תושבי ערי השרון ונבחרי הציבור לא רוצים תוכניות המתאר

מתנגדיה של תוכנית המתאר של הוד-השרון, שהופקדה בחודש מארס, מגדירים אותה כ"הולילנד 2050"; בחודש פברואר השנה דחתה מועצת העיר רמת-השרון את תוכנית המתאר שהעירייה עצמה יזמה וקידמה; תוכנית המתאר של כפר-סבא הופקדה בחודש פברואר, אך בשבוע שעבר התקבלה החלטה של חברי מועצת העיר למשוך אותה; ותוכנית המתאר של העיר הרצליה הופקדה בחודש מארס השנה, אולם ראש העיר משה פדלון הודיע ביום רביעי האחרון שבכוונתו למשוך את התוכנית.

כנראה שאין זה מקרי שדווקא בערי השרון, אלה שהחלו כמושבות וגדלו להיות ערים מבוססות ומבוקשות, מתפתחת תנועת מחאה עממית היוצאת נגד תוכניות המתאר המקודמות. בשיח עם הפעילים חוזר ועולה החשש מצמיחה מהירה מדי ומעומס על התשתיות, ותהייה אם תשוקת הצמיחה שהתוכניות מבטאות היא ביטוי לשחיתות שלטונית.

מעניינת עוד יותר המעורבות הרבה של חברי מועצות הערים, ולעיתים אפילו של ראשי הערים, בהתנגדות לתוכניות שהם עצמם היו שותפים לקידומן. כשמתחילים לשוחח איתם עולה בין השורות ששנת בחירות לפנינו (אוקטובר 2018), ושכל הצדדים מעוניינים להוכיח את מסירותם להלכי הרוח של קהל הבוחרים. מה שבטוח, זה שקורה משהו, ושהציבור אומר את דברו.

למען הגילוי הנאות עלי לציין שכאדריכל, הייתי שותף בצוותים שהכינו את תוכניות המתאר של רמת-השרון ושל כפר-סבא.

כפר-סבא: "שיתוף הציבור לא היה אמיתי"

בכפר-סבא גרים כיום 100 אלף תושבים. תוכנית המתאר מציעה גידול ליעד אוכלוסיה של 150 אלף. חזון העיר, כפי שנוסח ע"י עורך התוכנית, אדריכל אלי פירשט, הוא "עיר ואם 'ירוקה' ולומדת שתשלב בין קהילתיות, עירוניות ואזוריות, על יסודות מורשת וחוזקות, תשתיות וטכנולוגיות חדשניות ושירותי איכות לתושביה".

מנהיגת המרי האזרחי בעיר כפר-סבא היא מירית שקד-ברק, משכונת קפלן. לדבריה, היא התעוררה כשגילתה שאתר מיון פסולת, שנמצא בקו אווירי 200 מטר מביתה, הושמט מהפרזנטציה שהוצגה לחברי המועצה. היא אומרת שזה לא המקרה היחיד של מידע מסולף שהוצג לחברי המועצה, ושזה קשור לעובדה שמפעיל האתר קשור לראש העיר. לטענתה, כל זמן שיש חשדות בשחיתות כנגד ראש העיר, אי אפשר לקדם את התוכנית.

עו"ד עילאי הרסגור, חבר סיעת מרץ במועצת העיר, חושב שיש למשוך את התוכנית לאלתר: "שיתוף הציבור לא היה אמיתי, הציבור לא קיבל מידע ולא הוצגו הנקודות המהותיות. כמו כן, התוכנית הוגשה במחטף. חברי מועצת העיר, שתכנון הוא לא מקצועם, קיבלו את התוכנית זמן קצר לפני העלאתה לדיון. כבר עם הגשתה של התוכנית גילינו שהולכים להציף את מרכז העיר במגדלים, גם בשכונות המזרחיות (יוספטל) אמורים לקום מגדלים. אח"כ התגלה שאזור התעשייה המזרחי אמור לכלול תעשייה מזהמת".

- למה יש כזאת התעוררות דווקא מצד התושבים בשרון?

"בכפר-סבא יש אוכלוסיה שמאוד מודעת לזכויות שלה. אני מניח שיותר קל לאנשים שמצויים בענייני תכנון וקל להם להתארגן להיאבק".

