נקרעת לגזרים

ריב ומדון ממלאים את חללה של אמריקה, היא עומדת בעיצומו של משבר אמון במוסדות השלטון ובשלטון החוק, או אולי רק בשלביו הראשונים. אין זו הגזמה להגיד שמצב רוח כה עכור לא שרר בה זה חצי מאה לפחות. ואם אמנם הוא נמצא רק בשלביו הראשונים, אין מנוס מלחשוב אותו להיסטורי.

המשבר הזה קשור בדונלד טראמפ, אבל בשום פנים לא רק בו. טראמפ הוא אמנם סיבה - אבל טראמפ הוא גם תוצאה. זה אולי כשל לוגי, אבל הוא ממחיש את מעגל הקסמים שאליו נקלעה אמריקה. הואיל והוא תוצאה, נוכחותו מחמירה את המשבר מיום ליום. הוא יוצק שמן על המדורה.

סקרי דעת הקהל האחרונים מראים ששיעור האמריקאים הסומכים את ידיהם על התנהלותו עומד עכשיו על 37%. יותר אמריקאים תומכים עכשיו בהדחתו, תהליך חוקתי מסובך וארוך שסופו מי ישורנו. ואף כי אנחנו מלומדי סקרים, וזוכרים שהם חזו כמעט פה אחד את תבוסתו בבחירות לנשיאות, אין טעם להתעלם ממה שהם משקפים: פחד ועייפות.

מטווח הבייסבול

בדרמה האמריקאית משמשים בערבוביה הטראגי והגרוטסקי. ביום רביעי שעבר התעוררה אמריקה לשמוע כיצד הכנות למשחק בייסבול ידידותי של חברי קונגרס הפכו לניסיון התנקשות שרק בנס לא הסתיים בטבח. איש שמאל רדיקלי, בן 66, ממדינת אילינוי, כיוון רובה אוטומטי לעבר קבוצה של צירי קונגרס רפובליקאיים. הוא פגע בבכיר שבהם, סטיבן סקאליס, האיש מס' 3 במדרג של מפלגתו בבית הנבחרים. מאז, סקאליס נלחם על חייו (המתנקש נורה ונהרג).

זו הייתה הזדמנות להפגין רוח של אחדות. ואמנם, מנהיגי שתי המפלגות אמרו את כל מה שהיה צריך להיאמר. הסנאטור ברני סנדרס, הסוציאליסט המוצהר היחיד בקונגרס, מיהר לגנות את המתנקש, לאחר שנודע כי הוא היה פעיל, בהתנדבות, במערכת הבחירות של סנדרס, במקדימות הדמוקרטיות לנשיאות, בשנה שעברה.

הגינוי היה במקומו, ואיש כמובן לא הטיל אחריות על סנדרס. אבל בעינה עומדת השאלה אם ההקצנה הגוברת של חלקים מן השמאל אינה מגבירה את פוטנציאל האלימות הפוליטית. בשעה שהשמאל מזדרז להזמין את הימין לחשבון נפש, מעט מאוד חשבון נפש נשמע בימים האחרונים בשמאל.

להילחם ברחובות

הסטטיסטיקה מראה, שרוב הרציחות על רקע פוליטי באו מן הימין הקיצוני. אבל בחודשים האחרונים נרשמה עלייה בולטת באלימות רחוב ביוזמת השמאל הקיצוני. העיר פורטלנד במדינת אורגון, בחוף המערבי של ארה"ב, הפכה לבירת האלימות. קבוצות המכנות את עצמן Antifa (קיצור ל"אנטי-פשיסטים") התנגשו עם משטרה ועם מפגינים מן הימין הקיצוני.

בפרסומים של השמאל מופיעות עכשיו מעשה שגרה קריאות לאלימות רחוב. כותרת של מאמר בשבועון השמאלי הוותיק מאוד "ניישן" הכריזה עוד בתחילת השנה, "אנטי-פשיסטים יילחמו בפשיזם של טראמפ ברחובות". המאמר הופיע ב-19 בינואר, לפני שלטראמפ הייתה ההזדמנות לעשות משהו "פשיסטי".

מאמר באתר הרשת השמאלי salon.com הכריז אתמול, "מצטערים מאוד, ליברלים מן המרכז, הפוליטיקה של ברני סנדרס ושל ג'רמי קורבין היא נתיב ההתקדמות הפרוגרסיבי". לשון אחר: אין עוד מקום לפשרות, לפרגמטיות, לחתירה אל הסכמה רחבה. סנדרס, המנסה להשתלט על המפלגה הדמוקרטית, וקורבין, שהוביל את מפלגת העבודה הבריטית אל הישג מפתיע בבחירות הכלליות האחרונות, הם עכשיו מקורות ההשראה ומופתי החיקוי.

על פי התהום

אמנם אין צורך למהר ולסתום את הגולל על המרכז. המועמד של סנדרס נכשל בשבוע שעבר במקדימות הדמוקרטיות לכהונת המושל במדינת וירג'יניה. מועמד ה"ממסד" ניצח ללא קושי, בהפרש שהפתיע את המשקיפים.

