בשקט בשקט: המדריך המקוצר להשקעה בפיקדונות מובנים

נניח שהצלחתם לחסוך כמה עשרות אלפי שקלים, ורציתם לשים אותם בפיקדון. אם פניתם אל הבנק כדי לקבל הצעה, סביר להניח שההצעה דיברה על ריבית בסדר גודל של 0.1%, ואם מדובר בפיקדון לזמן קצר, הנתון אף נמוך יותר. כתוצאה מהריביות הנמוכות המלוות אותנו זה עשור בקירוב, אפיק הפיקדונות הופך לפחות אטרקטיבי. כתוצאה מכך, רמת המזומן בחשבונות העו"ש נעה סביב רמות שיא של קרוב ל-300 מיליארד שקל, המהווים כ-15% מסך נכסי הציבור. נראה כי הציבור מעדיף שהכסף שלו לא יצבור ריבית אבל יהיה נזיל, מאשר לסגור אותו לתקופה מסוימת תמורת תשואה אפסית.

בשנים האחרונות זרמו גם כספים רבים לאפיק האג"ח, הנחשב גם הוא לאפיק סולידי, אלא שרמות התשואות באפיק הזה נמוכות למדי, והחשש מעליית תשואות שתוביל להפסדי הון, מרתיע גם הוא מהשקעה. אז מה עושים? איזה אפיק סולידי עוד נותר? מסתבר שבשקט-בשקט תופס תאוצה תחום הפיקדונות המובנים (סטרקצ'רים). גורמים במערכת הבנקאית מציינים שבשנתיים האחרונות חלה עלייה חדה בהיקף הפיקדונות המובנים של הציבור, כך שהיקף הגיוסים למכשיר זה גדל פי 2 ויותר (!) בתוך שנה. אלא שהמגמה הזאת עברה מתחת לרדאר, שכן לא מתפרסמים כיום נתונים פומביים לגבי היקף השוק. במערכת הבנקאית מעריכים כי היקף השוק עומד על 5-8 מיליארד שקל. גם לפני כעשור נהנה המוצר הזה מפריחה, אלא שאז הגיע המשבר של 2008, שהביא לכך שמרבית בעלי הפיקדונות הללו נותרו ללא תשואה, מה שגרם לאובדן אמון ולדעיכה של המוצר. לאחר מכן השווקים התאוששו, והמשקיעים העדיפו השקעה בניירות ערך רגילים כגון אג"ח, שהניבו תשואות נאות. אלא שנראה שמהלך העליות החדות מיצה את עצמו, מה שהביא למומנטום חיובי מחודש בפיקדונות המובנים.

"הפיקדונות המובנים הפכו לאלטרנטיבה רלבנטית להרבה משקיעים, כתוצאה מהריבית הנמוכה ורלוונטי גם בשל מהאינפלציה הנמוכה (פיקדונות אלו לרוב אינם צמודים למדד - ע"א), מה עוד שהמהלך בשוק האג"ח די מיצה את עצמו, כך שמשקיעים מחפשים אלטרנטיבות", אומרת ליאורה קפלן, ראש ענף מחקר שוק ההון במערך הייעוץ של בנק לאומי. לטעמה של קפלן ההמלצה היא החזקה של 10%-15% מהתיק בפיקדונות מובנים. "זהו נתח בתיק שאנחנו מסמנים כ'אחר', והיקף החשיפה המומלצת תלוי כמובן באופי של המשקיע ובפרופיל הסיכון שלו".

מה הוא פיקדון מובנה?

בעוד בפיקדון רגיל התשואה מובטחת לנו מראש, בפיקדון מובנה אנחנו לא יודעים מראש את התשואה שנקבל, והיא תלויה בביצועיו של נייר ערך מסוים. יחד עם זאת, בעוד נייר הערך יכול גם לרדת, בפיקדון מובנה מובטח לנו מראש שהקרן המקורית לא תיפגע, כך שלכאורה יש לנו רק סיכוי להרוויח. למשל, פיקדון מובנה שמציע 80% מעליית סל מניות הטכנולוגיה, ומנגד בעת ירידת המניות לא תיפגע הקרן של המשקיע.

קשת האפשרויות של הפיקדונות המובנים היא רחבה מאוד, וכוללת הצמדה למחירי סלי מניות, סחורות, ריביות ושערי חליפין. אלא שעולם הפיקדונות המובנים אינו בנוי מתשואה פשוטה של המדד, אלא כולל לעתים התניות נוספות, כמו למשל קבלת תשואת סל המניות, כל עוד המניות לא טיפסו מעל שיעור מסוים מהמחיר ההתחלתי, כמו למשל ל-30%. במקרה שהמניה אפילו נגעה במהלך יום המסחר במחיר המשקף תשואה שכזו, אז התשואה נחתכת משמעותית לסדר גודל של 5% בלבד, למשל.