אורן כהן, חבר סיעת הליכוד במועצת העיר ומשנה לראש העיר, אומר שבתוכנית כפי שהוגשה לוועדה המחוזית, היו ליקויים שלא היו ידועים לחברי המועצה: "מתחת לרדאר עברו לנו כמה נושאים. מבחינתי, הדבר הגרוע ביותר זה אישור של בניית מגדלים בני 22 קומות בדופן המזרחית של העיר. כשביקשתי לברר איך זה קרה נאמר לי על ידי מהנדסת העיר שכביכול הכריחו אותה להוסיף את המבנים אחרי שהתוכנית הופקדה. ביקשתי לראות עדות לעניין ולא קיבלתי ולכן נצמדתי לבקשה למשוך את התוכנית. אני לא מתרגש מהעיכוב. אנחנו מקבלים את זה באהבה".

מעיריית כפר-סבא נמסר: "תוכנית המתאר נועדה לצייר בקווים כלליים את פיתוחה של העיר לשנת 2035, תוך שמירה על איכות החיים בה. התוכנית נערכה ע"י צוות מתכננים מקצועי, נחשב ומנוסה בראשותו של פרופ' אדר' אלי פירשט, וזכתה להערכה של גורמי מקצוע ברמה הארצית. התוכנית אושרה ברוב קולות במועצת העיר ובמהלך גיבושה נערכו כמה מפגשי שיתוף ציבור, אשר דנו בדמותה של העיר ובעקרונות התוכנית. התוכנית מתנה את הפיתוח העתידי של העיר בפתרונות תשתיתיים מקיפים".

הרצליה: "העיר תהפוך לגיהנום אמיתי"

בהרצליה מתגוררים כעת כ-90 איש, ותוכנית המתאר המופקדת מדברת על גידול של 100%. כלומר בעתיד יגורו בעיר 182 אלף איש. התוכנית, שהוכנה ע"י צוות בראשות מתכנן הערים משה כהן והאדריכל אמיר קולקר, הגדירה חזון די רחב, שכולל "זהות של עיר גדולה במחוז תל-אביב", "מארג עירוני המחבר את כל חלקי העיר", "מרכז עסקים תוסס ומתפתח בחלקה הוותיק של העיר", "שטחים פתוחים מפותחים איכותיים וטבע עירוני", "ידידותית לסביבה, שואפת להפחית גזי חממה, פיתוח בנייה ירוקה, שימוש במים מטוהרים..." ועוד ועוד.

אריק קשה, תושב שכונת נווה עמל, מספר שהאופן שבו תוכנית המתאר קודמה היה "ההפך משיתוף ציבור". לדבריו, כל נווה עמל סומנה כאזור שבו תותר בנייה של מגדלים, וגם סביב השכונה קודמה "טבעת חנק" של מגדלים. "נווה עמל הוא המקום שבו עברו לגור סבי וסבתי בשנות ה-50, אחרי שניצלו מהשואה, ואני בחרתי לגור בשכונה בגלל שזה אזור כפרי. מגדלים זה פשוט הרס". לדבריו, עד כה אספו הפעילים כ-500 חתימות.

עו"ד ישראל כספי, יו"ר ועד שכונת הרצליה הצעירה: "תוכנית המתאר היא קיצונית, הולילנד בהרצליה. היא הולכת להכפיל את העיר פי 3, גם במרכז העיר וגם בשכונות הוותיקות. העיר הזאת כבר היום פקוקה. לא יהיו תשתיות ציבוריות. זה יהפוך את העיר לגיהנום אמיתי".

אולי בעקבות הביקורת הודיע ביום רביעי האחרון ראש העיר הרצליה, משה פדלון, שבכוונתו למשוך את תוכנית המתאר ולהתחיל בהליך מחודש של שיתוף ציבור. בשיחה איתו הוא מבהיר שהמציאות השתנתה. "בשנת 2009 לא היו הנחות יסוד של התחדשות עירונית ותמ"א 38. זה לא נלקח בחשבון בעבר. רק כדי לסבר את האוזן, אם בתקופת ראשת העיר יעל גרמן עסקו ב-10 תוכניות של תמ"א 38, אני אישרתי 200 ויש עוד 200 בקנה. צריך ראייה כוללת. לא הביאו אז בחשבון שאם אני מחליט על פינוי-בינוי בשכונת יד התשעה, זה מייצר לי 5,000 יח"ד.

"אני זיהיתי שלא היה ב-2009 שיתוף ציבור מלא. יכול להיות ששותפו, אבל לא שותפו כמו שצריך. אני אומר, 'בואו נשתף'.

"תפיסת העולם שלי היא שצריך לבנות ולדאוג לדור ההמשך, תוך שיתוף הציבור. לראיה, אני לא מבטל את תוכנית מחיר למשתכן בגליל ים. זו בשורה לצעירים שלנו".

