמיים. רשימת היתרונות שלנו כוללת את הרקע שלנו, הקשרים שיצרנו והמשקיעים בקרן. אלה יתרונות משמעותיים שאנחנו מביאים לשולחן. החברות שלנו מקבלות לפעמים הצעות עסקיות שונות במזרח הרחוק ואז הם שואלים אותנו - זה מישהו רציני? שווה לנו בכלל לבזבז את הזמן כדי לפגוש אותו? אני יכולה לברר מי זה תוך חצי שעה.
"זה רלוונטי גם במקרה שבו הם רוצים להגיע לסוג מסוים של לקוחות. הרקע שלנו יכול להיות גם רלוונטי במקרים של לאקזיט. מי יכול לרצות לקנות את החברה, איזה חברות מהמזרח יהיו רלוונטיות בתור רוכשת וכן הלאה".
- שניכם עשיתם עסקים כמעט בכל העולם. איך אתם רואים את ישראל בהקשר הזה? נוח להשקיע כאן?
לאונג: "אני חושבת ש'ייץ' יענה על זה יותר טוב ממני. הוא פעיל כאן כבר יותר מ-20 שנה".
אפלבאום: "ברגע שאתה מתגבר על הקשיים - זה נהדר לעשות כאן עסקים. האנשים בישראל חברותיים, ישרים וכולם ממוקדים במטרה הסופית. עובדים מאוד קשה. אחד האתגרים הכי גדולים שלנו הוא לנהל שיחות ועידה. יש רק שעתיים ביממה שבהן זה אפשרי בגלל שאני חי בקליפורניה, קתרין בסין והחברות שלנו בישראל. למרות זאת אתה לא שומע את הישראלים אומרים 'אני לא יכול לעשות את זה'. יש להם משמעת עבודה".
- שנת 2016 הייתה שנת שיא בהיי-טק הישראלי. אתם לא חוששים מכך שכמויות הכסף שזורמות לכך גורמות לניפוח מוגזם במחירי החברות?
לאונג: "אני חושבת שיש עלייה בשווי של החברות אם אתה משווה את מה שקורה היום למצב של השוק לפני כמה שנים. אין ספק שיש הרבה כסף שמחפש השקעות וככל הנראה יש יותר כסף מאשר חברות טובות. גם אם יש תימחור יתר, אני חושבת שבישראל הפער הוא הכי נמוך בהשוואה למקומות אחרים כמו עמק הסיליקון או סין".
אפלבאום: "אני מסכים לגמרי. ראינו מאות חברות ועד כה השקענו רק ב-6. אנחנו רואים חברות טובות במחיר סביר ומקבלים את הנתח שאנחנו רוצים. אנחנו לא רודפים אחרי עסקאות. הסיטואציה אמנם תחרותית אבל אני לא חושב שאנחנו משלמים מחיר מוגזם".
לאונג: "לא נשלם על חברה יותר מדי אם אנחנו לא חושבים שהיא שווה את זה רק כדי לסימן וי. אנחנו מאוד ממושמעים בעניין הזה".
MIZMAA
שנת הקמה: 2016
הון מנוהל: 100 מיליון דולר. בעתיד מקווה הקרן לגייס עוד 150 מיליון דולר
חברות בפורטפליו: חברות הסייבר סקיוריטי Armeron ו-Coronet; twiggle - מנוע חיפוש עבור אתרי קניות וחברת האופטיקה Corephotonics. החברה ביצעה שתי השקעות נוספות שטרם נחשפו. מיזמה צפויה להשקיע ב-15 עד 20 חברות
מקור: MIZMAA
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
