עזבו רגע את רוטשטיין, איפה ארז מלצר?

ההתפטרות הקולקטיבית והמתוקשרת של רופאי המחלקה ההמטו-אונקולוגית ילדים בבית החולים הדסה הפכה זה מכבר לנושא הבוער ביותר על סדר יומה של מערכת הבריאות ולפרקים גם של המערכת הפוליטית.

עמדתם של כולם נשמעה וממשיכה להישמע: הרופאים המתפטרים, ההסתדרות הרפואית, הנהלת בית החולים, משרד הבריאות, הורי הילדים, מנכ"ל בית החולים שערי צדק, המנכ"ל לשעבר של איכילוב, מתווכים, מגשרים בעיניי עצמם, אפילו ראש הממשלה ורעייתו - התייחסו. כולם, חוץ מהגורם שאמור היה להיות החשוב ביותר מאז שנחתם הסכם ההבראה בהדסה ביוני 2014: דירקטוריון ביה"ח, בראשות ארז מלצר.

דירקטוריון הדסה סומן כאחד הגורמים הבולטים בשרשרת הכשלים שהביאו את פאר היצירה הירושלמי לגירעון מצטבר של 1.3 מיליארד שקל. הוא תואר פחות או יותר כחבורה של מחממי כיסאות ברובם, בובות שאישרו כל מה שהתבקשו לאשר על ידי ההנהלה או הבעלים, נשות הדסה.

"העדויות של מנהלים ודירקטורים ישראלים לשעבר תיארו דירקטוריון כביכול מסודר, בעוד שההחלטות בפועל לא התקבלו בו - אלא אצל ארגון נשות הדסה שהחזיקו בזכות וטו", נכתב בדוח המסכם של הצוות לבחינת המשבר בהדסה, בראשות השר לשעבר אבי גבאי. "הדירקטוריון, שהיה אמור להיות כלי אפקטיבי בממשל התאגידי של בית החולים, לא יכל היה לבצע את תפקידו כהלכה", נכתב עוד.

כל זה אמור היה להשתנות. הסכם ההבראה צמצם שמעותית את מספר הדירקטורים ולראשונה העניק רוב לחברים הישראלים ולא לנציגי נשות הדסה שיושבים בארה"ב. למדינת ישראל ניתן הפעם זכות וטו על זהות יו"ר הדירקטוריון, וכך אכן היה: מי שבחרה בארז מלצר, לשעבר מנכ"ל אפריקה ישראל, הייתה שרת הבריאות באותם ימים, יעל גרמן, שהעדיפה אותו על פני אייל גבאי שהיה מזוהה מדי לטעמה עם רה"מ נתניהו.

בפועל, מאז כניסתו של פרופ' זאב רוטשטיין לתפקיד המנכ"ל, הממשל התאגידי המחודש והמחוזק לכאורה של הדסה חזר, על פי גורמים במערכת, להיות מופע של איש אחד. הפעם לא של נשיאת נשות הדסה, אלא של "הזאב משיבא". הגיבוי המוחלט שהעניק לו שר הבריאות, יעקב ליצמן, הפך אותו לכל-יכול תוך דחיקת כל שומרי הסף.

השיא הגיע כשרוטשטיין הביא להתפטרותו של החשב המלווה של הדסה מטעם המדינה, רו"ח רז זונטג. החשב המלווה היה התנאי המרכזי של משרד האוצר בהסכם ההבראה, בתמורה להזרמה התקציבית. המדינה צריכה לדעת איך מנוהל המקום הזה בכל רגע נתון, היה מי שחשב אז ובצדק, במיוחד אם כספי משלם המסים אמורים לממן עוד 1.3 מיליארד שקל למקום הזה.

רוטשטיין, לעומת זאת, חשב אחרת. עוד לפני שקיבל את התפקיד, הוא התנה את מעברו להדסה בביטול הסעיף שמחייב חשב מלווה. החשבת הכללית דאז, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, נעמדה על הרגליים האחוריות, אז רוטשטיין הלך על תוכנית ב': התשה והדרה. זונטג לא הוזמן לישיבות, גם לא לישיבות דירקטוריון, והפך פחות או יותר לעציץ. לפני כמה חודשים נשבר לו והוא פשוט הלך הביתה. במכתב ההתפטרות הוא כתב: "במהלך השנה האחרונה ובמיוחד מאז כניסתו לתפקיד של מנכ"ל ביה"ח, דיווחתי על הפרות מהותיות, מתמשכות וגורפות של כל אחת מסמכויות הפיקוח הישירות שניתנו לי כחשב מלווה על ידי מנכ"ל בית החולים ועל ידי הדירקטוריון".

בכל הזמן הזה, ולמרות התרעות מצידה של בויאנג'ו, כל שומרי הסף והגורמים האחראים שאמונים על הכסף הציבורי לא עשו דבר זולת גיבוי מלא לרוטשטיין: הדירקטוריון בראשות מלצר, שר הבריאות יעקב ליצמן, מנכ"ל משרדו משה בר סימן-טוב, ראש אגף התקציבים באוצר אמיר לוי ושר האוצר (החברתי) משה כחלון.

מנגד, יש מי שטוען כי מלצר רחוק מלשמש חותמת של רוטשטיין אלא באמת עובד בשיתוף פעולה מלא איתו, הוא מקדיש שעות ארוכות למשבר הנוכחי ובכלל. לשניים אופי וסגנון שונה, אבל מלצר כמו רוטשטיין מעריך את הדומיננטיות הניהולית והצורך במשילות.

עם כניסתו של רוני חזקיהו לתפקיד החשכ"ל במקום בויאנג'ו, היה ברור שהוא לא יאפשר ששמו יהיה חתום על קבלת המצב הקיים, שמהווה הפרה בוטה של הסכם ההבראה. אז לפני מספר ימים הודיע האוצר על מינוי חשב חדש להדסה: רו"ח שלמה בן שימול ממשרד דלויט ברייטמן אלמגור זהר ושות'.

אלא שפירמת דלויט כבר טיפלה בדוחות הכספיים של הדסה עד שנת 2011 וספגה ביקורת לא נעימה במיוחד מאותו צוות בדיקה בראשות אבי גבאי. על פי דוח הביקורת, דלויט בחרה מסיבותיה בהצגה חשבונאית "שלא אפשרה לקורא הסביר ולבעלי העניין להבין בנקל כי לבית החולים (כבר באותה עת) גירעון מצטבר בגובה 600 מיליון שקל". מי התייצב בפני הצוות של גבאי מטעם דלויט? נכון, רו"ח שלמה בן שימול. הוא גם טיפל בעבר בדוחות הכספיים של שיבא, הממלכה הקודמת של רוטשטיין, אבל זה כבר היה מזמן, עד שנת 2007.

כשירות לציבור, על רקע המשבר הנוסף בהדסה ולאחר שהמנכ"ל פרופ' רוטשטיין בחר לבלות את סוף השבוע ב"נסיעת הסלבס" אל המלון החדש שחנך דוד פתאל במילאנו שבאיטליה, אנחנו מגישים לכם את רשימת הדירקטורים של הדסה. שומרי הסף, חוד החנית של הממשל התאגידי החדש, מי שאמורים לפקח על ההנהלה, על בחירותיה ועל מידותיה: ארז מלצר (יו"ר), ד"ר אשר אלחיאני, אבי בן אסייג, יובל ינאי, זאב דיוויס, דורית זינגר, ננסי פלצ'וק, מרסי נתן, חזי אופיר.