אם הייתה לנו במשרד ויטרינה עם כל מיני סוגים של מכשירי טלפון; היום כל העסק שלנו השתנה לגמרי. המוצרים שכוללים את הטכנולוגיה שלנו הם לא רק טלפונים, אלא שווקים חדשים לגמרי - מרחפנים ועד מכשירי שמיעה", כך מסכם יניב אריאלי, סמנכ"ל הכספים של חברת סיוה , המספקת טכנולוגיות לתכנון שבבים, את השינוי המשמעותי שעברה החברה בשנים האחרונות.
"מ-2010 התחלנו תהליך של גיוון", מוסיף המנכ"ל, גדעון ורטהייזר. "הסלולר הוא שוק עצום, והיה ברור שאנחנו צריכים להיות שם, אז התחלנו להתרחב בכמה וקטורים בתוך השוק. אנחנו כבר 'יושבים' במכשיר הקצה, וראינו הזדמנות בכך שנלך גם לקצה השני, תחנת הבסיס. זה שוק שונה לגמרי, עם חסמי כניסה מאוד גבוהים.
"אלמנט אחר באסטרטגיה היה שוק ה-IoT - האינטרנט של הדברים. יש בו שלושה מרכיבים: חיבוריות לאינטרנט; אלמנט של עיבוד, CPU, שדרכו 'מדברים' עם המוצרים; וסנסורים, שהם מצלמה או מיקרופון למשל. אנחנו מתמקדים בראשון ובשלישי. זו טכנולוגיה שלא הייתה לנו, אבל באמצעות פיתוחים עצמיים ורכישה, הצלחנו להגדיל את ההכנסות מרישיונות בתחום הזה, מ-7 מיליון דולר ברבעון לפני שנתיים ל-9.5 מיליון דולר היום. זה נובע מכך שאנחנו היום בשוק הרבה יותר גדול, עם מגוון רחב של מוצרים, שחושף אותנו להרבה יותר לקוחות".
סיוה נסחרת בנאסד"ק, ואחרי זינוק של 37.6% במחיר המניה מתחילת השנה, שווי השוק שלה מתקרב למיליארד דולר.
- העלייה במניה אומרת שהשוק מבין היום יותר את הסיפור של סיוה?
ורטהייזר: "אני חושב שכן. בעבר, עולם האינטרנט של הדברים - לא היה די ברור מה זה אומר, אבל ככל שעובר הזמן אנשים התחילו לראות מוצרים שמחוברים לאינטרנט ולהבין, ופתאום מצאו אותנו כחברה שמתמחה בתחום הזה".
אריאלי: "לפני שנתיים דיברנו על כוונה להיכנס לשווקים האלה, והיום המוצרים כבר בשוק. זה עשה את ההבנה, כי יש הבדל בין להראות מצגת עם תוכניות לעתיד לבין להראות מוצר שקיים בשוק".
סיוה מספקת טכנולוגיות שנמצאות בתוך השבב, ואינה מייצרת את השבב עצמו. ההכנסות שלה מתחלקות להכנסות מרישיונות שהיא מוכרת, ומתמלוגים שהיא מקבלת כשהמוצר הסופי עם השבב בתוכו נמכר בשוק.
"במשך שנים ההכנסות מרישוי היו סביב 20 מיליון דולר, חלקן הגדול מעולם הסלולר, שהשתדרג בכל פעם מדור 3 לדור 4 וכדומה. זה היה הסיפור הישן של סיוה", אומר אריאלי.
"מ-2014 צמחנו ב-50% בהכנסות מרישוי, וחלק ענק מזה מגיע מהמוצרים החדשים (ב-2016 ההכנסות מרישוי היו 31.9 מיליון דולר, ש'ח'ו). עולם הסלולר משתדרג אמנם לדור 5, אבל אין בו הרבה דברים חדשים. מעבר לזה, ההכנסות מתמלוגים התחילו סוף-סוף להשתפר, צמחנו ל-40 מיליון דולר, ובשנה שעברה זה עדיין 90% מהסלולר". אריאלי מוסיף שהעלייה בהכנסות מרישוי עוד לא באה לידי ביטוי בעלייה בתמלוגים (כי המוצרים טרם הגיעו לשוק), ולדבריו, "אנחנו רוצים להכפיל את התמלוגים בעתיד לרמות של 60 מיליון דולר".
"כמו שמובילאיי עושה בכביש"
היום אפשר למצוא טכנולוגיה של סיוה בתוך רחפנים, כחלק ממערכת שמונעת מהרחפן התנגשויות תוך כדי תעופה. "כמו מה שמובילאיי עושה על הכביש", אומר אריאלי.
- אתם נמצאים גם בשוק החם של הרכב האוטונומי.
ורטהייזר: "יש בשוק הזה שני שלבים: ADAS - שבו מצלמות ברכב מתריעות לנהג כשעלול לקרות משהו, זה שלב שקורה היום. שלב שני זה נהיגה אוטונומית, שדורשת מרכיבי אינטליגנציה מלאכותית עם הרבה מצלמות ורדארים, זה מתקדם אבל יש עוד הרבה אבני דרך. אנחנו מתאימים את עצמנו בקווי המוצר בהתאם לטרנדים האלה. ב-ADAS יש לנו לקוחות גדולים.
