המנהל הנרקסיסט

רבים שוגים ומכנים "נרקסיסט" מנהל אגוצנטרי ובעל חשיבות עצמית יתרה, אך ההגדרה למנהל נרקסיסט אינה כה פשוטה.

מנהלים נרקסיסטים צפויים לתעתע בנו. במבט ראשון הם מקסימים אותנו, מתנהגים בביטחון ופועלים בכריזמה, אולם לאחר זמן מה מתגלה פרצופם האמתי. והוא לא קל לעיכול כעובד.

הערכה עצמית נמוכה במסווה של האדרה

"המנהלת שלי מצטיירת כדמות כובשת וחיננית למדי בהתחלה, אבל אחרי שמכירים אותה נוכחותה הופכת בלתי נסבלת. בכל הזדמנות היא מזכירה את התארים שלה ואת מוסדות הלימוד היוקרתיים שלמדה בהם, שבחים שקיבלה, קרבתה לאנשים נחשבים. היא חייבת להיות תמיד תחת אור הזרקורים ולהרגיש מוערצת, ומשרדה נראה כמקדש של תעודות הערכה ותמונות מזהירות של עצמה" (מ', חיפה).

אכן, רבים מהמנהלים הנרקסיסטיים עסוקים בכל עת בהאדרה עצמית, שחלילה לא תתפספס דמותם האגדית בעיני אף אחד, אולם בפועל הדבר מחפה דווקא על הערכה עצמית ירודה ועל תחושת ריקנות (האישור החיצוני שהם שואפים לקבל מהסביבה מונע מהם את הסבל הכרוך בתחושה זאת).

משתמשת וזורקת

"כל עובד חדש שמגיע, היא מתייחסת אליו למשך תקופה מסוימת ככוכב עולה, מתרוצצת מסביבו, מפרגנת, וזמן מה לאחר מכן, כשאינו עומד בדרישות המחמירות שלה, הוא הופך להיות שקוף, חסר חשיבות, לא קיים".

המנהל הנרקסיסט רואה ב"דם החדש" (העובד החדש) כלי נוסף להעצמת כוחו, ויעשה את כל הדרוש כדי לגרום לעובד כזה להאדיר אותו. והוא עושה זאת בכל מחיר. כשמדובר במטרותיו, אין לו מעצורים.

נצלנותו מתעתעת באחרים. למשל, העובד שאליו הוא מתחנף - הוא חש מורם מהעם לתקופת-מה, אולם כשהמנהל מגלה שאינו עומד בדרישותיו הבלתי סבירות, הוא יורד ממעמדו והופך חסר משמעות ואף גורם מפריע מבחינתו. העובד האומלל לא יבין מה קרה ליחס יוצא הדופן שנעלם, ויעמוד נכלם למול הדם הטרי הבא שייכנס לצוות ויזכה להחליפו בתפקיד הכוכב הבא של המנהל.

התעמרות ללא חת

"... עם הזמן למדנו שאם נפגענו מההתנהלות שלה, או חשנו התנגדות לבחירות או למעשים שלה, עדיף שנשתוק ונתמודד עם זה בינינו לבין עצמנו. הספיקו לנו כמה מסעות נקמה שהיא עשתה כאן בעבר לכמה קורבנות אומללים בשביל להבין עם מי יש לנו עסק...".

חלק מהקושי לעבוד תחת מנהל כזה הוא העובדה שהנרקסיסט פועל ללא מצפון, מוסר והוגנות, ולא מהסס לנצל את הסובבים אותו למטרותיו האישיות - אפילו ברמת התעללות גלויה לחלוטין. ומאחר שהוא אוהב ושואף לשלוט ביד רמה במתרחש תחתיו וסביבו, אף עובד לא ישמח להיות זה שקורא תיגר על הדרך שלו, שכן ברוב המקרים מנהל נרקסיסט אמתי לא יחשוב פעמיים לפני שיתקוף אותו קשות בתגובה. העיקר שלא יערערו את הוד-פּלאוֹ.

ציפיות מוגזמות

"...היא יכולה לדרוש ממך לשלוח לה דו"ח מורכב תוך יומיים, התראה לא הגיונית בעליל, אפילו אם מדובר בסופשבוע או אם זה מחייב אותך לעבוד בשעות שחורגות בוודאות ממכסת השעות שלך. כלום לא מעניין אותה, היא פוקדת פקודה ואת אמורה לעשות את זה, סוף סיפור".

הדימוי העצמי של המנהל הנרקסיסט גבוה באופן שרחוק שנות אור מהמציאות, ומכך נגזרות גם הציפיות הבלתי ריאליות מעובדיו. הם, מצדם, מתקשים לעמוד בהן.

והמנהל? הוא אינו טרוד כלל מהמחשבה שהמשימה אינה בת ביצוע או שעובדיו סובלים מביצועה. מבחינתו יש מצפן אחד - מצפן "מה יצא לי מזה". כל ניסיון לבקשו להכיר בסבל העובדים יספוג גיחוך וזלזול, שרק מגבירים את תחושת עליונותו מול העובדים הנחותים. הוא צפוי אף לשתף את שאר מנהלי הארגון בפאשלות של עובדיו ובעובדה שהוא נאלץ לתקן את נזקיהם פעם אחר פעם.

מתמודדים עם מנהל נרקסיסט

אל תנסו לשנות אותו: דמויות נרקיסיסטיות מתפתחות לעתים קרובות בגלל נטיות ביולוגיות לפני הלידה, או כמנגנון הגנה נגד התעללות וחוויות לא נעימות מהילדות. הבינו שהדבר מושרש עמוק באישיותו, והתמקדו בעיקר בעבודתכם.

שלא ינצל אתכם: הפחיתו את הסיכויים שיפנה דווקא אליכם לטובת מטרה אישית. אל תשהו בקו האש. החצינו את היותכם עסוקים בעבודה, ושמרו על המינימום הנדרש לאינטראקציה עמו.

שמרו על תדמיתכם: הקפידו לזהות מצבי מידע חסר או לקוי שמעביר המנהל לסובבים בנוגע אליכם, ואם אתם מגלים שהוא משחיר את שמכם, אל תתקפו בחזרה אלא הפיצו את המידע הנכון, ללא התייחסות להתנהלותו הקלוקלת. לוו זאת גם בהוכחות לתוצרת האיכותית שלכם (שמרו על מכתבי שביעות רצון מלקוחות ועל נתונים בנוגע להישגיכם).

אתם לא חייבים להסכים עם הכול: אפשר לאתגר את החלטות המנהל השגויות בזהירות ובתבונה. זכרו שהנרקסיסט תמיד חושב במונחים של האדרת שמו, לכן, הציגו לו את התוצאה הצפויה בכל אחת מהדרכים האפשריות והראו לו כיצד דרך אחת מובילה לתוצאה שלילית מבחינתו (אם אפשר לצפות אסון - מה טוב), והשנייה - לחיזוק נוסף למעמדו הרם בארגון.

התמודדו עם ציפיות מוגזמות: הציבו מולו מראה הכוללת את המצב הריאלי, הביעו נכונות למאמץ, והשתמשו בשאיפתו התמידית להדהים. למשל, כשהדד-ליין לא ריאלי: "ברור לי שמבחינתך המשימה צריכה להיות לא פחות ממדהימה, כמו שאתה רגיל, ובשביל זה נחוץ זמן נוסף".

טפחו את עצמכם: טפחו את תחושת הערך העצמי שלכם מחוץ לעבודה, בתחביבים ובקבוצות חברתיות שבהן ביכולתכם לבלוט, לפרוח, לחוות הצלחה ולהרגיש טוב עם עצמכם. 

■ יעל מהודר היא יועצת ארגונית וכותבת הספר "המועמד הנבחר". מאמר מיועד להעשרה, אינו תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליו ככזה. לקשר עם יעל: בפייסבוק או באתר.