החוב העצום של חברת החשמל - בגלל פעולות אגף התקציבים

בעקבות מאמרה של סטלה קורין-ליבר "מבחן החשמל של שטייניץ וכחלון"

1. קל להגיד "התנהלות מונופוליסטית, בזבזנית, אינטרסנטית, פושטת רגל ולא יעילה של אנשי החשמל", בלי שום ביסוס כלשהו. מילים אלה נאמרות זה שנים על חברת החשמל ועובדיה, בהדרכת אנשי אגף התקציבים באוצר, עד שבדומה לעיסוק באנטישמיות - לא צריך לבדוק שום דבר ולא נדרש להתייחס לשום עובדה.

גם ראש האגף במשרד מבקר המדינה המטפל במשק החשמל התוודה פעם מול קהל ואמר כי הוא "מכיר את התנהלות חברת החשמל בכל נושא - ויכול לכתוב את הביקורת בעיניים עצומות". הוא כנראה גם פועל כפי שאמר, וכל כלי התקשורת רוקדים סביב התוצר שלו ומצטטים אותו שוב ושוב, כולל גם הגב' קורין-ליבר, ככל הנראה.

2. חוק משק החשמל כולל סעיף מופלא, 60(ד5), המונע מרשות החשמל לתת רישיונות לחברת החשמל למתקני ייצור שלא נכללו בתוכנית פיתוח של החברה לפני 1.1.2009, ובכך מונע ממנה להקים תחנות כוח חדשות. סעיף זה בחוק כולל לצדו סעיף מופלא אחר, 60(ד9), האוסר על חברת החשמל או חברה בת שלה לתכנן ולהקים (ולפי הרחבת הייעוץ המשפטי בממשלה - גם לתפעל ולתחזק) תחנות כוח עבור אחרים.

שני סעיפים אלה הם ילידי חוק ההסדרים (במקרה זה - 2007), המבטאים גחמות של עובדי אגף תקציבים, ותכליתם, כמו תכליתו של תעריף החשמל הכבוש (ר' להלן), להביא את חברת החשמל אל הברכיים. ממש מטרה נעלה.

כשם שהסעיף הראשון לא קידם הקמת תחנות כוח פרטיות, אך משמש כיום כדי להעשיר את המעטים על חשבון הרבים, כך גם הסעיף השני, שאין לו אח ורע בחוק הישראלי, כיוון שהוא מחייב שימוש בשירות מיובא, בעוד שקיים שירות ישראלי מקומי. לידיעתך: סעיף 60(ד9) היה לצנינים בעיני מקימי תחנות הכוח הפרטיות, שביקשו פעמים רבות להשתמש בשירותי התכנון, ההקמה, התחזוקה והתפעול של חברת החשמל - ונענו בעבר בשלילה (על ידי, בחריקת שיניים, מתוקף החוק ומתוקף תפקידי כמנהל מינהל החשמל בין 2010-2015).

3. בעבר, ככל שחברת החשמל הקימה תחנת כוח חדשה ומודרנית יחסית לצי המכונות הקיים שלה, כל צרכני החשמל נהנו מהיתרון הכלכלי שבכך ומהפחתה תואמת במחירי החשמל. כך גם שדרוג תחנות כוח קיימות והחלפת המזוט והסולר בגז טבעי הועילו כלכלית ובריאותית לכלל הצרכנים.

היום, מי שנהנה מהקמת התחנות המודרניות והיעילות יותר מקודמותיהן על ידי היצרנים הפרטיים הם רק הלקוחות של מקימי התחנות, רובם ככולם הגורמים השבעים והעשירים במשק הישראלי. 2.5 מיליון צרכני חברת החשמל, כולל אני ואת, אינם נהנים ולו כזרת מהקמת תחנות אלה, ומשלמים את העלות הממוצעת של שימוש בצי מכונות, שהקמתו פרושה על כמה עשורים.

דווקא להיפך - צרכני חברת החשמל מממנים גיבוי מסוגים שונים לאותם צרכנים של יצרנים פרטיים, והתשלום שהם משלמים על כך, המכונה "התעריף המערכתי" שאינו מכסה אלא קומץ מן הגיבוי דנן.

כדאי גם לזכור שבעת בו פסקה הזרמת הגז הטבעי עקב מחסור כבד, החל באוקטובר 2011 ועד מארס 2013, הועלו תעריפי החשמל בפריסה לשלוש שנים כדי לשלם את עלויות הדלק התחליפי היקר (ר' להלן). אני ושאר 2.5 מיליון צרכני חברת החשמל החזרנו את חובנו עד הורדת תעריף החשמל חזרה במארס 2015, אך לקוחותיה הפרטיים של חברת OPC, ובכללם החברה לישראל כולה, שהחלו לקבל חשמל מתחנת הכוח של OPC כבר ביולי 2013, וגם לקוחותיה הפרטיים של חברת דוראד - אלה "קיבלו פטור" מהשלמת חובם בגין החשמל היקר שצרכו. לא זכורה לי מילה שלך או של עמיתייך בעניין בלתי צודק זה.

4. תעריף החשמל של חברת החשמל הוא תעריף מפוקח, ולמעשה נקבע על ידי רשות החשמל למן שנת 1997. בראשית שנות האלפיים החלה רשות החשמל, בהנהגת אגף התקציבים באוצר (שנציג זוטר שלו חבר במועצת הרשות, וקובע את תקציב הרשות ותוספת כוח האדם שלה, כל זאת ללא "ניגוד עניינים מוסדי"...) "לכבוש" את התעריף.

