הילדים הרעבים של 2017

הילדים הרעבים של 2017 אינם ילדים רזים עם בטן עגולה כמו בתמונות שאנחנו זוכרים לרעה מביאפרה, קמבודיה או האיטי. הרעבים של היום הם דווקא ילדים הסובלים מעודף משקל, וניזונים מתפריט עתיר פחמימות ומזון זול ומעובד, הגורם לפגיעה גופנית ונפשית. הסיבה לתופעה: הקושי לשלם על מזון טרי, איכותי ובעיקר מזין.

הסוגיה הזו נופלת בין הכסאות כבר שנים. לעתים מצפים ממשרד החינוך למצוא פתרונות, לעתים ממשרד הרווחה ולעתים ממשרד הבריאות. אין אבא ואמא לנושא של ביטחון תזונתי.

הבעיה אינה עוד זמינות של מזון אלא איכותו. הנפגעים הראשונים הם - כמו תמיד - מעוטי היכולת, מי שנאלצים לרכוש מוצרים זולים, תעשייתיים, עתירי פחמימות. אוכל רע, נקודה. גם צריכת יתר של מזון, ודאי מזון כזה, היא בעיני חלק מתופעת הרעב החדשה. יש לה השפעה ישירה על בריאות ותוחלת החיים של ילדים ומבוגרים.

לבטחון תזונתי יש הגדרה בינלאומית מסודרת - כשלכל האנשים, כל הזמן, יש נגישות פיזית, חברתית וכלכלית למזון בכמות מספקת ובהתאם לצורכיהם והעדפותיהם, כנדרש לחיים פעילים ובריאים. 

הילדים הסובלים מאי בטחון תזונתי יהפכו למבוגרים בעלי עודף משקל, חולים במחלות כרוניות ומשתמשים קבועים במערכת הבריאות. השקעה בתזונה היא גם חיסכון לטווח רחוק בהוצאות על בריאות והקלה בעומס על מערכת הבריאות. על פי רוב, אותו קהל נוטה גם להיפלט ממעגל העבודה ולהזדקק לשירותי רווחה וקצבאות סיוע. הלכה למעשה, נמנעת מהם היכולת להיות אזרחים יצרנים שאינם נתמכים על ידי המדינה.

כל זה נאמר עוד לפני שהעלינו את ההיבט המוסרי. את זכותם של מאות אלפי ילדים להזדמנות שווה ולשובע.

עלינו לעדכן את המושגים והתפיסות שלנו לגבי רעב - ולדרוש מהמדינה תכנית פעולה מסודרת. כבר נהיה מאוחר מדי, ואנחנו מפספסים עוד דור.

■ הכותבת היא סגנית ראש עיריית תל אביב יפו ויוזמת ועידת הרווחה השלישית של תל אביב-יפו שתתקיים מחר (ה')