ריכוזיות ורווחיות בפארם בשיא - בין השאר על חשבון העובדים

השתלטות רשתות הפארם הגדולות על ענף בתי המרקחת הגיעה לשיא בשנים האחרונות והתבטאה בעלייה גדולה ברווחיות הבעלים, בין היתר על חשבון שכרם של העובדים - כך עולה מסקירה שמפרסם היום (א') הכלכלן הראשי באוצר, יואל נוה.

עורכי הסקירה בחרו לפתוח אותה באנקדוטה: הביטוי "מחירי בית מרקחת", שבא לבטא מחירים גבוהים במיוחד, נולד באנגליה במאה ה-18 ומצוין לראשונה בספרו של הכלכלן הבריטי אדם סמית. "העובדה שלפיה גם כיום הדימוי נתפס רלוונטי מעלה כמה שאלות", כותב הכלכלן.

מהסקירה עולה כי ב-2010-2015 הגיעה הריכוזיות בענף הפארם ובתי המרקחת לרמתה הגבוהה ביותר מתחילת המאה הנוכחית. במקביל לגידול הריכוזיות, נרשם גידול חד ברווחיות הענף, אם כי הוא עדיין רווחי פחות מענף הטואלטיקה, שהכלכלן הראשי בדק בעבר.

נוה מסביר כי מדד הרפינדל, המודד את רמת הריכוזיות הענפית ונע בין 0 ל-1 (ריכוזיות מוחלטת), עלה בפארם מ-0.43 ב-2009 ל-0.58 כיום. מדד הריכוזיות בענף הבנקאות, למשל, הוא 0.22 בלבד.

יתרה מכך, חלקן של שתי החברות הגדולות בסך המחזור בענף עומד על 86%. סך המחזור של כל 600 החברות הרשומות כפעילות בענף היה 7 מיליארד שקל ב-2015, נתון המבטא גידול ריאלי של 80% לעומת 2003, והרווח השנתי המצרפי שלהן עמד בשנים האחרונות על כ-250 מיליון שקל לשנה.

שיעור הרווחיות הממוצע עומד על 4.25% (מהמחזור), אך כשמנכים ממנו את רווחיותן של רשתות הפארם, צונח שיעור הרווחיות הממוצע לפחות מ-2% - מה שמעיד כי הרווחיות בקרב רשתות הפארם גבוהה יותר מכפליים מהרווחיות של בתי המרקחת והגורמים האחרים הפועלים בענף.

התוצאה הלא מפתיעה של נתונים אלה היא כי 40% מבתי המרקחת הפרטיים שהיו פעילים ב-2003 נסגרו עד 2015. בשורה התחתונה נותרו מעט בתי מרקחת - מה שמעמיד אותה במקום הלפני אחרון בין מדינות ה-OECD בדירוג של מספר בתי מרקחת ל-100 אלף תושבים.

מעבר להיבט של השפעה על רמת מחירים, הגידול בריכוזיות בענף עשוי להשפיע גם על רמת השכר של העובדים בו. נמצא כי ב-2015-2003 ירד ריאלית השכר (ברוטו) הממוצע לעובד בענף ב-5%, זאת כאשר השכר הממוצע (ברוטו) של כלל העובדים בענפי המסחר עלה ריאלית ב-6% (ואף בשיעור גבוה יותר, של 10% בכלל המשק).

כאשר מביאים בחשבון שבמהלך העשור האחרון הופחתו שיעורי המס על עבודה ובוחנים את השינוי הריאלי בשכר נטו של העובדים בענף הפארם, נמצא כי זה עלה בשיעור מתון של כ-2%. יש בכך כדי לרמז כי המעסיקים בענף זה "נטלו" לעצמם את החיסכון במס, שהיה אמור להגיע לכיסם של העובדים.

כללית שולטת - ובעקבותיה מכבי

רק בשבוע שעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין, ורשת סופר-פארם ישראל הודיעו כי הסכימו על ביטול הסדרי הבלעדיות של הרשת עם הקניונים והמרכזיים המסחריים שבהם פועלות חנויות הרשת. משמעות ההסכם: ביטול 120 הסדרי בלעדיות באופן מיידי ופתיחת התחרות באותם מרכזים.

בימים אלה צריכה הלפרין להכריע לגבי עסקת הרכישה של שופרסל את ניו-פארם, שנחתמה באפריל. ההערכות הן כי הלפרין צפויה לאשר את העסקה במגבלות מסוימות, והשאלה המהותית היא אם מגבלות אלה יהפכו את העסקה ללא כדאית עבור שופרסל. סופר-פארם מחזיקה כיום ב-236 סניפים, ואילו רשת ניו-פארם ב-68 סניפים, פחות משליש ממספר סניפיה של סופר-פארם.

גורמים בענף הפארם הביעו היום פליאה על הסקירה, ובהתייחס לשוק התרופות אמרו כי שוק בתי המרקחת נשלט בראש ובראשונה בידי קופות-החולים, ובראשן כללית, המפעילה יותר מ-470 בתי מרקחת; וקופת-חולים מכבי, הפועלת כל העת להרחיב את מכבי פארם גם מחוץ לקופות החולים.

בנוסף, מחירי התרופות בישראל נקבעים במחירון ירפא על-ידי החברות הגדולות, בשיתוף משרד הבריאות. בתי המרקחת הפרטיים ורשתות הפארם מהווים בסך-הכול "סבל" המנפק את תרופות המרשם, בתמורה לעמלה שבדרך-כלל אינה מממנת אפילו את עלות הרוקח.

אותו גורם הוסיף כי מצב שוק העבודה מעולם לא היה גרוע כל-כך, יש מחסור גדול ברוקחים, והשכר שלהם היה ונותר גבוה מאוד, ולא נשחק לאורך השנים, כך שגם זו טענה שאינה ברורה.

במשרד האוצר מסבירים כי מוקד הסקירה לא היה שוק התרופות כי אם מוצרי הקוסמטיקה והטואלטיקה, והתבססה על הרווח כפי שהוא מדווח לרשות המסים לאחר חישוב משוקלל של דמי ניהול של בעלי המניות. הסקירה נעשתה בכלל רשתות הפארם ובתי המרקחת, ולא כללה את מחירי התרופות בבתי מרקחת של קופות-החולים, כי הן אינן מבודדות את רווחי בתי המרקחת. הסקירה אינה משקללת את מוצרי הטואלטיקה והקוסמטיקה שנמכרים בקמעונאיות כמו שופרסל, כי הן דבר חדש יחסית בהיקפיו. 

"תמונת מצב עגומה" 

מהסתדרות הרוקחים נמסר בתגובה: "ענף הפארם בישראל נראה כמו ענפי המסחר השונים לפני עשרות שנים - המאופיינים בריכוזיות מוגזמת וחסרת תועלת בראש ובראשונה עבור הצרכנים. בחינה פשוטה של הנתונים מראה תמונת מצב עגומה הפוגעת בזמינות, בנגישות ובבעלי העסקים הפרטיים, אך כאמור והחמור מכל, מצב זה פוגע בצרכנים שהם בבחינת 'לקוח שבוי'.

"אנו מברכים על הבדיקה ועל הזרקור על התחום וקוראים למקבלי ההחלטות לבדוק את הדברים לעומק ולהגן על הצרכן מפני המחירים וחוסר הנגישות לתרופות מרשם בבתי המרקחת. כשם שבוצעו רפורמות מרחיקות לכת בתחומים כמו סלולר ודלק - הגיע הזמן שהתרופות, מוצר מציל חיים, יעמדו במרכזה של רגולציה".

תגובת סופר-פארם: "מסקירה ראשונה של הדוח עולה כי המדובר במסמך שגוי, המסתמך על נתונים חסרי שחר. בניתוח התחרות ישנה התעלמות מכל המתחרים המרכזיים של סופר-פארם, ובראשם שופרסל, בתי המרקחת של קופות-החולים והדיוטי פרי. אלה הוגדרו בסקירה כגופים שאינם מתחרים בסופר-פארם, בניגוד גמור למציאות. כך, היקף מכירות מוצרי פארם על-ידי שופרסל עומד על 12% מהיקף מכירותיה (כ-1.4 מיליארד שקל), הדומה להיקף המכירות של סופר-פארם העומד על כ-2 מיליארד שקל. מסיבה זו שני ממונים על הגבלים עסקיים (דרור שטרום ורונית קן) סירבו לאשר לשופרסל בעבר לרכוש את ניו-פארם.

"הסקירה אף התעלמה מכך שבתי המרקחת הפרטיים נעלמו מהשוק משתי סיבות שאינן קשורות בסופר-פארם: חוסר יכולתם לכבד מרשמים של קופות-החולים, כוח הרכישה העצום של הרשתות הקמעונאיות המאפשר להן למכור את מוצרי הטואלטיקה ותינוקות במחירים שלעתים הם נמוכים ממחירי הרכישה של בתי המרקחת הפרטיים.

"כמו כן, היקף מכירות הקוסמטיקה על-ידי חנות הדיוטי פרי עומד על כ-35%, אך משום מה דוח האוצר אינו רואה בדיוטי פרי מתחרה במכירת קוסמטיקה.

"חישובי הרווחיות אף הם שגויים מיסודם: האוצר קבע את רווחיותה של סופר-פארם בישראל על-פי פעילותה בחו"ל, שם רווחיותה היא גבוהה יותר מאשר בישראל. נתוני הרווחיות של סופר-פארם בישראל זהים לנתוני הרווח של הרשתות הקמעונאיות האחרות, אם לא נמוכים מהם. סופר-פארם משוכנעת כי כאשר ייבחנו הנתונים האמיתיים, תתקבל תמונת מצב נאמנה למציאות".