"בתחום הנהיגה האוטונומית, המרכיב המרכזי שיגרום לעסק לרוץ זה אינטליגנציה מלאכותית ולמידה עמוקה (deep learning). הטכנולוגיות הנדרשות שונות לגמרי מהראייה הממוחשבת ה'קלאסית'. אנחנו מציעים היום פתרון deep learning שלם. בעוד שמה שחברת Nvidia מציעה קושר לשבבים שלה, אנחנו פונים לכל העולם. ברבעון הקודם הודענו שיצרן מכוניות גדול מאוד החליט לבדוק את הפתרון שלנו".
לדבריו, סיוה לוקחת את הידע ב-deep learning ומרחיבה אותו לשווקים נוספים, לדוגמה מציאות רבודה ו-Virtual Reality. "זה לא שוק ספציפי. אנחנו נותנים מוצרים שאפשר להתאים לסלולר, למצלמות אבטחה, ובעתיד גם לשוק הרפואי - לגילוי גידולים בגוף באמצעות אותה טכנולוגיה. אנחנו המכנה המשותף של כל אלה, ומכיוון שאנחנו לא מתחרים באף יצרן שבבים או מכשירים, זה גורם להרבה עניין".
שימוש אחר שלדבריו קשור לאינטליגנציה מלאכותית, הוא מיקרופונים. "מוצרים כמו אמזון-אקו או סירי צריכים להבין מה שאת אומרת. הם צריכים לזהות את המילה בכל תנאי - רעש, מרחק, מבטא - ואנחנו מספקים מעבד ואלגוריתמיקה שעוזרים לכך", הוא אומר. "נוסף על כך, מרחיבים את השימוש לא רק לזיהוי דיבור. לדוגמה, אם מכונה מתקלקלת במפעל, אפשר אולי לזהות לפי הצליל הספציפי שהיא עושה קודם - זיהוי sound ולא רק voice".
בינתיים, בשוק הסלולר סיוה נכנסה לתחום תחנות הבסיס, והיא עובדת עם שניים מארבעת השחקנים הגדולים. שבב לתחנת בסיס עולה מעל 100 דולר, כי מדובר בשבב מורכב שאמור לסייע בתמיכה של אלפי שיחות והעברות דאטה במקביל. עם תמלוגים של 1% מדובר על דולר לכל שבב שיימכר, גבוה משמעותית מהממוצע היום בסיוה, כ-4-6 סנטים לשבב.
"הכמויות יותר קטנות אבל רמת הוודאות יותר גדולה", אומר אריאלי. להערכתו מ-0 הכנסות מתמלוגים היום, ההכנסות יגדלו ל-10-20 מיליון דולר ב-2018.
- נראה שהמניה "ברחה" לאנליסטים, ומחיר היעד הממוצע שלהם למניה דומה למחיר השוק, למרות שרובם ממליצים על "קנייה".
אריאלי: "אני מעריך שאנליסטים יחכו לתוצאות הרבעון השני, ואז יחליטו אם קובעים את מחיר היעד הבא, או שיחליטו - וזו גם אפשרות - שזה עבר את הגבול הסביר וימליצו 'החזק'. מה שכן, כשמגיעים לשווי שאנחנו נמצאים, אנחנו פוגשים מתעניינים חדשים לגמרי, חברות השקעה ענקיות. בשווי של חצי מיליארד דולר זו אוכלוסייה אחרת של משקיעים, לעומת מיליארד דולר. זה גם יוצר באזז שלפעמים הוא חזק יותר מהמלצות אנליסטים".
- יש מוסדיים ישראלים שמחזיקים במניה?
אריאלי: "פחות ממה שצריך להיות. לדעתי, חשוב שיהיו אנשי טכנולוגיה ומהנדסים ב-buy side כדי שתהיה יותר הבנה טכנולוגית, כמקובל בעולם".
- ברבעון הראשון הוצאות המו"פ שלכם צמחו בכ-25%. למה?
אריאלי: "אמרנו שהשנה הוצאות המו"פ יגדלו יותר מהרגיל, בכ-5 מיליון דולר. שליש מהגידול נובע מכך, שאני לא יודע מה קרה השנה ברשות החדשנות (לשעבר המדען הראשי, ש'ח'ו), אבל חתכו בתמיכה להרבה חברות חדשניות. סיוה צמחה בעבר גם בזכות תמיכת המדען, והיום יש לנו 200 מהנדסים ואנחנו מחזירים את הכסף. רוב הגידול במו"פ נובע מהשקעה בפיתוחים החדשים של סאונד ותמונה".
- יש לכם 164 מיליון דולר בקופה, מה השימוש הצפוי בכסף?
ורטהייזר: "אנחנו מסתכלים על דברים שיחזקו אותנו ב-sensing ובקישוריות - רכישות אפשריות של חברות שיש להן יכולת היתכנות עם טכנולוגיה מוכחת; לא נלך על דברים ספקולטיביים וחברות שמספרות סיפורי סבתא. לא שמנו לעצמנו יעד בזמן, אבל אנחנו נפגשים עם הרבה חברות. עולם ה-IoT הוא אינסופי במגוון המוצרים שלו, ואנחנו מסתכלים על תחומים חדשים, כמו קישוריות רכב-לרכב (V2V) ורפואה".
סיוה
עיסוק: מפתחת ומספקת טכנולוגיות לתכנון שבבים
מיקום: הרצליה
מנכ"ל: גדעון ורטהייזר
מספר עובדים: 270
הכנסות רבעון 1: 21.3 מיליון דולר
רווח נקי Non-GAAP: 6.3 מיליון דולר
שווי שוק: 995 מיליון דולר
בעלי מניות בולטים: בלקרוק 11%, Vanguard 8.5%, Rima Senvest 7.3%, AWM Investment 5.2%
סיוה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.