היתר בנייה – כל מה שצריך לדעת

היתר בנייה הוא רישיון לעשות שינוי בנכס, שניתן בהתאם לחוק התכנון והבנייה, ובהתאם לזכויות הבנייה שנקבעו בתכנית הבנייה. במילים אחרות, אם אתם רוצים לעשות שינוי בבית/ בדירה שכרוך בשינוי שדורש היתר בנייה - לדוגמה, אתם רוצים לבנות על הגג, אזי אתם צריכים לפנות לוועדה המקומית לתכנון ובנייה (לרוב פונים עם תוכנית שמאושרת על ידי אדריכל) ואז מחכים לאישורה. האישור ניתן בהסתמך על החוק, על הבקשה הספציפית, ועל האזור בכלל (לרבות התחשבות במתנגדים).

היתר הבנייה הוא מסמך פורמלי שאליו מצורפים תכניות המבנה, מפת מדידה ואישור רשויות וגופים מוסמכים, והוא כולל את פרטיהם של האחראים לתכנון, לבנייה ולפיקוח על הבנייה. חשוב להבין - אי אפשר לבנות בלי היתר כזה, בנייה או שימוש ללא היתר, או בניגוד להיתר, היא עברה פלילית.

האם תמיד צריך היתר?

על פי החוק יש להגיש בקשה להיתר במצבים מסוימים ביניהם: הקמת בניין חדש, הריסתו של הבניין או הקמתו מחדש. כמו כן - כל תוספת לבניין קיים, וזה יכול להיות חלון חיצוני, סגירת מרפסת, חניה מקורה, גדר, פרגולה, סככה, קירוי מרפסת קיימת (אפילו אם הקיר בנוי מחומרים קלים. בנוסף - כל שינוי בקירות חיצוניים דורש היתר. עם זאת, כמובן ששינוי פנימי לא דורש היתר. אלא אם השינוי הזה משפיע על שטח הדירה, או פוגע במבנה המשותף או בשלד הבניין. אלו רוב המקרים, בפועל מדובר על הרוב הגדול, אבל יש גם מקרים חריגים שנופלים להגדרה של היתר בנייה, כשהגדרת "העל" היא שהיתר בנייה נדרש בכל מצב שיש שימוש חורג ממה שאושר בעבר (בהיתר הבנייה הקיים).

לא כל היתר הוא פרויקט של שנים. במשרד השיכון והבינוי הקלו בשנים האחרונות והם מעדכנים כי במקרים מסוימים, ניתן להגיש בקשה להיתר בדרך של עבודה מצומצמת, ואז התהליך אמור להיות מהיר יותר, וכך למשל קורה כאשר מקימים פרגולה, גדר, מחסן ובעיקר מרפסות - הרחבה: המדריך למרפסת.

מתי לא מקבלים היתר בנייה?

במקרים שבהם יש סטייה ניכרת מהתכנית בנייה במקום, לא ניתן לקבל היתר בנייה. אבל מה זו סטייה ניכרת? שאלה לא פשוטה, כשבעיקרון - סטייה מהותית היא בקשה השונה מהתכנית התקפה/ התוכנית הקיימת בצורה מהותית, לדוגמה - שינוי ייעוד השטח או דרישת זכויות בנייה מעבר לזכויות שנקבעו בתכנית. במקרים כאלה יש צורך בהליך של שינוי תכנית כתנאי למתן היתר. כלומר, יש לבקש תוכנית שינוי מתאר שזה תהליך ארוך יותר ובקשה "גדולה" יותר, ואז לבקש את היתר הבנייה.

אבל גם כאן יש הקלות - תחת תנאים מסוימים, סטייה אינה נחשבת לסטייה מהותית ואז כן ניתן לקבל היתר בנייה, ועושים זאת תחת בקשה להקלה או שימוש חורג. שימוש חורג - שימוש השונה מזה שנקבע בתכנית בהיתר, כגון: שימוש לגן ילדים באזור המיועד למגורים.

עד כאן, ההגדרות והתיאוריה, אבל איך עושים? מה עושים? למי פונים כדי לקבל היתר בנייה? אז הכתובת היא כאמור הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. הפנייה היא פרוצדורה לא פשוטה הכוללת מספר שלבים.

שלב ראשון - הגשת הבקשה

הגשת הבקשה, צריכה להיערך, על פי החוק, על ידי - אדריכל, או מהנדס מבנים או הנדסאי בניין. הבקשה כוללת פרטים רבים לרבות - הגדרת שימוש המבנה, פירוט חומרי הבניין בהם ייעשה שימוש, חישוב אחוזי בנייה ושטחי הבנייה וכן הקלות מבוקשות.