רמת-השרון: "אפס שאר רוח וחזון לגבי העיר"

בפתח תוכנית המתאר של רמת-השרון מצהיר העורך, האדריכל עדן בר, כי הצפי הוא שבשנת 2035 יצמח היקף האוכלוסיה בעיר מ-47 אלף ל-110 אלף תושבים. חזון העיר נוסח במידה של עמימות: "עיר המכבדת את עברה ואת המורשת הפרברית הירוקה והחקלאית שלה, ומחדשת את הרקמה הקיימת תוך שימור רוח המקום".

עו"ד עידן למדן, חבר סיעת מרץ במועצת העיר, אינו אוהב את תוכנית המתאר שקודמה כי בעיניו היא "סוג של משהו שנכפה": "לצלם מצב, עם אפס שאר רוח וחזון. לא חשבו איך פותרים את הבעיות האמיתיות".

למדן מביא דוגמאות רבות שמוכיחות שהתוכנית נערכה בצורה סכמטית, ולא התייחסה למציאות המשתנה בצורה ריאלית: "אתה לא מקים את העיר מאפס ולכן אי אפשר לבוא ולהגיד שזה מפורט מדי ולא נכנס לתוכנית כי זה מתארי. יש מרקם חי ונושם, הוא במצוקה ואי אפשר להתעלם ממנו".

ולמה יש כזאת התעוררות דווקא בשרון? "אלה מקומות שלא נבנו כערים. רמת-השרון ממשיכה לדבר במונחים של מושבה קטנה. יש מאבק אינהרנטי בין ההתפתחות וההרחבה של הערים החדשות, יש מתח".

יוגב שרביט, תושב רמת-השרון ופעיל בתחום המוניציפלי, קושר את ההתנגדות לתוכנית המתאר לפוליטיקה המקומית. לדבריו, באופן פרדוקסלי, אלה שקידמו את תוכנית המתאר, שגם ניהלו את העיר טרם כהונתו של ראש העיר אבי גרובר, הם למעשה אלה שסיכלו את אישורה של התוכנית. ניתן להבין ממנו שתושבי רמת-השרון חוששים מאד משינוי: "ברמת-השרון יש הרבה אנשים ששכחו שיש להם שכנים ושיש להם צרכים. יש להם פנאי וכסף והם מתנגדים".

הוד-השרון: "שחיתות ציבורית בסמכות החוק"

בהוד-השרון מתגוררים כ-51 אלף איש. תוכנית המתאר חוזה שבעוד כשלושים שנה יגורו בעיר 145 אלף איש. מטרת העל של התוכנית, כפי שנוסחה על ידי האדריכלית נעמה מליס, הינה "פיתוח הוד-השרון כעיר מחוברת, משופעת בשטחים פתוחים ומקושרת לפארק הירקון, תוך הישענות על הזהות הפיזית והקהילתית הייחודית ועל המערכות הטבעיות".

חבר מועצת העיר מטעם סיעת "קצב", אמיר כוכבי, קושר את קידום התוכנית בעובדה שזו שנת בחירות: "מדובר על ראש עיר שמכהן בתפקיד כבר 14 שנים. היה לו מספיק זמן להגיש את החזון שלו, אבל הוא נזכר בזה רק שנה וחצי לפני הבחירות. זו שחיתות ציבורית בסמכות החוק. אתה לא יכול להכניס עובד חדש לעירייה שנה לפני הבחירות, אבל להכפיל את העיר זה מותר? זו הזיה".

כוכבי אינו מסתיר את החשד שלו שקשריו של ראש העיר עם בעלי הון הובילו לכך שזכויות הבנייה שתוכנית המתאר מקדמת גבוהות במיוחד. לדבריו, תהליך שיתוף הציבור היה לקוי, והתוכנית לא הובאה לאישור במועצה אלא הוגשה ישר לוועדה מחוזית.

חבר ועד הפעולה של תושבי הוד-השרון, רן יקיר, הוא תושב מתחם 1200 בצפון העיר. לדבריו, תוכנית המתאר שהוגשה היא "טריקית": "הבעיה המרכזית היא שהולכים להכפיל את האוכלוסיה פי 2.5 ולא נראה לי שנתנו את הדעת על התשתיות. הוד-השרון קורסת תחבורתית. הכל פקוק.

"אני לא מבין למה ממקסמים את משאבי הקרקע לטובת בנייה למגורים. הרי הארנונה מתושבים היא הפסדית. אז למה מוסיפים כ"כ הרבה תושבים? יש כאן מי שמרוויח מזה".

עוד על התוכנית בהוד-השרון בעמודים הבאים.

