פרשת בזק: חשיבות עקרון הגילוי בעסקאות עם בעלי שליטה

חוקריה של רשות ניירות ערך פשטו הבוקר על משרדיה של חברת בזק , ומחול השדים בתקשורת יצא לדרכו. בזק הודיעה לבורסה כי החקירה עוסקת בחשדות לביצוע עבירות לפי חוק ניירות ערך וחוק העונשין, הנוגעות לעסקאות הקשורות לבעל השליטה. הבורסה, מצידה, הודיעה על הפסקת המסחר במניותיה למשך מספר שעות.

מהן עסקאות בעלי שליטה ומהי הבעייתיות שבהן? שוק ההון הישראלי הוא שוק ריכוזי המגלם בעיית נציג מובנית בין בעלי השליטה בחברה לבעלי מניות המיעוט בה. בעסקאות בעלי שליטה ניצב האדם אשר מושך בחוטי החברה משני צידי המתרס ועולה חשש ממשי כי בעל השליטה יעדיף את האינטרס האישי שלו על פני אינטרס החברה בכלל ועל פני אינטרס בעלי מניות המיעוט בפרט.

כך למשל בעל שליטה יכול להביא לאישורן של עסקאות המטיבות עמו תוך פגיעה ביתר בעלי המניות בחברה. בחו"ל, לעומת זאת, השוק לרוב אינו כה ריכוזי: בעלי המניות מפוזרים ואין בעל שליטה שהמנכ"ל והדירקטורים סרים למרותו, ובעיית הנציג היא בעיקר בין ההנהלה לבעלי המניות בחברה. המנהלים פעמים רבות יעדיפו את טובת ההנאה המיידית שלהם, המשכורת והכיסא בחברה על פני הסתכלות ארוכת טווח.

כפועל יוצא של השוק הריכוזי, החוק בישראל קובע כי עסקאות בעלי שליטה מצריכות אישור "משולש" של מוסדות החברה ואורגניה. אישור של ועדת הביקורת, הדירקטוריון והאסיפה הכללית. כיום גם מוקמת ועדה מיוחדת המורכבת מדירקטורים נעדרי זיקה לבעל השליטה. כמו כן לצורך אישורה של האסיפה הכללית נדרש רוב של בעלי המניות מקרב אלה שאינן בעלי עניין אישי באישור העסקה. בנוסף, חלות חובות גילוי בחוק ובתקנות בקשר לעסקאות אלו, בהם נדרש גילוי נאות ותקין על מנת שבעלי המניות יוכלו לכלכל צעדיהם ולגבש עמדה מושכלת ורציונאלית.

החקירה היום, שפרטיה טרם הובררו, נוגעת ככל הנראה להסתרת עובדות מהותיות ממקבלי ההחלטות בתהליך אישור העסקאות עם בעל השליטה. כמו כן, חלק מכלי התקשורת ציינו כי הייתה התערבות מצד בעל השליטה או מישהו מטעמו, שנגעה ישירות לפעילותה העסקית של החברה ופגעה בפעילותה התקינה על מנת שזו תהלום את צרכיו ורצונותיו האישיים. חקירה מעין זו עשויה אפוא להקים חשדות לביצוע עבירות מרמה ועבירות מנהלים, כמו גם עבירות הקשורות במצגי שווא ופרטים מטעים הן בדיווחי החברה לבורסה והן כלפי מקבלי ההחלטות בחברה.

יובהר כי בטרם פתיחתה של חקירה גלויה מצד חוקרי הרשות, אוספים החוקרים ובוחנים חומר רב הקשור לחשדות מושא החקירה, הם שוקדים ועמלים על החומר בטרם מתקבלת החלטה לפשוט על משרדי החברה ולעכב חשודים בכירים לחקירה. אלוביץ', וכן נושאי משרה נוספים שנחקרו תחת אזהרה, ישוחררו בערובה בסיומה של החקירה.

לאחר מכן, יתכן שידרשו השלמות וחקירות נוספות, ובהמשך הדרך החומר יועבר לפרקליטות שתשקוד על הראיות ותחליט לאחר עיון מעמיק אם יש מקום לזמן את החשודים לשימוע בטרם העמדתם לדין והגשת כתב אישום. הליך זה אורך זמן בתיקים מורכבים וסבוכים ונותר רק להתאזר בסבלנות ולראות מה תוליד החקירה בסופו של יום.

אסיים בדברי בית המשפט העליון בפרשת ברנוביץ מתחילת שנות ה-90 שנראה כי יפים לעניינו. בית המשפט קבע כי עקרון הגילוי חשוב בפרט בעסקאות עם בעלי שליטה, בהן נדרש פיקוח על בעלי השליטה בתאגיד והרתעתם מפני פעולות אשר יהא בהן משום SELF DEALING, משמע, עשייה לביתם על חשבון שאר בעלי המניות מן הציבור.

■ הכותב הוא ראש תחום שוק ההון פלילי במשרד תדמור יובל לוי, לשעבר פרקליט במחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה