"דווקא בפני זרים מוצבים חסמים להשקעה בהיי-טק בישראל"

הדיונים על ביטול עיוותי מס והסרת חסמים רגולטוריים המקשים על גופים מוסדיים ישראלים וזרים להשקיע בהיי-טק הישראלי מצויים בימים אלה בעיצומם. היום (ב') בשעות הצהריים התקיימה ישיבה נוספת בנוגע לדרכים לקידום ההשקעות בהיי-טק, בין היתר, באמצעות הגופים המוסדיים. בפגישה השתתפו מנהל רשות המסים משה אשר, הממונה על שוק ההון דורית סלינגר, הכלכלן הראשי באוצר יואל נווה ועוזרו של שר האוצר נדב שמש, בנוסף לנציגי הגופים המוסדיים ונציגי תעשיית ההיי-טק.

בין הנושאים שנדונו בפגישות האחרונות עלתה גם טענה על האפליה לרעה המעוגנת בחקיקה של כסף ישראלי לעומת כסף זר המושקע בהיי-טק והבדלים במיסוי בין משקיעים ישראלים לעומת משקיעים זרים בקרנות הון סיכון. שר האוצר משה כחלון כבר הודיע לאחרונה, כי הוא בוחן את הנושא ואת הדרכים לביטול האפליה, ואולם, בתקופה האחרונה עולה טענה חדשה מקרב המשקיעים והקרנות הזרות, אשר נוגעת דווקא לחסמים המוצבים בפני הקרנות הזרות המעוניינות להשקיע בישראל.

לטענתן, הדרישות שמציבה בפניהם רשות המסים לצורך קבלת פטור מתשלום מסים על השקעות בישראל, מסכלות בפועל חלק מההשקעות וגורמות להן לוותר על השקעה בישראל. אחת הדרישות הללו היא דרישה, כי בקרן זרה שפועלת בישראל, ומעוניינת ברולינג שפוטר אותה מתשלום מסים בארץ, יהיו לפחות 10 שותפים.

הדרישה מעוגנת בהוראת ביצוע של רשות המסים מיוני 2004, הקובעת את אופן מיסוי קרנות הון סיכון הפועלות בישראל והמשקיעים בהן. בין היתר, נקבע כי רשות המסים תנפיק לקרן הזרה אישור מקדמי (רולינג) הפוטר אותה ממס, בתנאי כי קרן הון הסיכון תגייס התחייבויות להשקעה בהיקף של לפחות 10 מיליון דולר (מתושבים ישראלים וזרים), אשר לפחות 5 מיליון דולר מתוכם יגוייסו ממשקיעים זרים.

תנאי נוסף הוא כי "קבוצת המשקיעים בקרן הון הסיכון לא תפחת מעשרה משקיעים (ישראלים וזרים), שאף אחד מהם לא יחזיק לא יותר מ-20% מהון הקרן, למעט אם נקבע אחרת. על פי הוראת הביצוע, כאשר מדובר במשקיע שהוא "קרן מרכזת" (fund of fund) ימנו את המשקיעים בקרן המרכזת כאילו השקיעו ישירות בקרן.

עוד תנאי נוסף הוא שהקרן תשקיע לפחות 50% מכספי ההשקעה שלה ב"השקעות מזכות" בישראל, ובלבד ש-30% מכספי השקעות הקרן יהיו בחברות תושבות ישראל, שהידע המפותח הנו בבעלותן, ו/או בחברות חוץ המחזיקות בחברות בנות תושבות ישראל אשר הידע המפותח הנו בבעלות החברות הבנות. כל ההשקעות בחברות ישראליות ובחברות הקשורות לישראל ייעשו ישירות באמצעות משרד העסקים הקבוע של הקרן בישראל.

בהתקיים תנאים אלו, ותנאים ספציפיים שנקבעים באישורים המקדמיים שמוצאים לכל קרן בנפרד, הכנסות הקרן והמשקיעים המוגבלים הזרים בקרן פטורים ממס בישראל.

ואולם, חלק מחברות ההיי-טק והקרנות הזרות טוענות היום, כי הדרישה כי בקרן יהיו לפחות 10 שותפים הנה דרישה "שרירותית", שלא נדרשת בשום מקום בעולם למעט בישראל. כתוצאה מדרישה זו, נטען, לפחות שלוש קרנות זרות נתקלות בקשיים להשקיע בישראל, ואחת מתוכן אף שוקלת לעזוב את הארץ מיידית.

רק 4% כסף מקומי

ד"ר-עו"ד אייל שנהב, שותף מנהל במשרד שנהב ושות', המתמחה בתחום המסים וההיי-טק, מסביר את הרקע להענקת הפטור ממס ואת הבעייתיות שמגולמת בדרישה למינימום שותפים. "החל משנת 2001 מוענק פטור ממס למשקיעים הזרים השותפים בקרנות הון סיכון. זאת, גם כאשר לקרן יש משרדים (מוסד קבע) בישראל. פטור זה ניתן מתוך הבנה מאקרו כלכלית שרצוי לעודד השקעות של משקיעים זרים וקרנות הון סיכון בישראל. כספי ההשקעה האמורים משמשים הלכה למעשה, רובם ככולם, לצמיחת המשק לרבות על ידי תשלום משכורות, דמי שכירות, תשלומים ליועצים, שכירת רכב, מוצרי מזון ועוד. ההשקעות מגדילות את היצוא ואת תקבולי המדינה ממכירת חברות".