בראשית שנת 2012, עת נדרש להעלות את התעריפים בצורה ניכרת עקב המחסור בגז טבעי (כהוראת סעיף 31 לחוק משק החשמל), רקח אגף תקציבים "עסקה" בניגוד לאמור בחוק, לפיה התעריף יועלה רק חלקית, אבל העלייה תימשך על פני 3 שנים, ואילו המחסור במזומנים לתשלום מחיר הדלק החלופי ימומן עלי ידי אג"ח של חברת החשמל שלהן תערוב ממשלת ישראל.

שיהיה ברור: חברת החשמל לקחה הלוואות ל-3 שנים בשמי, בשמך, ובשם כל צרכניה, ומדינת ישראל ערבה לה. מיכל עבאדי-בויאנג'ו, החשבת הכללית (שאני שותף לדעתך הטובה עליה), נדרשה להשתתף בעסקה כמי שמעניקה בשם ממשלת ישראל את הערבות הנדרשת. לצורך כך ביצעה בדיקה עצמאית של מצבה הכלכלי של חברת החשמל, שגילתה חוסר של לפחות 2 מיליארד שקל שנה בתעריף החשמל בשנת 2011 לבדה, בדומה לחוסר עליו דיווחה חברת הייעוץ מקינזי בשנת 2005!

אם תכפילי מחסור זה בשנים הרבות לפני ואחרי הבדיקה, בהן "נכבש" התעריף, ותוסיפי למחסור את הריבית הנדרשת, תגלי בקלות מניין עודף החוב הבלתי נסבל של חברת החשמל "פושטת הרגל" כדברייך, שהוא בעצם ה"הנחה" בתעריף החשמל שאני, את ושאר צרכני החשמל של חברת החשמל קיבלנו בלי שביקשנו וילדינו יצטרכו לשלם.

5. תעריף החשמל שאנחנו משלמים הוא מהנמוכים מבין מדינות ה-OECD בכלל ומדינות אירופה בפרט. גם אם יעלו אותו ב-10%-16% כנדרש - מיקומנו לא ישתנה. זאת, למרות המחיר היקר, לכאורה, שחברת החשמל משלמת עבור הגז הטבעי ("בזכות" החלטתו של הממונה על ההגבלים העסקיים, שמנע מהחברה את סעיף ה-MFN, "לקוח מועדף", בהסכם רכישת הגז), תעריף רצפה - למרות חוסר היעילות לכאורה של חברת החשמל, למרות הבזבזנות של חברת החשמל.

6. אם אני חוזר לסיסמאות של "התנהגות מונופוליסטית (של גוף שהכנסותיו נקבעות על ידי פקידי מדינה עמוסי אג'נדה פרטית - י"נ), בזבזנית (לא באמת יותר מכל גוף גדול אחר, ציבורי או פרטי - בטר פלייס או טבע כבר אמרנו? - י"נ), אינטרסנטית (יצרני החשמל הפרטיים אינם אינטרסנטים? - י"נ), פושטת רגל (באדיבות רשות החשמל לדורותיה - הכול מתועד - י"נ), ולא יעילה (אפשר לצטט את שר האוצר בריאיון שבועות ב"גלובס"? - י"נ)" - פשוט אוסף של סיסמאות ריקות.

7. ועוד משהו לעניין הקמת תחנות כוח במכרז, שהוזכר במאמר. כשהיותי מנהל מינהל החשמל חזרתי שוב ושוב על כך שהדרך הנכונה למתן רישיונות חדשים להקמת תחנות כוח לאחר המכסה שניתנה עד סוף 2010 - היא במכרז. מכרז על עלות הזמינות של התחנה - כשהתחנה פועלת לטובת כל צרכני החשמל, או על עלות החשמל. היצרנים הפרטיים, רשות החשמל ואגף תקציבים לא אהבו אמירות אלה שלי, וחיכו לרגע שאסיים את תפקידי.

כשבסוף 2014 נוצרה לראשונה מזה זמן רב מכסה חדשה להקמת מתקני אנרגיה מתחדשת, הצלחתי לשכנע את שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים דאז, סילבן שלום, לממש את המכסה באמצעות מכרזים על מחיר החשמל שיימכר למערכת החשמל, ולא בתעריף הזנה מופקע ומופקר כפי שקבעה רשות החשמל עד אז. רשות החשמל התנגדה נחרצות למהלך, ושחרור המכסה "נתקע" עד ינואר 2017, כאשר אז הוא מומש, לשמחתי, בדיוק לפי העקרונות שקבעתי בשעתו - במכרז על מחיר החשמל.

הקמת תחנות כוח קונבנציונאליות במכרז? היצרנים הפרטיים הצליחו לפני מספר חודשים, לאחר שנים של לחץ אדיר על מקבלי ההחלטות, לקבל אישור לתכנון תחנות כוח במקרקעין שברשותם, כל אחד לחוד. כאשר בשלב הבא הם ידרשו רישיון להקמת התחנות, וכל התקשורת "המקצועית", שאינה מבינה דבר בעולם החשמל המורכב, תהיה לשופרם לקבלת רישיון - בלי מכרז ובלי נעליים.

■ ד"ר ניב הוא מנהל מינהל החשמל לשעבר.