רקע:
בדצמבר 2013 החליט קבינט הדיור על הוראת שעה שתאפשר לעיריות לגבות ארנונה בתעריף כפול מ"דירות רפאים" - דירות שבעליהן לא עושה בהן שימוש למעלה מ-9 חודשים בשנה. קבינט הדיור התבסס בהחלטתו על חלק מדוח טרכטנברג שראה אור בימי המחאה החברתית של קיץ 2011, שקבע שבישראל כ-50 אלף דירות רפאים, שיכולות לעמוד להשכרה (או לחזור לשוק כדירות למכירה).
לקראת סוף 2016 התקיים דיון בנושא בוועדת השקיפות של הכנסת, בראשות ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני). בדיון דיווחו העיריות על היקף גביית הארנונה הכפולה: עיריית ירושלים הציגה חיוב פוטנציאלי של 1,400 דירות שקיבלו התראה אודות חיוב בארנונה כפולה, בסך כולל של כ-10 מיליון שקל, לעומת תחזיות מוקדמות ל-10,000 דירות ריקות בעיר (נכון לסוף 2016, נגבו בפועל 4.87 מיליון שקל מ-1,311 דירות, זאת בין היתר בשל פניות ועררים של התושבים). עיריית תל-אביב איתרה רק 1,000 דירות ברחבי העיר מהן הצליחו לגבות את הארנונה הכפולה.
מהוראת שעה לחוק קבוע ובחזרה:
בשנה שעברה ביקשו בקבינט להאריך את הוראת השעה, מכיוון שתוקפה עמד לפוג בסוף 2016. בקבינט הוחלט כי הוראת השעה תהפוך לחוק קבוע ותמידי, אולם בסופו של דבר, חילוקי דירות בנושא הובילו לכך שהוראת השעה הוארכה ב-5 שנים נוספות.
אבל בעוד קבינט הדיור החליט על הארכה, החלטת הממשלה לא יושמה בשטח. זאת, בגלל תנאי לחתימת שר הפנים אריה דרעי על ההוראה המחודשת, חתימה שבוששה להגיע. לכן, מתחילת שנת 2017 לא היו יכולות העיריות לגבות את המס הכפול, והן פנו לשר הפנים בדרישה שיחתום על הצו הנדרש כדי שוועדת הכספים תוכל לאשר את הוראת השעה המתחדשת, מה שיאפשר לרשויות המקומיות לכלול את המס הכפול באיחור, גם בצו הארנונה של 2017.
מה זו דירה ריקה?
מדוע שר הפנים דרעי התעכב בחתימה על ההחלטה? בירור שלנו העלה כי הסיבה הרשמית היא הקריטריונים הבעייתית לקביעה מהי דירת רפאים. "השר ביקש לבחון את המנגנונים לפיהם נקבע כי הדירה אכן עומדת ריקה. הוצגו בפניו טכנולוגיות של בית חכם המאפשרות מצג שווא, בו פלוני לכאורה מתגורר בבית: כמו הפעלת מערכות חשמליות וכד' הצורכות חשמל. לאור אלה, ביקש השר לחדד שוב את הקריטריונים. בסופו של תהליך הוחלט כי בעת הזו, תאושר התקנה כפי שנקבעה בראשיתה", נמסר מטעמו של שר הפנים.
הקריטריונים שנקבעו מראש הם שעוני המים ומוני החשמל בדירה, שיטה שכאמור אינה חפה מבעיות. לפעמים די בשעון שבת כדי להפוך את הדירה ל"מאוכלסת".
השפעה:
במשרד הפנים הודיעו החודש, בעקבות הארכת הוראת השעה, כי "המהלך יגדיל את היצע הדירות להשכרה, ויביא להוזלה משמעותית במחירי השכירות הגבוהים". רק שבפועל, הנתונים היבשים מעידים כי הצעד אינו כה משמעותי כמו שמשרד הפנים רוצה שנחשוב.
אולם בעיריית ירושלים אופטימיים, כפי שמסביר סגן ראש העיר עופר ברקוביץ: "דירות הרפאים זו תופעה הפוגעת בחלשים ובחסרי הדיור במעמד הבינוני. המשך פעילות והחרפת הצעדים יביאו לעצירת התופעה ולדירות רבות יותר בשוק השכירות. בשנתיים האחרונות אנו רואים האטה משמעותית בשוק הדירות של תושבי חוץ כתוצאה מהצעדים שלנו, ועלינו להמשיך ולפעול בכל הכוח ואף להחריף את הסנקציות".
לסיכום:
אם בדו"ח טרכטנברג ההערכה הייתה ל-50 אלף דירות רפאים, ומאוחר יותר, בסוף 2016 (במסגרת הדיון בוועדת השקיפות), נתוני האוצר העידו על סביב 43 אלף דירות רפאים, העיריות עדיין מתקשות לשים את ידן על אותן דירות, וגם הכפלת הארנונה לא מצליחה להמיר את דירות הרפאים לדירות להשכרה. אולי ככל שיעבור הזמן, והבדיקה של הרשויות אודות הדירות הריקות תשתכלל, המהלך יישא פרי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
