פרשנות: אם אין להם ביטוח רפואי אז שילכו לחדר מיון

המראות היו מחרידים והם נתנו ביטוי לעומק השסע בחברה האמריקאית בין אלה שמאמינים שהמדינה צריכה לדאוג לחלשים בתוכה, לבין אלה שסוגדים לכוחות השוק החופשי: שוטרים של משטרת הקונגרס פשטו אתמול (ה') על עשרות מפגינים נכים, רובם על כסאות גלגלים, וניסו לעקור אותם מלשכתו של סנטור מיץ' מקונל, ראש סיעת הרוב הרפובליקאי בסנט, שאך זה חשף את נוסח המענה הרפובליקאי לאובמה-קר, תכנית הרפורמות בביטוח רפואי של הנשיא הקודם, שהרחיבה את מעגל המבוטחים בארה"ב בעשרות מיליוני אזרחים.

הנכים מחו על מה שברק אובמה הגדיר אמש כ"רשעות בהתגלמותה" של הצעת החוק הרפובליקאית. ביסודה, היא חומסת כ-750 מיליארד דולר ממדיקאייד - תכנית ביטוח ממשלתית למגזרים החלשים בחברה - ומעבירה אותם לעשירונים העליונים. זו טקטיקת רובין הוד במהופך, שמגשימה חלום רב-שנים של הימין האמריקאי.

וכך, הנכים צרחו ובכו בשעה שהשוטרים פינו אותם לאורך המסדרונות, חלקם נבוכים בעליל, כשעובדי הקונגרס ותיירים מביטים במתרחש בדממה. סמרטפונים ומצלמות הנציחו את העימות ואמריקה היתה עדה לחרפה בשידורים ישירים. חלק מהמפונים נשלפו מכסאותיהם ונישאו על ידי השוטרים החוצה, לאוטובוס משטרתי. ידי מפגינים אחרים נאזקו בכבלי פלסטיק אל משענות הכסאות שלהם. זה היה אחד מרגעי השפל בקונגרס, שידע הפגנות רבות בהיסטוריה שלו, אך לא בכיכוב מפגינים כאלה.

מבחינת הפלג הימני במפלגה הרפובליקאית, ובעיקר מבחינת התורמים הגדולים של המפלגה, זה עניין של טהרנות אידיאולוגית. המדינה - וליתר דיוק, משלמי המיסים - אינה צריכה להיות בעסקי צדקה. לצורך זה קיימים כנסיות וארגוני סעד. יתר על כן, המדינה אינה יכולה לאכוף על אזרחיה חובת ביטוח רפואי - אחד מיסודות אובמה-קר. כאשר צעירים בריאים מחויבים לרכוש פוליסות ביטוח, יורדות עלויות הביטוח לכלל המבוטחים, לרבות זקנים וחולים. אבל, בעיני הרפובליקאים, זו היגיון פסול. למדינה אסור לפגוע בחופש הבחירה של אזרחיה, ואם צעיר בריא מחליט לקחת סיכון ולא להתבטח - שיבושם לו. החובה לרכוש פוליסת ביטוח היתה הסעיף הראשון שהשליכו הרפובליקאים לסל האשפה. איך אמר מיט רומני, המתמודד הרפובליקאי במערכת הבחירות לנשיאות ב-2012? "אנחנו דואגים לאנשים שאין להם ביטוח. אם למישהו יש התקף לב, הוא לא צריך לשבת בבית ולמות. אנחנו לוקחים אותו באמבולנס ומביאים אותו (לחדר המיון) בבית-חולים".

לעומת זאת, מבחינת הנכים, זה ענין של חיים ומוות. חלק מהם שורדים רק בזכות תרופות וטיפולים יקרים שמממן משלם המיסים על פי הפרמטרים שנקבעו באובמה-קר. תכנית מדיקאייד היא אחד מהצינורות העיקריים שניתבו את הסיוע לנכים ולנזקקים אחרים, לרבות מאות אלפי מכורים לסמים שמציפים בימים אלה קליניקות לגמילה. הקיצוצים המסיביים המתוכננים במדיקאייד יפגעו בעיקר באלה שלא יוכלו להישען על מקורות אחרים. שלט שנשאה אחת המפגינות הכריז בפשטות: "בלי מדיקאייד אני אמות".

בשבע השנים שחלפו מאז שהצליח אובמה להעביר בקונגרס, בלי קול רפובליקאי אחד, את תכנית הרפורמות שלו, נשבעו הרפובליקאים לנקום. סיסמתם - שברבות הימים נהפכה גם לאחת מסיסמאות הבחירות של דונלד טראמפ - היתה repeal ObamaCare, לבטל את אובמה-קר. הסיסמה הקליטה הזו תפסה. ההמונים המשולהבים בעצרות הבחירות של הנשיא לעתיד דיקלמו אותה כמנטרה, בלי להבין שביטול אובמה-קר יפגע בסופו של דבר בהם עצמם - לבנים מעוטי השכלה ומעוטי הכנסות, אחד מהפלחים הגדולים ביותר בגרעין התמיכה של טראמפ.

