ניתוח: טראמפ יעז לסכל את עסקת אמזון-הול פודס?

ביום שישי האחרון, מספר שעות לפני נעילת שבוע המסחר בוול סטריט, התבשרנו כי אמזון הסכימה לרכוש את רשת חנויות המזון האורגני הול פודס עבור 42 דולר למניה - סכום המשקף לרשת שווי של כ-13.7 מיליארד דולר. הרשת מחזיקה כ-430 סניפים ברחבי ארה"ב, שצפויים לשמש עבור אמזון לביסוס הנוכחות הפיזית ההולכת וגדלה שלה וכן נקודת פתיחה נוחה להסתערות על שוק קמעונאות המזון.

העסקה, אם אכן תיסגר במחיר האמור, תהיה הגדולה ביותר של אמזון אי-פעם - ותגמד את רכישת זאפוס (928 מיליון דולר במקור, שצמחו לסכום סופי של 1.2 מיליארד דולר) וחברת משחקי הווידאו טוויץ' (970 מיליון דולר). הרכישה גם תנגוס משמעותית ברזרבות המזומנים של אמזון: כחברה שבאופן מסורתי מקדשת את הצמיחה בהכנסות על חשבון הרחבת שולי הרווח, ענקית המסחר המקוון מחזיקה "רק" כ-22 מיליארד דולר במזומן. 

רכישת הול פודס תצטרך לזכות באישור הרגולטורים (ה-FTC או משרד המשפטים, מי מהם שיוביל את המאמצים בנושא) מבחינת הגבלים עסקיים. מכשולים רגולטוריים לעסקאות ענק אינם נדירים במיוחד - כדוגמת ביטול המיזוג בין האליברטון לבייקר יוז ב-2016.

בתחום זה, אמזון עלולה לפגוש במכשול מכיוון בלתי צפוי: הבית הלבן. ג'ף בזוס, המנכ"ל הכל-יכול של אמזון, ספג לא פעם מתקפות מילוליות מכיוון דונלד טראמפ, כשעוד היה מתמודד במירוץ לנשיאות.

את האיבה מצידו של טראמפ ניתן לייחס לשליטתו של בזוס ב"וושינגטון פוסט", עיתון אמריקאי משפיע בעל קו ליברלי, שהרבה לתקוף את טראמפ כמועמד (וגם כנשיא).

בראיון שהעניק במאי 2016 למגיש פוקס ניוז, שון האניטי, אמר טראמפ על בזוס: "הוא חושב שארדוף אותו על (סוגיות) הגבלים עסקיים, בגלל שיש לו בעיית הגבלים עסקיים ענקית, בגלל שהוא שולט בכל-כך הרבה, אמזון שולטת בכל-כך הרבה (...) הוא משתמש ב'וושינגטון פוסט' (...) גם ל(קידום אינטרסים בנושא) הגבלים עסקיים". טראמפ התבטא בהזדמנויות נוספות כנגד בזוס, אמזון והיקף ההשפעה הרחב שצברו.

המפלצת מסיאטל

ייתכן שיש משהו בדברי הנשיא האמריקאי - אמזון ככלל, והעסקה הספציפית לרכישת הול פודס בפרט, מציבות שאלת הגבלים עסקיים לא פשוטה. היריעה קצרה מלתאר את דילמות ההגבלים העסקיים שמציבות הענקיות הגלובליות - מיקרוסופט, גוגל, פייסבוק ועוד - בפני גופים שלטוניים בעולם, דילמות שנופלות בגודלן, אולי, רק מסוגיות המיסוי שלהן.

ספציפית במקרה שלפנינו - לאחר שהשתלטה על שוק מכירות הספרים ופגעה אנושות בקמעונאי האופנה באמצעות תמחור אגרסיבי ושכלול היעילות הלוגיסטית לדרגת אמנות, הענקית מסיאטל מציבה על הכוונת את חנויות המזון. לאחר תקופה ארוכה של ניסויים בתחום (לדוגמה, פיילוט האוטומציה המפורסם של "סופרמרקט ללא עובדים"), רכישת הול פודס מהווה הצהרת כוונות שלא משתמעת לשתי פנים - אמזון מגיעה לשוק קמעונאות המזון כדי לכבוש אותו.

