חוקרים ממעבדת המחקר של חברת IBM בקליפורניה הראו שהם יכולים לשלוט במצב המגנטי של אטומי הולמיום (Ho) בודדים, וגם למדוד בו-זמנית את מצבם של שני אטומים. כך הם הראו שאפשר לכאורה ליצור התקן אחסון מגנטי (למשל כונן קשיח) שגודל היחידות בו יהיה אטומים בודדים.
המידע הדיגיטלי השמור במחשב מיוצג על ידי ספרות בינאריות: 0 ו-1, וכל יחידה כזאת נקראת ביט. את הספרות האלה יכולים לייצג הרבה דברים גשמיים, כגון הימצאות מטען חשמלי או היעדרו שמייצגים את המצב 0 או 1. גודל האזור הקטן ביותר שאפשר למגנט באופן יציב מכתיב את הגודל הפיזי של הביט בהתקן, ולכן את הגודל של ההתקן יחסית לכמות הזיכרון שהוא מאחסן. בטכנולוגיה הנפוצה היום, ביט תופס כ-900 ננומטרים רבועים.
החוקרים השתמשו במיקרוסקופ מינהור סורק (STM), שבו מעבירים באמצעות מחט מתכתית זרם חשמלי דרך החומר הנבדק. עוצמת הזרם החשמלי תלויה במרחק בין המחט לחומר, וכך אפשר "לראות" אטומים בודדים על פני משטח הדוגמה. את המצב המגנטי של אטומי ההולמיום אפשר לקרוא ולשנות אם מעבירים בהם זרם חשמלי. החוקרים הראו כך שאפשר להשתמש באטום הולמיום אחד כביט.
המאמר מציג פריצת דרך משמעותית בתחום, אך עדיין נותרו בעיות טכנולוגיות רבות לפתור לפני שנראה התקני אחסון אטומיים בחנויות. ראשית, השילוב הודגם על שני ביטים בלבד. ייתכן שבמערך צפוף יותר, שכולל ביטים רבים, ייווצרו ביניהם יחסי גומלין בלתי צפויים.
שנית, הניסוי נערך במכשור מעבדתי מתקדם ויקר שאינו נגיש כלל לציבור הרחב. יחד עם זאת הוכחת הפוטנציאל היא צעד משמעותי לעתיד לבאות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
