תנו לשקל לנצח: נטו אחזקות מרוויחה מחוזקת המטבע המקומי

השקל הוא אחד המטבעות החזקים בעולם בשנים האחרונות, ולא במקרה. מגמות ארוכות-טווח, בשילוב עם גורמים מהשנים האחרונות, מובילים לייסוף החד מתחילת שנה. ישנן מספר חברות מקומיות שיכולות ליהנות מכך.

כמו בכל שוק, גם בשוק המט"ח המחיר נקבע בשווי המשקל של הביקוש וההיצע. בשוק המט"ח הביקוש הבסיסי מגיע מהיבואנים, וההיצע מהיצואנים. החשבון השוטף הוא סך ההפרש בחשבון הסחורות והשירותים (עודף יצוא על יבוא) בתוספת העברות חד-צדדיות למשק. מתחילת המילניום הנוכחי עברה ישראל מגירעון מבני בחשבון השוטף לעודף הולך וגדל.

כאשר בוחנים את כל הגורמים במאזן התשלומים, נראה שהעודף כאן כדי להישאר. יצוא השירותים צומח עם הפריחה של ענף ההיי-טק הישראלי, והעלייה בכניסת תיירים לישראל מקזזת את הגידול ביציאת ישראלים לחו"ל.

נוסף על כך, ירידת מחירי הנפט ופיתוח מאגרי הגז מפחיתים את הצורך ביבוא אנרגיה, מה שמרחיב את העודף בחשבון הסחורות והשירותים, למרות האטה בצמיחת יצוא הסחורות. הגידול ברזרבות המטבע של בנק ישראל, נוסף על גידול בהשקעות המוסדיים בחו"ל, מאזנים את התשלומים והתקבולים להשקעות.

למדינת ישראל ישנו מאפיין ייחודי נוסף, של העברות חד-צדדיות גדולות, כתוצאה מהסיוע הביטחוני, הרנטות והעברות לפרטיים. כל הגורמים הנ"ל יוצרים עודף גדול בחשבון השוטף, אשר יחד עם הצמיחה המהירה של המשק ביחס למדינות הסחר המרכזיות, יוצרים לחץ על השקל כלפי מעלה.

את העודף הגדול בחשבון השירותים ריסנו הגירעון המסחרי והעלייה ביבוא. בשנים האחרונות, יבוא כלי רכב שבר שיאים, אך כבר ברבעון הראשון נצפית האטה. במבט קדימה, האטה ביבוא כלי הרכב והתבססות הנפט במחירים הנוכחים צפויות להרחיב את העודף בחשבון הסחורות והשירותים (כל זאת, לפני תחילת היצוא ממאגרי הגז).

הפריחה בהיי-טק הישראלי לא נראית לפני תפנית, וזרם ההשקעות הישירות בישראל ממשיך לגדול. הגורם שמיתן את המגמה, בדמות יציאת המשקיעים המוסדיים לחו"ל, נעצר כאשר המוסדיים מגדרים את רוב השקעתם. הפרמטר שיכול להפוך את המגמה הוא היווצרות פער ריביות משמעותי בין ישראל לארה"ב, שיכול לגרום תנועות הון מהירות החוצה, אך כרגע נראה שהמשקיעים מפחדים מהחשיפה לדולר יותר מאשר מתוספת הריבית בארה"ב.

מדיניות רכישת המט"ח של בנק ישראל שנויה במחלוקת. לרכישת המט"ח ישנה עלות גבוהה, שתועלתה מוטלת בספק. כדי לשמור על יצואני הסחורות (שכן יצוא השירותים לא רגיש לשער החליפין) בנק ישראל רוכש דולרים.

מעבר לעלות הישירה, בדמות ההפסד על שער רכישה גבוה יותר, והריבית על החוב של בנק ישראל למול תשואת ניהול הרזרבה, ישנה עלות נוספת. העלות הנוספת היא עיוות הקצאת המקורות במשק, השקעות נמוכות יותר ופגיעה בכוח הקנייה של הציבור.

רוב הציבור אינו יצואן, ולכן יעדיף שקל חזק. לפי מחקר של בנק ישראל עצמו, התמסורת של ייסוף בשקל היא 36% בטווח הארוך. כלומר, ייסוף של השקל ב-10% (1 דולר - 3.2 שקלים) מוזילה את סל המוצרים למשק בית ב-3.6%. הוצאת משק בית בישראל היא 12,323 בחודש, כלומר עלות עודפת שנתית של 5,300 שקל, וברמת המשק מיליארדים רבים. מובן שזהו חישוב שטחי, שלא כולל את הפגיעה שתהיה ביצוא, ומטרתו להמחיש שגם אם לא ניתן לסכום את העלות, אין זה אומר שהיא לא קיימת.

