חברת כרטיסי האשראי כאל משלימה מהלך של העלאת עמלות סליקה לחלק מבתי העסק. ככל הידוע, מדובר בפעם הראשונה שמועלות עמלות סליקה מאז כניסת חוק שטרום לתוקף בדצמבר אשתקד. ל"גלובס" נודע כי באחרונה שלחה חברת כרטיסי האשראי כאל הודעה לחלק מבתי העסק ולפיה היא צפויה להעלות את עמלת הסליקה הנגבית מהם מחודש יולי.
עד כניסת חוק שטרום לתוקף, ביצעו חברות כרטיסי האשראי כמעט מדי שנה מהלך של העלאת עמלות, אולם לאחר שעבר חוק שטרום, הן נמנעו מכך לאור רגישות הענף בכלל ותחום הסליקה בפרט. כעת, לא מן הנמנע שהמהלך של כאל, בניהולו של דורון ספיר, יגרום גם למתחרותיה להעלות מחירים בהמשך לחלק מהלקוחות.
נזכיר שבין שלוש חברות כרטיסי האשראי, כאל נמצאת כיום במצב הטוב ביותר - היא החברה היחידה שלא צריכה להיפרד מהבעלים שלה (בנק דיסקונט והבינלאומי). זאת בעוד ששתי המתחרות שלה, ישראכרט ולאומי קארד, נמצאות במצב רגיש של חוסר ודאות. הן בתקופת ביניים שבה הן עדיין בבעלות הבנקים אך עליהן להתכונן ליום שלאחר הפרדתן מפועלים ולאומי - אז יצטרכו להתחרות בבנקים שכרגע הם הבעלים שלהן. לאור ריבוי האתגרים והרגישויות, נראה שבשתי החברות נמנעו מביצוע מהלך של העלאת עמלות, לפחות עד עתה.
מכאל נמסר בתגובה: "שיעור עמלת הסליקה לבתי העסק נבחן מעת לעת, כך שישנם בתי עסק שעמלת הסליקה הנגבית מהם מופחתת ולאחרים מועלית, בהתאם לשיקולים מסחריים טהורים. נציין כי שיעור עמלות הסליקה בשנים האחרונות נמצא במגמת ירידה, ולמרות השחיקה ברווחיות כאל הרחיבה את סל השירותים הטכנולוגיים החדישים הניתנים לבתי העסק ללא תשלום נוסף".
2.8 מיליארד שקל בשנה מעמלות
עמלת הסליקה היא העמלה שמשלמים בתי העסק לחברות כרטיסי האשראי בעבור שירות סליקת התשלומים, וקבלת התשלום מהלקוח המשלם בכרטיס אשראי. עמלת הסליקה הממוצעת עומדת על כ-1% מהיקף העסקה. היקף ההכנסות של חברות כרטיסי האשראי מעמלה זו עומד על כ-2.8 מיליארד שקל בשנה.
שיעור העמלה נמצא במגמת ירידה. מנתוני בנק ישראל עולה כי ב-2014 עמד שיעור העמלה הממוצע על 1.07%, בהשוואה ל-1.01% ב-2016. עם זאת, בולטת השונות הגבוהה בין שיעור העמלה שמשלמים בתי העסק הגדולים לבין שיעור העמלה שמשלמים בתי העסק הקטנים. מנתוני בנק ישראל עולה כי בעוד עמלת הסליקה הממוצעת של עסק גדול עמדה אשתקד על 0.84% בלבד, בעסק קטן היא גבוהה ביותר מ-75% ועומדת על 1.49%.
לצד התגברות בתחרות ושחיקת העמלות, כמעט מדי שנה היו מבצעות חברות כרטיסי האשראי מהלך מרוכז של העלאת עמלות לחלק מבתי העסק (בעיקר הקטנים) כדי לקזז חלק מהשחיקה. השנה, לעומת זאת, עדיין לא התבצע מהלך כזה. ככל הנראה הסיבה לכך היא חוק שטרום שעבר בכנסת בשנה שעברה.
חוק שטרום מתבסס על ועדת שטרום, שהוקמה כדי להגביר את התחרות בתחום האשראי למשקי בית. עם זאת, במהלך הדיונים בכנסת על החוק חלה תפנית, וחלק מרכזי מהדיון עסק בעמלות הסליקה, כאשר עלתה ביקורת כנגד גובה העמלות שמשלמים בתי העסק הקטנים.
במסגרת חוק שטרום נקבעו סעיפים שונים שמטרתם להגביר את התחרות בתחום הסליקה, בין היתר באמצעות הפעלת מאגד שיאגד כמה בתי עסק קטנים, ויהווה מעין קבוצת רכישה לקבלת שירותי סליקה.
זאת ועוד, בימים אלה אמור בנק ישראל לקבוע את גובה העמלה הצולבת - העמלה שמשלם הסולק למנפיק הכרטיס בתמורה לזכות לסלוק אותו. עמלה זו היא למעשה מחיר הרצפה של עמלת הסליקה שנגבית מבתי העסק. כיום העמלה הצולבת עומדת על 0.7%, והמתווה החדש אמור להורות על הפחתתה, כאשר לא ברור עדיין מה יהיה היקף ההפחתה ומה יהיה קצב ההפחתה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.