הבקשה כוללת נספחים חשובים לרבות תוכנית הבנייה/ הסברים על השינויים הנדרשים, וכמובן - אישור על הבעלות על הנכס. אפשר לצרף נסח טאבו או אישור זכויות מרשות מקרקעי ישראל (או החברה המשכנת) או (באם מדובר בנכס בבית משותף) נסח רישום מרוכז של הבית המשותף. אגב, עדיף להוציא אישור כמה שיותר מעודכן ובסמוך להגשת הבקשה.

שלב שני - הבדיקה הטכנית; אם עוברים משלמים ועוברים שלב

הוועדה בודקת אם כל המסמכים הוגשו כראוי מדובר על בדיקה טכנית, כאשר אם יש חוסרים/ השלמות וכו', הבקשה חוזרת למגישים להשלמות/ תוספות.

אם הבקשה עברה את שלב הבדיקה הטכנית, נקבע גובה המקדמה הכספית שהמבקש נדרש לשלם. לאחר ביצוע התשלום הבקשה עוברת לבדיקה של מהנדס הוועדה.

שלב שלישי - בדיקת המהנדס

מהנדס הוועדה בודק את הבקשה, האם היא עומדת בדרישות החוק והתקנות. אם הוא מחליט שכן, אזי הבקשה עוברת לדיון בוועדה המקומית עם המלצה על מתן היתר בנייה. אבל, אם המהנדס טוען שהבקשה לא עומדת בדרישות, הוא כותב זאת ומעביר את הטיעונים יחד עם הבקשה בחזרה למבקש. אגב, תוך כדי בדיקתו, המהנדס פונה, בחלק מהמקרים למבקש כדי לקבל מידע נוסף, הסברים ופירוט של השרטוטים/ המפות ועוד.

פרסום בעיתון

במצב שהבקשה היא להקלה, כלומר בנייה שלא בהתאם לכללים הרגילים, המבקש צריך לפרסם את בקשתו ב-3 עיתונים, שניים מהם בתפוצה ארצית בעיתון נפוץ ומקומון שמופץ אחת לשבוע לפחות. ביישוב ערבי או באזור שמתגוררים בו דוברי השפה הערבית, ההודעה תפורסם בנוסף גם בעיתון בשפה הערבית. כמו כן, מי שמבקש הקלה ישלח בדואר רשום את נוסח ההקלה לכל בעלי המגרשים הגובלים, ועליו להציב שלט בולט בחזית הקרקע או הבניין.

כמו כן, יש אפשרות להתנגד. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מאפשרת לכאלו שרואים את עצמם כנפגעים מהתוכנית, להגיש התנגדות. ההתנגדויות מוגשות תוך 14 יום מהתאריך האחרון של הפרסום. ניתן לערער תוך 30 יום בפני ועדת ערר על החלטת הוועדה המקומית. אם יש התנגדות, הדבר עובר לוועדה לשמיעת התנגדויות; ואם אין התנגדויות, הבקשה תעבור לדיון ברשות הרישוי.

השלב הבא - דיון בבקשה בוועדה המקומית

השלב הבא הוא דיון בוועדה המקומית לתכנון ובנייה. חשוב להבין - כל רשות מקומית והתנאים שלה לקבלת ההיתר. זה הטרוגני מאוד, זה תלוי באזור, בהיתר, במבנה. בפועל, ייתכן שבמקום אחד התקבל היתר בנייה, ובמקום אחר ממש לא.

הוועדה המקומית מאשרת או דוחה את הבקשה, וכן היא יכולה להתנות את הבקשה. כלומר, משהו בסגנון בהתקיים התנאים הבאים, אנו נידון בבקשה שוב, או הבקשה תאושר תחת התנאים הבאים. התנאים יכולים להיות צמצום מסוים של היתר הבנייה, שימוש בחומרי גלם, נקיטת אמצעי בטיחות, עבודת תשתית ועוד.

החלטת הוועדה מועברת למבקש. אם ההודעה חיובית, אושר היתר הבנייה, אזי המבקש יידרש לשלם אגרות והיטלים (לרבות היטל השבחה). לאחר התשלום יופק היתר הבנייה, והוא בתוקף במשך 3 שנים מיום הפקתו.

ונניח שזה לא עבר חלק. שהוועדה התנגדה להיתר הבנייה. במצב כזה, המבקש יכול להגיש ערר תוך 30 יום ממועד קבלת ההחלטה. אך הערר צריך לכלול נימוקים נוספים/ חדשים ש"תוקפים" את החלטת הוועדה. הגשה חוזרת של החומר לא תועיל בדבר, צריך טיעונים והסברים חדשים שישכנעו את הוועדה בחשיבות היתר הבנייה.

מדריכים קשורים באתר הון:

מדריך היטל השבחה

מחירי הדירות - לאן?

* המדריך נכתב בשיתוף מערכת אתר הון, מדריכים פיננסים. המידע והנתונים במאמר אינם מהווים המלצה לרכוש או למכור מניות, קרנות נאמנות וניירות ערך אחרים; וכן אינם תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.