באזילה זכתה במכרז ניטור ברשת למשרדי הממשלה

משרדי הממשלה הולכים צעד חשוב נוסף להשתלבות בתרבות הדיגיטלית: ל"גלובס" נודע כי לאחרונה הסתיים מכרז שערך משרד האוצר באמצעות החשכ"ל עבור כל משרדי הממשלה על ניטור וניתוח המידע ברשת. המכרז התחלק לשני תתי-מכרזים: ניתוח וניטור השיח ברשת בישראל; וניטור וניתוח השיח בחו"ל.

עוד נודע ל"גלובס" כי במכרז על הפעילות בישראל התמודדו לפחות שני שחקנים: קבוצת באזילה וקבוצת יפעת שניגשה למכרז באמצעות החברה-הבת ויגו. במכרז על החלק הבינלאומי התמודדה באזילה מול חברת טרוז'נט. באזילה ניצחה בשני המכרזים ותשמש מעתה למשך שנתיים כספק הבלעדי של משרדי הממשלה לניטור וניתוח השיח ברשת.

הפוליטיקאים הישראלים הבינו כבר מזמן את היתרונות שמעמיד הדיגיטל בעולם החדש. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, משחק היטב בכלים החדשים לרבות פעילות ענפה בפייסבוק וטוויטר, וכמוהו עושים גם פוליטיקאים רבים אחרים בתוך הממשלה ומחוצה לה.

גם באופן תפעולי משרדי הממשלה באמצעות לפמ עושים פרסום נרחב בדיגיטל - לשכת הפרסום הממשלתית היא אחד השחקנים הדיגיטליים הגדולים בישראל, חלק לא מבוטל מתקציבי הפרסום שלה מופנים לערוצים הדיגיטליים, וכמשרד לפמ נחשב חוד החנית בתחום.

עם זאת, ולמרות ההפנמה הכוללת על האפשרויות והסיכונים שבתחום הדיגיטל, ובשונה מאיך שהממשלה מתנהלת בתחומים אסטרטגיים אחרים, עד עתה לא נעשה מהלך מסודר של אסדרת הניטור והניתוח של השיח ברשת - תחום שללא ספק יש לו יכולת השפעה מכרעת על שורה של בעלי תפקידים בשירות הציבורי - שרים, מנכ"לי משרדים ודוברים. אמנם במשרדים השונים קיבלו שירותי ניטור וניתוח, אך לא באופן סדור ומתוך ראייה כוללת אלא בהתנהלות ספורדית - כל משרד בפני עצמו החליט במה הוא משתמש ועם מי הוא עובד.

נראה כי בסופו של דבר באוצר הבינו את חשיבות הנושא גם באופן תפעולי וגם באופן כלכלי, ויצאו למכרז מסודר בנושא. עם זאת, כמו בתחומים של בקרת מדיה, מדובר בשוק עם מספר שחקנים מצומצם. הבולטים בו הם יפעת בקרת פרסום, שצמחה מניטור וניתוח השיחה הציבורית המסורתית באפיקים כמו טלוויזיה ורדיו והתפתחה בהמשך באמצעות חברת-הבת ויגו לפעילות של ניטור וניתוח הרשת; ובאזילה, שקמה מלכתחילה כחברת מחקר שמתמחה בניטור וניתוח השיח ברשת.

כאמור, המכרז הסתיים בניצחון של באזילה בשתי החזיתות, אך ביפעת-ויגו לא מיהרו להשלים איתו והגישו עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בירושלים, בטענה כי נפל פגם בהצעת באזילה, מאחר שהערבות הבנקאית שהיא הציגה פספסה ביום את התאריך הנקוב במכרז והוגשה במקום לתאריך ה-30 בחודש לתאריך ה-31. ועדת המכרזים החליטה שלא מדובר בפגם המיטיב עם באזילה ואישרה את הזכייה, מה שהביא את יפעת-ויגו לפנות לבית המשפט.

עו"ד ירון קוכמן טוען בשם החברה כי הטעות נעשתה בתום-לב, ומאחר שהיום הנוסף של פקיעת הערבות היה שבת, טעות זאת לא שינתה מהותית מאומה. השופט קיבל טענה זאת וחייב את יפעת-ויגו לשלם הוצאות של 120 אלף שקל למדינה ולבאזילה. עתה נותר להמתין ולראות האם יפעת-ויגו יסתפקו בכך או שינסו לעתור לערכאה גבוה יותר.

קוכמן מסר כי "באזילה גאה ושמחה לשרת את מדינת ישראל. עבודה רבה לפנינו, ונבצע אותה במסירות וענווה".