אל תחכו למשבר

עד כמה מצבנו הכלכלי טוב? זו השאלה שנידונה אינספור פעמים במאמרים אקדמיים ובסקירות כלכליות. אם לשפוט על-פי עוצמת המטבע הישראלי, השקל-החדש, מצב הכלכלה הישראלית טוב משהיה מעולם, אך באותה נשימה, עוצמה זו יכולה גם להפוך לגורם חנק של ממש. המטבע הישראלי חזק כפי שלא היה מעולם, מצב הקורה כששער הריבית של בנק ישראל נמצא בשפל ושיעורי התעסוקה בשוק העבודה המקומי רושמים שיאים.

מאז החל השימוש במדד שער-החליפין הנומינלי-אפקטיבי על-ידי בנק ישראל, בשנת 1999, לא היה שילוב כה נדיר בשערים כה נמוכים של מטבעות שותפות הסחר המרכזיות של ישראל. במונחי שקל-חדש, הדולר נמוך אך לא בשפל, היורו נסחר ברמות שפל של כל הזמנים, והליש"ט שידעה גם מחירים של 7 שקלים ויותר כשהדולר היה בשפל, נסחרת ב-4.5 שקלים. התוצאה היא, ששער-החליפין המודד את סל-המטבעות של שותפות הסחר המרכזיות שאליהן מגיעה תוצרת היצוא, נמצא בשפל של כל הזמנים (שער-החליפין הנומינלי-האפקטיבי: ממוצע גיאומטרי של שער-החליפין של השקל מול 26 מטבעות, המייצגים 33 מדינות, שהן שותפות הסחר העיקריות עם ישראל ע"פ משקלן).

שער הדולר הוא אמנם השער שמרבים להתייחס אליו, אך הוא מספר רק חלק קטן מהתמונה: משקלו בסל-המטבעות 26.4% בדומה למשקלו של האירו. בשעה ששער הדולר לא נמצא בשפל של כל הזמנים מול השקל, אבל לא מאוד רחוק משם, סל-המטבעות הנומינלי-אפקטיבי כן נמצא שם. המשמעות היא שהתמורה השקלית הממוצעת שמקבל היצואן הישראלי, מעולם לא הייתה נמוכה יותר.

המצב הזה אמנם מדאיג את משרד האוצר ובנק ישראל, אך כנראה לא מדיר שינה מעיניהם. המצב מדאיג, כי בנק ישראל כן מתערב מדי חודש בשוק המט"ח, ורוכש כמיליארד דולר. גם משרד האוצר מודאג, אבל מעט, והחליט שתקבולי המסים מעסקת מובילאיי ישולמו בדולרים, במקום בשקלים, כדי לא להשפיע על שער-החליפין. יחד עם זאת, האוצר לא הכריז על תוכנית שתגרום להתערבות משמעותית בשער-החליפין הקורס.

יתרות המט"ח של בנק ישראל נסקו כבר ל-107 מיליארד דולר, ומגיעות כמעט לרף העליון של 110 מיליארד שקל שעליו דובר בעבר. משקל היתרות בתוצר-המקומי-הגולמי נסק אף הוא לקרבת הרף העליון. בסביבה כזו של שערים, ניתן לצפות כי בנק ישראל יעלה את הרף, אך ככל שיחס יתרות המט"ח לתוצר, המתבטא באחוזים, עולה לשיא של כל הזמנים, הביקורת על מהלכי ההתערבות רק הולכים ומתרבים.

הצרכנים שנוסעים הקיץ לחו"ל ייהנו מרכישות זולות ומחופשות במחירים אטרקטיביים. אולם מדובר בשמחה לטווח קצר. משק שמתמודד עם פריון נמוך ועם הגברת התחרות על משרות ומוצרים ממשקים מעבר לים, מתקשה במקביל להתמודד עם שערי-חליפין ברמות שפל.

באוצר ובבנק ישראל נדרשים לשלב ידיים, ומוטב בהקדם, כדי לגבש תוכנית משותפת למלחמה בשערי-החליפין הנמוכים. אם הם יחליטו יחד על תוכנית עם יעדים ברורים, המסר לשוק יהיה חד- משמעי, ויכול לסייע בבלימת המגמה ולאפשר ליצואנים להרוויח עוד זמן.

מה אפשר לעשות בפועל? הדרך הטובה היא להקצות תקציבים מיוחדים לסבסוד תוכניות להגדלת הפריון, הן ליצואנים והן לכלל התעשייה. באמצעות צוותים מיוחדים של בנק ישראל והאוצר, אשר יפעלו באופן פרטני למטרה זו, ניתן יהיה לבנות תוכנית ובה מרכיבי פחת מואץ, מימון ממשלתי והקלות במיסוי, כחלק מתוכנית כוללת לעידוד התעשייה.

באותה המסגרת, כל הגופים יוכלו לגבש יחד אסטרטגיה למען קידום התעשייה והיצוא, לצד פתיחת שוקי יעד חדשים. זאת, באמצעות הקשרים הכלכליים והדיפלומטיים של המשק הישראלי. שווקים, שיכולים להיות גשר ליצוא לאסיה, אפריקה, אמריקה-הלטינית ולאוסטרליה.

מנהל סיכונים מתחיל יודע, כי אסור לחכות לזמן משבר כדי לראות את התמונה המלאה ולקבל החלטות מאוחרות. עדיף לקבל החלטות כלכליות כשהתנאים נוחים ולא כאשר הינך נמצא עם הגב אל הקיר בזמן משבר, במיתון של אין ברירה. לכן, חשוב וכדאי להביא בחשבון כבר היום אפשרות שיתרחש משבר כלכלי משמעותי.

מי שמנהל מדיניות כלכלית ארוכת טווח, ובוחן את המחזורים הכלכליים והסביבה הגלובלית יכול להניח שמשבר כזה יכול להגיע בשנים הקרובות, וכבר יש הגורסים ומדברים על שנה, שנתיים או שלוש. עדיף להתכונן למצב של משבר מבעוד מועד, מאשר אחר-כך להצטער, לחפש אשמים בזמן המשבר, ולקטר על כך שנקלענו למצב בעייתי וקשה מלווה בגזירות קשות למשק.

*** הכותב הוא מנכ"ל פריקו, ניהול סיכונים מימון והשקעות