כיום, הבנקים מציעים 2-3 מוצרים כאלה בחודש, ופותחים את המוצר לגיוס לתקופה מסוימת, ואז הפיקדון נסגר לתקופה של שנה עד שלוש שנים וחצי. רף המינימום בהשקעה בפיקדונות שכאלה עומד בדרך כלל על כמה עשרות אלפי שקלים. הפיקדון המובנה כפוף לחוק הייעוץ. מכיוון שמדובר במוצר מורכב, הוא מוצע כמעט אך ורק ללקוחות מיועצים, שקיבלו הסבר מפורט לגביו, זאת בעוד פיקדון רגיל יכול לקנות כל לקוח בבנק.

איך זה בעצם עובד?

הפיקדון המובנה הוא למעשה מוצר היברידי, המורכב משני מוצרים - חלק מהסכום מושקע בפיקדון רגיל, והיתר במכשירים פיננסיים מתקדמים, בעיקר משוק הנגזרים (ראו תרשים).

נניח שהחלטתם להשקיע 100,000 שקל בפיקדון מובנה שתשואתו מתבססת על תשואת מדד הנאסד"ק. הבנק שם סדר גודל של 99 אלף שקל בפיקדון רגיל, שאמורים להניב ריבית שתביא את הסכום בסוף התקופה ל-100 אלף שקל (בהנחה שהריבית בפיקדונות היא 1.01%). את 1,000 השקלים הנוספים משקיע הבנק באופציות על מדד הנאסד"ק, בהתאם למנגנון הפיקדון. התוצאה היא שאם ההשקעה תניב רווחים, הבנק יחלוק אותה עם הלקוח בהתאם לתנאים שנקבעו. לעומת זאת, אם כל 1,000 השקלים יימחקו, הרי שבינתיים צבר הפיקדון תשואה, המביאה אותו לסכום הקרן ההתחלתית, וכך הלקוח לכאורה לא הפסיד מההרפתקה זו.

מה היתרונות?

הפיקדון המובנה מאפשר למשקיעים ליהנות משני העולמות: להשקיע את כספם באפיק בעל סיכון נמוך, וגם ליהנות מאפשרות של תשואה גבוהה בהרבה מזו שיכלו לקבל בהשקעות סולידיות. במילים פשוטות, פוטנציאל אפסייד גבוה ודאונסייד נמוך.

הפיקדון המובנה אינו רק תחליף למוצר סולידי, אלא גם יכול להחליף חלק מהרכיב המנייתי בתיק. "נניח שמישהו מושקע במניות הביומד, והן עשו מהלך עליות גדול, כך שמצד אחד הן כבר לא זולות. אולם מצד שני המשקיעים רוצים להיות חשופים אליהן, כי הם מאמינים שקיים עוד פוטנציאל לעליות", אומרת קפלן. "הפיקדון המובנה יכול להיות פתרון, שכן הוא מאפשר למשקיעים ליהנות מהמשך העליות, אבל גם מגדר אותם מתרחיש של מימושים וירידת מחירים", היא מוסיפה. בעיקרון הלקוח הפרטי יכול לבנות לבד מוצר שכזה, אבל יש לזכור שלרכישת אופציות ולגידור יש מחיר. ברגע שעושים זאת דרך הבנק, נהנים מהיתרון לגודל של הבנק, שעושה זאת במרוכז ללקוחותיו, כך שעלות בניית המוצר בעזרת הבנק אטרקטיבית יותר מאשר בנייה עצמאית.

מה החסרונות?

לכאורה הפיקדון המובנה הוא חסר סיכון, אבל למעשה הסיכון הוא אובדן הריבית האלטרנטיבית. כלומר, המשקיעים עלולים למצוא את עצמם סוגרים את הכסף לתקופה מסוימת, ובסיומה מגלים שהוא לא הניב להם תשואה, כך שלמעשה כספם נשחק ריאלית (כאשר האינפלציה חיובית). יחד עם זאת, לאור העובדה שממילא הריבית היום בפיקדונות אפסית, והאינפלציה נמוכה, אז אובדן התשואה האלטרנטיבי אינו משמעותי. חיסרון נוסף הוא הנזילות - בדומה לפיקדונות, גם כאן הכסף סגור לתקופה מסוימת. יחד עם זאת, חשוב להבין שבפיקדון, אם המשקיעים מחליטים למשוך את הכסף לפני הזמן, הם מסתכנים באובדן הריבית.