את השפעת המהלך על השחקניות האחרות בתחום ניתן היה לזהות ממגמת המסחר במניותיהן לאחר ההכרזה על העסקה. נציין כאן מספר מניות מרכזיות: קרוגר , וול מארט , טרגט . אמנם, לאחר הכרזת העסקה זינקה מניית אמזון בסכום העולה על התשלום המיועד, אך מנגד שווי המניות הכולל בסקטור צנח בהרבה יותר - כ-32 מיליארד דולר.

נראה כי הדבר מבטא היטב את הסנטימנט בנוגע לכניסתה של אמזון לשוק מסוים: טוב מאוד לחברה, רע מאוד לסקטור. השאלה, בהקשרי הגבלים עסקיים, היא האם הרכישה תזיק לתחרות בתחום. אם תצליח אמזון לבסס גם בשוק העצום הזה מעמד ריכוזי דומה או אף קרוב למצב בשווקים אחרים בהם היא פועלת, פגיעה בתחרות עלולה להיות בלתי נמנעת.

דג גדול מדי

בשלב זה, הקורא בוודאי מחבר כבר את הנקודות: לנשיא ארה"ב האימפולסיבי יש אינטרס להשפיע על הרגולטור כדי שיחסום את העסקה, וניתן לטעון שגם בצדק. ההתערבות נראית בלתי נמנעת, התשובה השלילית - סבירה.

אלא שהמציאות שונה לחלוטין. למעשה, הסבירות להתערבות של הגורמים המפקחים - וספציפית הנשיא - היא אפסית, בשל עוצמתם של הגורמים המפוקחים. מעבר לשליטתו ב"וושינגטון פוסט", אסור לשכוח שבזוס הוא, נכון לעכשיו, האדם השני בעושרו בעולם (שווי נכסיו מוערך בכ-85 מיליארד דולר). הונו העצום יכול להיות ממונף להפעלת לחץ על הנשיא - דרך הקונגרס, Super PACs ועוד.

חשוב אף יותר: אמזון היא, כבר היום, אחת המעסיקות הגדולות ביותר בארה"ב. בעידן ירידת מחירי הדלק והטיסות וההתפתחויות הטכנולוגיות בענף הלוגיסטיקה, בזוס מחזיק בידו מאות אלפי משרות שביכולתו להוציא מארה"ב - נושא קרוב מאוד לליבו של הנשיא.

טראמפ ובזוס מצויים בסוג של מאזן אימה, וקשה להאמין שעסקת הול פודס תהיה הטריגר להפרתו על-ידי הנשיא האמריקאי.

מה מספרת המניה?

חשוב גם לזהות את מקורות המידע האמינים למעקב אחר ההתרחשויות הנוגעות להליך אישור העסקה. דרך אחת היא חשבון הטוויטר הפופולרי של הנשיא טראמפ, אבל ידו קלה על הדק הציוצים, שלא תמיד מספקים מידע אמין (או קוהרנטי). גם עמודיו של "וושינגטון פוסט" לא בהכרח יעידו על האמת, שכן העיתון מוביל קו תקיף נגד טראמפ כבר זמן רב, וככל הנראה לא ישנה את עמדותיו בהתאם להתפתחויות הנוגעות לאישור העסקה.

המקור האמין ביותר לעניין זה, אם כך, הוא מחיר המניה של הול פודס. ארביטראז' מיזוגים היא אסטרטגיית מסחר המתמחרת את מחיר מניית החברה הנרכשת לפי ההסתברות לסגירת העסקה כמתוכנן. נכון לנעילת המסחר ביום שישי, מחיר מניית הול פודס היה גבוה ממחיר הרכישה המיועד. הסיבה לכך היא ככל הנראה התעניינות של כמה גופי פרייבט אקוויטי בחברה והסתברות מסוימת למלחמת מחירים. בהקשר הליך האישור, מחיר המניה מבטא ביטחון גדול של השוק בסיכויי הצלחת העסקה, למרות הכול.