תוכניות מתאר: שנים בוועדות התכנון

תוכנית מתאר מקומית היא אחת התוכניות החשובות ביותר לכל עיר. תכליתה לצפות את גידול האוכלוסייה בעיר, ולהתכונן לכך בכל מה שקשור להיבטי תכנון. כך למשל, אם רשות מקומית בישראל צופה כי בשלושים השנה הקרובות יתווספו בתחומה עוד 100 אלף תושבים, היא צריכה לתכנן כבר מהיום היכן יגורו (שטחים חדשים לבנייה), מה יהיה אופי הבינוי (צמודי קרקע, בניינים נמוכים או מגדלים), כמה מבני ציבור נוספים יש לבנות והיכן, וגם לדאוג שהתשתיות (ביוב, תחבורה, מים וכד') יתקדמו בהתאם לגידול באוכלוסייה.

את תוכניות המתאר מכינות הרשויות המקומיות במשך שנים, ומדובר בתוכניות עבות כרס, עם נספחים רבים, הכתובות לא פעם בשפה תכנונית סבוכה. כמעט כל תוכניות המתאר שיוצאות לדרך ומתחילות את הליך האישור בוועדה המקומית וגם בוועדה המחוזית מבלה בנבכי הבירוקרטיה שנים ארוכות ולא פעם זוכה להתנגדויות מגוונות מצד גורמים שונים: מצד אחד תושבי העיר שמתנגדים לצפיפות, מצד שני יזמים או בעלי קרקעות שמנסים לקבע מצב טוב יותר בכל הקשור לזכויות בנייה למשל בשנים הקרובות, ולעתים אפילו התנגדויות של הרשות המקומית עצמה, על התוכנית שהיא עצמה גיבשה.

המציאות הזו יוצרת מתח תמידי בין כל הגורמים. בסופו של דבר, כי ועדה מקומית לתכנון ובנייה היא ועדה פוליטית, וגם תוכנית המתאר הופכת כר פורה להתנגחויות פוליטיות, בוודאי כאשר לוחות הזמנים שלה מתנגשים עם בחירות קרובות לרשות המקומית.

מינהל התכנון: "ערי השרון אלה המקומות שראוי לצופף"

לקראת יום העצמאות פרסמה הלמ"ס תחזית דמוגרפית לישראל, ולפיה לפי תחזית "בינונית" האוכלוסייה בישראל צפויה לגדול ל-10 מיליון כבר בסוף 2024, ל-15 מיליון תושבים בסוף 2048 ול-20 מיליון בשנת 2065.

פרופ' אלון טל, ראש החוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל-אביב, הזהיר לאחרונה בראיון ל"גלובס" כי "איכות החיים בארץ אינה גרועה כרגע, אבל הירידה באיכות החיים לא תהיה לינארית. באיזשהו שלב כולם יהיו במסדרון של בית החולים. הכמות מתחילה לפגוע באיכות".

דומה שבדיוק מהדברים האלה חוששים התושבים בערי השרון, אבל תוכניות המתאר אמורות להיות תקפות לשנים רבות - ולתכנן דירות לכל מיליוני התושבים הנוספים. כל עיר תצטרך לתרום את חלקה למאמץ.

מתכננת מחוז תל-אביב נעמי אנג'ל, שהיתה שותפה בשנים האחרונות לקידום כמה וכמה תוכניות מתאריות, מאמינה בכל ליבה שתוכניות המתאר טובות לערים, משום שהתוכניות, בצירוף ההסמכה של הוועדה המקומית לוועדה עצמאית, נותנות לעיר את החירות להחליט על לא מעט נושאים. תוכנית המתאר היא המסגרת.

"בכל התוכניות האלה יש טווחים של ציפוף, שהוועדה המקומית תחליט אם היא רוצה ללכת בין המינימום למקסימום. התושבים יוצאים נגד הציפוף, אבל התוכניות נוגעות בתכנים נוספים: איך יהיו סביבת המגורים, המסחר, הולכי הרגל".

אנג'ל מסתייגת מההאשמות שמטילות דופי באופן הכנת התוכניות: "לא פוסלים תכנון ע"י כותרת. אני מוכנה להתמודד עם כל שאלה - האם ראוי לצופף במקום מסוים, איזה אופי צריך להיות לעיר, ואיזה גובה יהיה למבנים, אבל לא עם הדבקה של כותרות והשמצה לא עניינית".

ולמה המרי פרץ דווקא בערי השרון? "בערים של מרכז המטרופולין זה לא קרה. בתל-אביב, בת ים, חולון. זה מראה שבשרון היה תמיד יותר דליל והתושבים רואים הזדמנות להישאר פחות צפופים. מאז ומתמיד עודדנו צפיפות בערים שיודעות לנהל את עצמן. בהרצליה יש מכסה גבוהה של שטחים פתוחים ותעסוקה לנפש, ככה שהעיר יכולה לתת איכות חיים נהדרת. אלה המקומות שראוי לצופף".