הסקירה השנתית של מחלקת המטבע בבנק ישראל מספקת תשובות למספר שאלות מעניינות. הראשונה היא כמה כסף מזומן מתגלגל במשק? התשובה, נכון לסוף 2016 היא כ-76 מיליארד שקל. שאלה שנייה: האם כמות הכסף המזומן בישראל גדלה? התשובה: כן, אם כי בקצב איטי יותר מבעבר. ב-2016 גדל מחזור המזומן בישראל ב-3%, לעומת גידול מטאורי של 16% בשנה שקדמה לה, 2015.
ההסבר לכך נעוץ כנראה בהכנסת שטר ה-200 שקלים החדש בסוף 2015. להערכת מנהל מחלקת המטבע בבנק ישראל, אילן שטיינר, החדרת השטר החדש גם הגדילה מאוד את המחזור בשנת ההחדרה וגם צמצמה את הגידול בשנה העוקבת, בעת השוק עיכל את כמות הכסף הנוספת.
וכאן אנחנו מגיעים לשאלת הפתיחה: האם כמות הכסף המזומן בישראל הולכת ופוחתת או לכל היותר נמצאת בהקפאה. התשובה לשאלה הזו היא שלילית. היקף המחזור של שטרות המזומן בישראל גדל בעשור האחרון בקצב שנתי ממוצע של 11%, כלומר מהר יותר מהגידול בתוצר של המשק. המשמעות: גם השוק השחור בישראל גדל וככל הנראה בקצב מהיר יותר מקצב הצמיחה של הכלכלה הרשמית. איך אמר פעם שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, לפני שהורשע בעבירות של גניבה? "אין ידיד נאמן כמו כסף מזומן". "יש קשר בין היקף השימוש במזומן לבין גודל השוק השחור במדינה" מאשר שטיינר "אבל אני לא חושב שמדובר ביחס של 1 ל-1, כך שלא נראה לי שהשוק השחור גדל בקצב של 11% לשנה".
את תשובת מחלקת המטבע לשאלה הרביעית - היכן נמצאת ישראל ביחס למדינות אחרות בעולם אפשר לנסח, "במקום לא רע". הקריטריון להשוואה שבו משתמשת מחלקת המטבע הוא היחס בין המזומן שבידי הציבור לבין התוצר המקומי של המשק. הנתון בישראל עומד על 5.6% והוא נמוך בהרבה מהנתון הממוצע לגוש האירו (10%) וגבוה רק במקצת מהנתון של דנמרק ואנגליה.
וכאן אנחנו מגיעים לשאלה הסופית והמסכמת: מה המגמה. רובנו בוודאי שמענו על מאמצי שבדיה לחסל את הכסף המזומן במדינה. המאמצים האלה באים לידי ביטוי ביחס המוזמן המאוד נמוך של המדינה - רק 1.7% מהתוצר.
עם זאת, לדברי שטיינר שבדיה היא מקרה חריג שלא מעיד על המגמה בעולם. "בכל המדינות, למעט שבדיה, היקף המחזור המזומן גדל בכל שנה בקצב שבין 8%-9% לשנה לבין 12%-13%.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