מנתונים שפרסם וחשף "גלובס" בעבר עולה שכ-96% מהכספים שנכנסים לתעשיית ההיי-טק הישראלית, קרוב ל-5 מיליארד דולר בשנה האחרונה, הם כספים זרים, ורק 4% כספים מקומיים.הפטור ממס למשקיעי הקרנות, כאמור, מותנה בכך שלקרן יש לפחות עשרה משקיעים וכי אף משקיע אינו מחזיק יותר מ-20% מהזכויות בקרן, "אם כי בפועל", אומר ד"ר שנהב, "גם במקרים שבו משקיע בודד הינו בעל אחזקה של כשליש מהקרן ניתן הפטור".

לדברי ד"ר שנהב, המייצג שורה ארוכה של קרנות הון סיכון זרות וישראליות, חברות היי-טק ויזמים, "בשנים האחרונות הולכת ומתגברת התופעה של קרנות הון סיכון שלהן משקיע אחד בודד (Single Member LP). זאת, בשונה מהמודל הקלאסי של ריבוי שותפים מוגבלים בקרנות".

תופעת הקרן עם משקיע בודד מאופיינת בשני סוגים של משקיעים: הסוג הראשון הינו קרנות תאגידיות (Corporate VC) - "היינו, קרן הון סיכון שמקימה חברה רב לאומית גדולה. החברה הרב לאומית בוחרת צוות שינהל כספים של החברה במודל של הון סיכון. הצוות המנהל מקבל דמי ניהול ודמי הצלחה כמו אבל בקרן כאמור רק משקיע אחד הוא התאגיד הרב לאומי", מסביר שנהב.

הסוג השני הינו קרנות של יחידים אמידים ביותר (Ultra High Net Worth Individual). שנהב: "ליחידים נכסים בהיקף של מאות מיליוני דולר ואף מספר מיליארדי דולר. נכסים אלו לרוב מנוהלים על ידי פמילי אופיס. במסגרת זו, הפמילי אופיס מקצה סך של כמה עשרות מיליוני דולר (ואף יותר) לקבוצת מנהלים מטעמו. הניהול הינו כמו קרן הון סיכון ומהמנהלים זכאים לדמי ניהול ודמי הצלחה אך גם כאן, כאמור, יש משקיע בודד בקרן".

ואולם, חרף השינוי בזירת הקרנות, המצב החוקי בישראל לא משתנה. רשות המסים אינה מוכנה לתת פטור לקרנות משקיע בודד או קרנות עם משקיע בודד דומיננטי. "הרשות הסכימה לתת שיעורי מס מופחתים (פחות מ-25% מס) אבל לא פטור ממס או פטור מדיווח", אומר ד"ר שנהב ומוסיף, כי "תופעה זו יוצרת קושי ניכר ומקטינה את היקף ההשקעות בישראל על ידי קרנות תאגידיות וקרנות פמילי אופיס. הקרנות האמורות נמנעות מפתיחת משרד בישראל וכפועל יוצא השקעתן בישראל הינה אד הוק, אופורטוניסטית ולא על בסיס קבוע".

במסגרת פעילות ה-IATI - האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות - הועלתה הבעיה בפני רשות המסים, תוך ניסיון למצוא פתרון שיביא להגברת ההשקעות בישראל ואולם עד כה, לא נעשה כל שינוי בנושא.

לפחות 10 משקיעים

ברשות המסים דוחים את הביקורת, ואומרים בתגובה, כי "רשות המסים מעניקה הטבות במס לתושבי חוץ המשקיעים בישראל באמצעות קרנות השקעה. מדיניות זו, המופעלת על ידי מנהל רשות המסים בהתאם לסמכות שהואצלה לו על ידי שר האוצר לפי סעיף 16א לפקודת מס הכנסה, באה לידי ביטוי בחוזרים מקצועיים שהוצאו על ידי רשות המסים בעבר ובאישורים שניתנים לקרנות השקעה.

"רשות המסים בחרה לעשות שימוש בסעיף זה ולהעניק הטבות להשקעות הנעשות בידי קרנות השקעה בשונה מהשקעות שנעשות בידי משקיעים בודדים. המבחנים שנקבעו על ידי רשות המסים לסיווגה של קרן השקעה ככזו כוללים, בין היתר, מבחן של מספר משקיעים ופיזור השקעות. מבחנים אלה מבוססים על הסכם שערכה נציבות מס הכנסה עם איגוד קרנות ההון סיכון באפריל 2003 בנוגע להטבות ממס שיינתנו לקרנות, למשקיעים הזרים בהן ולמנהלי הקרן.

"באותו הסכם נקבעו התנאים להסדר וביניהם דרישה למספר משקיעים שאינו נמוך מעשרה. ככל שההשקעה אינה עומדת בתנאים אלו, רשות המסים מעניקה הטבות פחותות בהתאם לסעיף 16א לפקודה בתנאים שנקבעים באישורים הניתנים על ידה".

התנאים שבהם יינתן לקרן הזרה פטור ממס בהשקעה בישראל

- הקרן תציג התחייבויות להשקעה בהיקף של לפחות 10 מיליון דולר

- לפחות 5 מיליון דולר מתוך הכספים גוייסו ממשקיעים זרים

- לקרן יש לפחות עשרה משקיעים

- אף משקיע אינו מחזיק יותר מ-20% מהזכויות בקרן

- הקרן תשקיע לפחות 50% מכספי ההשקעות ב"השקעות מזכות" בישראל

- 30% מהשקעות הקרן יהיו בחברות תושבות שהידע המפותח בבעלותן