תחנת הרדיו החרדית "קול ברמה" הגישה עתירה לבג"ץ למתן צו על-תנאי נגד התיקון האחרון לחוק השידור הציבורי, שבמסגרתו הוחלט כי במסגרת תאגיד השידור תוקם גם תחנת רדיו חרדית.
הוספת התחנה בוצעה בהליך מהיר במהלך הדיונים שקיימה בחודש מאי הוועדה המיוחדת בראשות ח"כ דוד ביטן, שהוקמה כדי להעביר בזריזות את התיקונים לחוק התאגיד, שנגזרו מהפשרה הפוליטית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר האוצר משה כחלון, ובראשם פיצול חטיבת החדשות מהתאגיד.
בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין אילן בומבך ויריב רונן, נטען כי המהלך היה למעשה "אתנן קואליציוני" שניתן לסיעת ש"ס, בתמורה לכך שזו תסיר את הסתייגויותיה מהתיקון שהוצע לחוק.
"נציגי ש"ס בוועדה וכן נציגים אחרים מטעמה הפעילו את מלוא כוחם על-מנת לקבל תחנת רדיו חרדי, ובמקח וממכר שהתנהל, ניתנה לבסוף הסכמה של יו"ר הוועדה המיוחדת, שהוא גם יו"ר הקואליציה (לאחר שהוא עצמו התנגד לכך באותה הוועדה, הסוגריים במקור י' כ'), וכך נולד תיקון הרדיו החרדי", נכתב בעתירה.
בעתירה מצוין עוד כי גם על רקע התיקון החפוז הכללי שנעשה בחוק השידור הציבורי, הליך הוספת התחנה החרדית תחת כנפיו היה חפוז אף יותר. "ראשיתו של התיקון בחטא, והוא פגום כל-כולו... תיקון הרדיו החרדי לא נכלל, ולו ברמז, בהוראות תזכיר החוק שפורסם להערות הציבור ואושר על-ידי הממשלה טרם הצבעה בקריאה ראשונה", נכתב, והוא עלה "לראשונה אי-פעם", רק בוועדה המיוחדת שהוקמה בכנסת. החקיקה, כך נטען, בוצעה "ללא עבודת מטה מסודרת, או עבודת מטה כלשהי, באשר לצורך בתחנת רדיו חרדי שתשדר 'תוכן חדשותי' ו'תוכן בענייני היום'", ו"מבלי שנערכה פנייה מסודרת לעותרת וליתר התחנות" הפועלות בסקטור.
בעתירה מוזכר גם "הסכסוך הארוך והעמוק" בין מפלגת ש"ס לבין תחנת רדיו קול ברמה. לפני כמה חודשים פנתה התחנה ליועמ"ש, ד"ר אביחי מנדלבליט, ולמבקר המדינה, יוסף שפירא, בטענה כי ראשי ש"ס פועלים על-מנת להביא לסגירת התחנה ולמוטט אותה כלכלית, על-ידי כך שהם מונעים העברת תקציבי פרסום ממשלתיים אליה. טענות אלה מוזכרות גם בעתירה הנוכחית, שמייחסת למהלכים הללו "ריח חריף של שיטות מאפיוזיות ממש".
הסכסוך בין מפלגת ש"ס לרדיו קול ברמה החל במהלך מערכת הבחירות האחרונה, על רקע פרישתו של אלי ישי מהמפלגה, וקרבתו של בעלי קול ברמה, צבי עמר, לישי. בהמשך עזבו את התחנה שניים מכוכביה, מוטי לביא ואבי מימרן, ועברו לתחנה המתחרה, רדיו קול חי. מאז, כפי שמתואר בעתירה, החריפו עוד היחסים בין המפלגה לתחנה.
על רקע המצב הזה מעניין להזכיר כי גם רדיו קול חי, שיחסיה עם ש"ס נחשבים לטובים, הגישה לאחרונה לבג"ץ עתירה דומה, שיוצאת גם היא נגד ההחלטה לשלב תחנת רדיו חרדי במסגרת התאגיד, שנבעה כאמור מדרישה של חברי הכנסת של ש"ס.
מבחינת שתי התחנות, המתפרנסות מפרסומות, מדובר בשינוי של כללי המשחק, שצפוי לפגוע בהן כלכלית. בעתירת רדיו קול חי אף נכתב בהקשר זה כי "התחרות מול תחנת הרדיו החדשה, שתיהנה הן ממשאבים ציבוריים מכיס ממשלתי עמוק והן מפריסה ארצית של שידוריה בהיקפים ארציים, תגרום לשחיקה מיידית ברווחים (של רדיו קול חי), מעברו להפסדים, ולחיסולו במהרה".
תיקון מספר 8 לחוק השידור הציבורי אושר בכנסת ימים ספורים לפני עלייתו לאוויר של התאגיד ב-15 במאי. התיקון המרכזי שבוצע בחוק נגע להוצאת חטיבת החדשות של התאגיד מתוכו, והקמתה כתאגיד נפרד שיספק שידורי חדשות ואקטואליה לתאגיד "כאן". אלא שבעקבות מספר עתירות שהוגשו נגד המהלך הוציא בג"ץ צו על-תנאי וצו ביניים שעצרו את הפיצול, ודרש מהמדינה לנמק בתוך כחודש מדוע יש צורך במהלך כזה. לאחרונה ביקשה המדינה לקבל דחייה במתן תשובתה לבית המשפט עד ל-11 ביולי, ובמקביל נקבע כי הדיון בעתירות ייערך רק ב-7 באוגוסט. עד אז ימשיך התאגיד לשדר במתכונת המאוחדת, כפי שנקבע בחוק המקורי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.