בהשלכה על שוק ההון המקומי, הנהנות ממגמת התחזקות השקל והגידול ביבוא הסחורות הן כמובן היבואניות הגדולות, כגון יבואנית המזון נטו אחזקות  דרך החברה הבת נטו מלינדה, יבואנית המתכות סקופ, אוברסיז - המספקת שירותי לוגיסטיקה בנמלים, ואיסתא, הנהנית מהגידול ביציאת ישראלים לחו"ל. להמחשה נתמקד בנטו אחזקות.

נטו אחזקות פועלת בחמישה מגזרים עיקריים: תחום מפעלי הקבוצה, שהם ייצור מזון במספר מותגים שונים, תחום היבוא, שהנו המעניין ביותר בקבוצה, תחום השיווק המקומי, מוצרי צריכה ביתיים, באמצעות חברת פאלאס, וביכורי השדה, המשווקת ירקות ופירות בארץ.

החברה נהנית ממספר מגמות בכלכלה הישראלית, כמו הגידול העקבי באוכלוסייה והעלייה ברמת החיים בעקבות הגידול בהכנסת משקי הבית. אלו מובילים לגידול רב-שנתי של 5% בצריכת המזון בישראל, היחלשות "אפקט המחאה" שפגע ברווחיות התפעולית בענף, פתיחת המשק הישראלי ליבוא כחלק משחרור התכנון המרכזי בענפי המזון השונים (בשר, חלב ועוף) והמלחמה ביוקר המחיה של משרדי הממשלה השונים.

ניקח את שוק הבשר, כדוגמה לתהליך של פתיחת המשק ליבוא מזון וסחורות חקלאיות. הממשלה הגיעה לסיכום עם מגדלי הבקר, שלפיו עד שנת 2020 המכסות ליבוא בשר יהיו שוות בקירוב לביקוש השנתי. הממשלה שחררה בשנים האחרונות מכסות פטורות ממכס ליבוא בשר וגבינות, נוסף על אישורים נקודתיים ליבוא פירות וירקות.

הדבר בא לידי ביטוי בגידול רב-שנתי של יותר מ-10% ביבוא המזון לישראל. המגמה הזאת לא ניתנת לעצירה, והיא תגיע גם לתחומים נוספים. נטו משתלבת היטב במגמה זו, באמצעות פעילות היבוא שלה. בשנת 2017 זכתה החברה במכסה ליבוא 2,000 טונות בשר, מתוך מכסה כוללת של 10,000 טונות.

פעילות היבוא הצומחת מגיעה על חשבון חלק מפעילות הייצור והשיווק המקומי, אך בשורה התחתונה, הכנסות החברה צומחות, ושיעורי הרווחיות התפעולית משתפרים בכלל המגזרים. מנגד, פעילות ביכורי השדה סובלת מהפסקת הפעילות המשותפת עם רמי לוי ויינות ביתן.

משקיעים פרטיים יכולים להיחשף ישירות לחברה הבת נטו מלינדה, שם נמצאת כל פעילות היבוא, ללא פעילות ביכורי השדה, ועם הסתברות גבוהה למחיקת החברה מהמסחר בדרך של הצעת רכש, היות שהחברה מחזיקה 83.8% מהחברה הבת, והסחירות בנטו מלינדה אפסית.

מתחילת השנה נחלש הדולר ב-8% מול השקל. המשמעות היא הוזלה משמעותית בעלויות לחברות היבואניות. מובן שלא כל הירידה נשמרת אצל היבואנים, וחלקה מתגלגלת ללקוחות, אך כאשר שיעורי הרווחיות התפעולית נמוכים, דבר המאפיין את חברות המזון, כל 1% שיפור בשיעורי הרווחיות משפיע על הרווח באופן משמעותי.

הביטוי של הירידה בשער הדולר עדיין לא התקבל במלואו ברבעון הראשון, שכן חלק מהחברות מגדרות את הדולר לתקופה קצרה, והמלאי שנמכר ברבעון הראשון הנו מלאי שנקנה בשערי דולר גבוהים יותר. ברבעונים הקרובים אנו צפויים לראות את הביטוי המלא של הירידה המתמשכת בדולר, סיום הוצאות המימון בגין גידור ומעבר למכירת מלאי שנקנה בשערים החדשים.

לסיכום, המצב הכלכלי האיתן של ישראל, ובייחוד הגידול ביצוא השירותים, הולך יד ביד עם גידול מקביל ביבוא. החברות היבואניות נהנות מסביבה כלכלית תומכת, ועם נוסיף לכך את חוזקת השקל ואת תרומתו הצפויה לשיעורי הרווחיות, השקעה בחברות אלו נראית מעניינת לתקופה הקרובה.

■ הכותב הוא אנליסט באינפיניטי. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. 

 העודף בחשבון השוטף