אבל, הפיתוי להקצין ניכר עכשיו בכל חלקי המפה הפוליטית. מאין לארה"ב נשיא, היכול או רוצה לאחות את הקרעים, מגמת ההקצנה מתחזקת ומקבלת תוקף. לא רק ציוציו של הנשיא מחזקים אותה, אלא גם מאורעות שאין להם כל קשר עם טראמפ. דוגמה אחת היא התגובות לזיכויו של שוטר, שהרג צעיר שחור בעיר סט. פול, בירתה של מדינת מינסוטה, במערב התיכון האמריקאי, בשנה שעברה.

אלפים יצאו להפגין ברחובות אחר הזיכוי, ביום ו', וחסמו את התנועה. ביניהם היו גם לבנים רבים. השוטר ההורג עצמו היה היספני. מנהיג שחור בסט. פול אמר אתמול לעיתון המקומי "סטאר טריביון" (stratribune.com): "יש כעס עמוק, תחושת בגידה. אני חושש שאנחנו עומדים על פי התהום. יידרש מאמץ עליון, כדי לשכנע את בני הדור הזה שיתכן בכלל שינוי".

ההריגה בסט. פול היא רק קצה הקרחון. מאות שחורים נורו למוות בשנים האחרונות בנסיבות שעוררו את הרושם של עודף זריזות מצד השוטרים בסחיטת ההדק. רוב המקרים שבהם הוגשו תביעות נגד השוטרים הסתיימו בזיכויים. תנועה רדיקלית צמחה על ברכי ההריגות האלה, המכנה את עצמה "חיי שחורים חשובים".

גלגל השמש

ההקצנה בימין לובשת ממדים של מלחמת אזרחים זוטא בין אגפים של הימין הקיצוני, המרשיעים אגפים אחרים על עודף מתינות. המתח בין "לאומנים אזרחיים" ל"לאומנים לבנים" (האפיונים הם שלהם) פרץ בעצרת של "האזרחיים" ביוסטון, טקסס, לפני שבוע.

מפגין של "הלבנים" הופיע עם כרזות (שאחת מהן קראה, "לא נשפוך עוד את דמנו למען ישראל"), והוקף מיד בחגורה של "אזרחיים". חלק מן האזרחיים לבשו מדי צבא והיו מצוידים ברובים אוטומטיים. הלבן הופיע עם רפליקה של דגל אמריקאי, שבמקום 50 הכוכבים בפינה השמאלית העליונה היה רקום עליו "גלגל השמש" בעל 12 החישורים, שהיה הסמל המועדף של מנהיג האס.אס היינריך הימלר. אחד האזרחיים ניסה לחנוק את הלבן, אזרחיים אחרים הצילו אותו, וגירשו אותו ממקום ההפגנה (notsuoh-http://tinyurl.com/altright).

היקף הנשיאה של כלי נשק בפומבי, באור יום, מכה בתדהמה כל מי שאינם רגילים ביחסים האינטימיים בין מיליוני אמריקאים לבין רוביהם. טקסס מרשה לתושביה לשאת נשק בגלוי. גם מדינות אחרות, בייחוד בדרום ובמערב, מרשות.

אחת המדינות האלה היא לואיזיאנה, שממנה בא ציר הקונגרס סקאליס, קורבן ניסיון ההתנקשות. למרבה האירוניה, סקאליס, תומך נאמן של שדולת הרובאים הארצית (NRA), היה מיוזמי חקיקה להקל על סחר נשק בין-מדינתי בתוך ארה"ב.

לרובאים יש רובים

NRA היא אחת השדולות האפקטיביות ביותר באמריקה, ותרומותיה הישירות והעקיפות למועמדים פוליטיים של הימין הן שם דבר. היא עומדת עכשיו בעיצומה של מערכה לגיוס חברים ותרומות, וגולשים אמריקאיים ביוטיוב נתקלים בתנובתה בוקר וערב. תשדיריה מזהירים מפני "השמאל, המוכן לכל מעשה קיצוני, כדי להרוס כל מי שעומדים בדרכו, גם אם המחיר יהיה קריעת ארצנו לגזרים".

כאשר שדולה, שכל מהותה היא הגנה על הזכות לרכוש נשק פרטי ולהשתמש בו, מדברת על איום לשלום האומה, מאליה נשאלת השאלה אם לנשק של חבריה נועד שימוש בהגנה על האומה.

לא קשה לנחש שהזהרתה מפני נחישותו של השמאל "להרוס כל מי שעומדים בדרכו" מתיישבת היטב עם דעתו של דונלד טראמפ על "ציד המכשפות" המתנהל נגדו. פוטנציאל מבעית של הידרדרות מאיים עכשיו על הפוליטיקה האמריקאית. שוחרי רעתה של ארה"ב מתקשים להיזכר בזמנים טובים ומבטיחים מאלה.

■ רשימות קודמות ב-yoavkarny.com. ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

 גזיר