בשלב זה אין ודאות אם הצעת החוק הרפובליקאית תצליח לעבור את משוכת הסנט. גרסה דומה (וכנראה דרקונית יותר) צלחה קודם לכן את בית-הנבחרים. בניגוד למקובל, הנהגת הסיעה הרפובליקאית בסנט הטילה איפול על הדיונים בהצעת החוק. רק קבוצה קטנה של סנטורים השתתפה בהם. יתר על כן, הרפובליקאים מאיצים את התהליך. הם הודיעו, שיקצצו למינימום את מכסת הזמן לדיון במליאה הסנט - שתי דקות מקסימום לכל סנטור - ובכוונתם להעלות את הצעת החוק להצבעה לפני 4 ביולי, פגרת יום העצמאות.

הרפובליקאים טוענים, שכך בדיוק נהגו הדמוקרטים כאשר העבירו את חוק אובמה-קר. הדמוקרטים מכחישים זאת ומציינים את מה שברור מאליו: הציבור שונא את מיזם הבריאות הרפובליקאי - לפחות זה שעבר את בית-הנבחרים . לפי סקר של אוניברסיטת קוויניפיאק, מתחילת יוני, רק 17% מהנשאלים תומכים בתכנית הבריאת הרפובליקאית. ההנהגה הרפובליקאית חוששת, שכאשר יחזרו המחוקקים הביתה, לפגרה, הם יהיו חשופים להפגנות של בוחרים במחוזות הבחירה שלהם, כפי שאירע באחרונה בלא מעט מחוזות שמיוצגים ע"י רפובליקאים. עדיף לשים קץ לתהליך בבת אחת - כפי שמורידים אספלנית - ולהצביע לפני הפגרה, אומרת ההנהגה, גם אם לא יובטח לנו רוב.

והרוב, אכן, לא מובטח. ביחסי הכוחות העכשויים בסנט, ובהנחה שאף דמוקרט לא יצביע בעד המיזם הרפובליקאי, הרפובליקאים יכולים לרשות לעצמם רק שלושה עריקים. והנה, קבוצה של ארבעה סנטורים מהפלג הימני של הסיעה, ובכללם טד קרוז, שהתמודד על מועמדות המפלגה לנשיאות, טוענים שהגרסה הנוכחית של הצעת החוק ליברלית מדי ובעצם דומה לאובמה-קר. לא נצביע בעד הצעת חוק זו, הם אומרים. הם דורשים לקצץ בהטבות שטרם קוצצו, לרבות חיוב חברות הביטוח לא להעלות תעריפי פוליסות למבוטחים שהחלו את תקופת הביטוח שלהם עם מחלה קיימת, וכן חיוב המבטחים לשאת בהוצאות לידה. יש אומרים שמדובר בבלוף, מאמץ לסחוט עד כמה שאפשר. הרי הימין לא יגרום להפלת חוק שימוטט כליל את אובמה קייר.

מנגד יש קבוצה של ארבעה רפובליקאים מתונים יחסית, שמכריזים שלא יצביעו בעד הצעת חוק דרקונית כזו, שתפגע בציבור המצביעים שלהם. הם דורשים הקלות לעניים. איך תצליח ההנהגה הרפובליקאית לרבע את המעגל הזה לא ברור.

בכל אופן, מה שברור הוא מי המרויחים ומי המפסידים מתכנית הבריאות הרפובליקאית, אם היא אכן תגיע לשולחנו של הנשיא לחתימה. המרוויחים הגדולים יהיו העשירים. המיסים שהטילה תכנית אובמה-קר על הכנסות מהשקעות לזוג שמשתכר יותר מ-250 אלף דולר בשנה, למשל - יבוטלו. כך גם מס ביטוח אשפוז לזוג כזה. גם הצעירים והבריאים יצאו נשכרים. הפרמיות שלהם יופחתו משמעותית. סעיפי אובמה-קר, שהגדילו את הפרמיות על מבוטחים כאלה מעל מה שדורש השוק, כדי לכסות עלויות אשפוז למעוטי הכנסה - סעיפים אלה בוטלו. וכפי שציינו קודם, בוטלה החובה לרכוש פוליסת ביטוח.

בצד המפסיד נמצאים הזקנים ומעוטי ההכנסות. על פי הצעת החוק של הסנט, תעלה אותה תכנית ביטוח פי חמישה למבוטחים זקנים מאשר למבוטחים צעירים. (בתכנית אובמה-קר, הורשו המבטחים לגבות פי שלושה מזקנים). המכה הקשה ביותר תונחת על תכנית מדיקאייד, שיישללו מנה 750 מיליארד דולר לאורך השנים. הצעת החוק מציעה לספק למדינות מענקים שיאפשרו להם לתמוך במעוטי הכנסות, אך כל מדינה תוכל לנהוג לפי ראות עיניה והאידיאולוגיה של מושלה. החוק הפדרלי שוב לא יגן על העניים, כפי שהיה בתקופת אובמה.