דווקא עכשיו, כשתעשיית ההיי-טק היא הקטר של הכלכלה הישראלית, מדינת ישראל עלולה לאבד את ההובלה שלה ואת היתרון הייחודי שיצרו לה בעבר יזמים חרוצים ויצירתיים עם חזון. כי בישראל, כמו בישראל: היומרנות היא מערבית, אבל הסטנדרטים הם של העולם השלישי.
ישראל, בדגש על אזור תל-אביב והמרכז, היא מעצמת היי-טק. ב-2016 הושקעו 186 מיליון דולר בתעשיית הרפואה הדיגיטלית בישראל, המונה 385 חברות. בתחום הסייבר קמו כאן 65 חברות חדשות רק ב-2016, כאשר ההשקעה הממוצעת בתעשייה עומדת על 9 מיליון דולר. בשנתיים האחרונות ביצעו 29 חברות סייבר ישראליות אקזיט. בשנה האחרונה, היהלום שבכתר ההיי-טק המקומי היה עסקת המכירה של מובילאיי לאינטל בסכום שיא של 15.3 מיליארד דולר.
אחד מהגורמים המשמעותיים להמשך צמיחת תעשיית ההיי-טק היא האקדמיה. האוניברסיטאות והמכללות בישראל מכשירות את הדורות הבאים של מהנדסים, אנשי תוכנה ומגוון רחב של אנשי מקצוע, שעתידים להשתלב בתעשייה ולהוביל אותה. אם האקדמיה נפגעת, ייפגעו ההיי-טקיסטים והסטארט-אפיסטים. לא יהיו יותר היזמים שיחשבו על הדבר הגדול הבא, נוכל לשכוח מהסטארט-אפיסטים שיציגו רעיונות מבריקים ועל אנשי המקצוע שיהפכו את החזונות הללו - למציאות, אין בכלל מה לדבר.
המועצה הלאומית להשכלה גבוהה היא זו שאמורה לפקח על התכנים הנלמדים ועל הסמכות של מוסדות הלימוד להעניק תארים. ללא חותמת של המל"ג על כל תכנית לימודים, שום מוסד אקדמי בישראל אינו מוסמך להעניק תואר רשמי.
הבעיה היא, שלעתים מתקבלות במל"ג החלטות שנראה כי בינן לבין קידום ההשכלה הגבוהה בארץ אין שום קשר. אחת מהן היא ההמלצה שאימצה המל"ג לאחרונה, הקובעת כי מוסד אקדמי לא יוכל ללמד לתואר מחוץ לקמפוס שלו.
כמי שחי במרכז ועובד מסביב לשעון באזור הזה שבו מרוכזת רוב התעשייה, החלטתי להתעניין בלימודי תואר שני בהנדסה ביו-רפואית של שלוחת הטכניון בת"א. העובדה שיש אפשרות שאלמד במסגרת הטכניון, מוסד בעל שם עולמי, סמוך למקום עבודתי ומגוריי, אטרקטיבית עבורי וכפי שניתן לנחש, עבור רבים כמוני.
כעת, החלטת המל"ג פוגעת בי ובחבריי לתעשיית ההיי-טק, המבקשים להתקדם מקצועית. נהיה מוכרחים להגיע לקמפוס שנמצא בחיפה, וכנראה שזה לא יקרה.
האם ייתכן שמי שהקריירה שלו נמצאת באזור המרכז, ייאלץ עקב החלטה תמוהה לוותר על התקדמותו המקצועית? בעידן מתקדם שבו ניתן ללמוד מרחוק גם באמצעות האינטרנט, נאלץ לבזבז שעות בפקקים, כי למישהו במל"ג התחשק לשמור על הסדר הישן.
עקב החלטה זו, המהנדסים שרצו ללמוד במוסד אקדמי יבינו שלהתפתח הם יצטרכו במקום אחר או לוותר לגמרי על חלום לקבל תואר בינלאומי כי הם נאלצים לשלם מחיר יקר של זמן ומשאבים שמושקעים רק בהגעה ללימודים, על חשבון העבודה והחיים האישיים.
בסופו של דבר הם יוכלו לחיות בלי תואר שני. אבל איך החלטות כאלו ישפיעו על תעשית ההיי-טק ועל כלכלת המדינה אתם יכולים לנחש לבד: איבוד היתרון היחסי של "המוח הישראלי", מדינות שלוטשות עיניים ל"סטארט-אפ ניישן" הישראלית יעקפו אותה בסיבוב, יהיו כאן פחות אקזיטים ועל ניסים כמו "מובילאיי" בכלל אין מה לדבר. הכסף שנכנס למדינה מעסקאות מכירה של חברות ומהמסים הגבוהים שהן משלמות כיום והולך לפיתוחה של מדינת ישראל ולרווחת אזרחיה, יתחיל להיעלם.
אני קורא למל"ג, שיושב ראשה הוא שר החינוך נפתלי בנט, לשנות את ההחלטה הזו, שתביא לנזק בלתי הפיך.
■ הכותב הוא מוביל המאבק "המועצה להשכלה נמוכה". קישור לדף הפייסבוק - בלחיצה כאן
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.