לעומת זאת בפיקדון מובנה, הם מסתכנים גם בפגיעה בקרן, שכן הקרן החדשה (בנטרול הכסף שהושקע באופציות) עדיין לא הספיקה לצבור ריבית שתחזיר אותה לגודלה המקורי. כלומר, שבירה של הפיקדון לפני הזמן עלולה לגרום הפסד למשקיעים, ולכן עליהם להיות בטוחים ככל האפשר שהם לא יצטרכו את הכסף בטווח הזמן שבו הכסף נסגר. זאת ועוד, היום חלק גדול מהפיקדונות מורכב למדי בשל השפעת הריבית האפסית (ראו הסבר להלן), וכולל מספר תנאים. למשל פיקדון שהשיק אחד הבנקים לפני כמה חודשים המתבסס על סל של עשר מניות אמריקאיות. לפני התנאים, אם אחת המניות עלתה במהלך תקופת הפיקדון (שלוש שנים) ביותר מ-53% ממחיר ההתחלה, אז תשואתה מתכווצת ל-3%. כלומר, המשקיעים מקבלים את התשואה הגבוהה בהינתן שנכס הבסיס עולה עד שיעור מסוים. בעלייה גבוהה יותר ממנו התשואה צונחת דרמטית. המשמעות היא שכעת לא מספיק לנתח את מצב שוק המניות האמריקאי, אלא נדרש גם ניתוח הסתברותי של הסיכוי להרוויח בפיקדון הזה. לא בטוח שליועצי ההשקעות, ובטח לא ללקוחות, יש כלים חישוביים לבצע ניתוח שכזה, מה עוד שככל שיש יותר משתנים, קשה יותר להעריך את פוטנציאל התשואה.

כיצד הריבית האפסית משפיעה?

הריבית האפסית במשק משפיעה על הפיקדונות המובנים גם לחיוב וגם לשלילה. מצד אחד, בזכות הריבית האפסית נהנה המוצר הזה מעדנה ומביקושים הולכים וגדלים, שכן האלטרנטיבה של השקעה בפיקדון רגיל לא אטרקטיבית במיוחד, בלשון המעטה. מצד שני הריבית הנמוכה מותירה לבנק מרווח תמרון מצומצם בשימוש באופציות, שכן הסכום שנותר בידיו לבצע השקעה באופציה כאמור שווה ערך לריבית הפיקדון. מכיוון שמדובר בסכום נמוך בתקופה של ריבית אפסית, לבנק יש אתגר לא מבוטל בבניית מוצרים במחיר שכזה. כדי להתמודד עם זה, הבנק משתמש בכמה כלים, שמפחיתים את עלויות ההתכסות באופציות. דרך ראשונה היא שהבנק אינו מבטיח תשואה מלאה של נייר הערך הרלבנטי, אלא רק חלק ממנה - לעתים מדובר אף רק ב-50% מהתשואה. בנוסף, הבנקים מוסיף תנאים נוספים לפיקדון ובראשם "נקודות נגיעה", כלומר אם תשואת המניה עולה מעל רמה מסוימת, תשואתה בפיקדון מתכווצת. דרך נוספת להוזיל עלויות היא לא להשתמש במדד המניות הרשמי, אלא לבנות סל מניות. חלק גדול מהסטרקצ'רים היום מתבסס על סל המניות הגדולות של המדדים השונים, ולא על המדדים עצמם. הסיבה היא שבעת שימוש במדד, יש צורך לשלם גם לחברת המדדים, וזה מייקר את עלות המוצר.

האם המוצר שקוף?

בניגוד למוצרים אחרים כמו קרנות נאמנות ותעודות הסל, הפיקדונות המובנים אינם שקופים. הרגולטורים אמנם אוספים נתונים הקשורים לתחום, אך אלו לא מתפרסמים באופן פומבי, כך שלא ניתן לדעת מהו היקף הענף אלא רק להסתמך על הערכות של הבנקים השונים. כמו כן חשוב לומר כי הבנק לוקח לעצמו גם כן חלק מרווחי הפיקדונות המובנים, אלא שלא ברור כמה. הבנק אמנם מחויב להצהיר בפני הלקוחות שהוא היצרן של המוצר ושיש לו אינטרס בהפצתו. ההערכות הן שהכנסות הבנק מהסטרקצ'רים עומדות על כ-1%, אבל לא ניתן לדעת אם אכן זה הנתון, וגם סביר להניח שישנה שונות גבוהה בהתאם לסוג הפיקדון. מידע משמעותי נוסף שלא מתפרסם הוא מה היקף ההצלחות של הסטרקצ'רים - מה התשואה הממוצעת באפיק זה, ומה הסיכוי שבתום תקופת ההפקדה ייוותרו המשקיעים ללא תשואה כלל. נתונים שכאלה היו מסייעים להבין טוב יותר את כדאיות ההשקעה במוצר הזה. בינתיים המידע הזה נותר אצל הבנקים, ואולי אצל הרגולטורים, והציבור יכול להסתמך רק על המידע מיועצי ההשקעות.