משק החשמל בישראל מתנהל באווירת חוסר ודאות גדולה, המתורגמת לכמה קמפיינים מקבילים: זה של היצרנים הפרטיים, המבקשים להקים כמה שיותר תחנות כוח גדולות מונעות גז; זה של ועד עובדי חברת החשמל, המבקשים לשמור על מעמד החברה ובעיקר מעמדם; וזה של הממשלה, הנחושה להפריט לחלוטין את מקטע הייצור.
מדובר בכמה צירים מצטלבים שניתן לתאר בסדרת שאלות: מה יהיה עתיד חברת החשמל בעוד עשר ועשרים שנה? מהו כושר הייצור הנוסף שיש לתכנן ולהוציא לביצוע? מה יהיה תמהיל הייצור החדש, בעיקר בחלוקה בין טורבינות גז לאנרגיות מתחדשות, ובחלוקה בין תחנות כוח גדולות לייצור מקומי מבוזר?
הניסיון לבצע תחזיות מסובך מאוד על רקע ההתפתחויות הטכנולוגיות המואצות בתחום, בין אם מדובר במיקרו טורבינות, בשיפור והוזלת הפאנלים הסולאריים ואפשרויות אגירה בסוללות, ובין אם בטכנולוגיות לניהול חכם של החשמל באמצעות מונים חכמים ושליטה מרחוק בהיקף הצריכה.
לדברי יו"ר חברת החשמל יפתח רון-טל, במשק האנרגיה הישראלי מתחוללות שלוש מהפכות, שיתחברו בעוד מעט יותר מעשור למהפכה רביעית גלובאלית, שתשנה את כל מה שאנחנו יודעים על משק החשמל. המהפכה הראשונה היא המעבר לגז, שהעלימה כמעט לחלוטין את הסולר והמזוט המזהמים והיקרים ותהפוך בעתיד גם את הפחם לחלופת חירום בלבד. הוא צופה כי ב-2021 80% מהחשמל בישראל ייוצר באמצעות גז טבעי.
מהפכה שניה היא המעבר לייצור פרטי, לאחר שרק ב-2013 חברת החשמל עוד ייצרה 97% מהחשמל בישראל. רון-טל מעריך כי בתוך שלוש-ארבע שנים ישתלטו היצרנים הפרטיים על כ-50% מהשוק. המהפכה השלישית היא מהפכת האנרגיות המתחדשות ("כאן אנחנו צולעים, לא מתקדמים מספיק מהר").
המהפכה הרביעית היא מהפכת החשמל המבוזר, המתבססת על התקדמות טכנולוגית נוספת בייצור אנרגיות ממקורות מתחדשים ("השמש היא הדלק הכי זול, שקיים כמעט באופן בלתי מוגבל"), בהתקדמות טכנולוגיית האגירה ובהתבססות הרשת המבוזרת החכמה.
"בכל בית במדינת ישראל, בכל מפעל, בכל אזור - הייצור של החשמל יהיה מקומי", הוא אומר. "וכאשר לא ניתן יהיה לייצר את החשמל המקומי וימוצו הרזרבות המקומיות, יהיו מאגרים אזוריים ואסטרגיים של חשמל, שאותם ננהל באמצעות הרשת החכמה. אם אתה שואל אותי, בתקן של כל בית במדינת ישראל יהיה בשנות ה-30 של המאה גם ייצור ואגירת חשמל, כמו דודי שמש וכיבוי אש היום".
- בוא ננסה לתאר את העתיד הקרוב יותר, את שנת 2027. לכמה חשמל יזדקק המשק באותה שנה?
"אנחנו מדברים על 2.3% עלייה בשנה לפי התחזיות שלנו. בכמות אנחנו מדברים על 18 אלף מגה-ואט בשיא הביקוש. ביכולת מותקנת מדברים על סדר גודל של 20 אלף מגה-ואט".
- איך כושר הייצור החדש צריך להתחלק בין אנרגיות מתחדשות לתחנות כוח מונעות גז?
"לפי מיטב השיפוט שלי זה צריך להיות 50/50. לשם צריך לשאוף. אני אומר את זה בזהירות רבה, כי הכל מותנה ביכולת הפיתוח של האנרגיות המתחדשות. אני צופה שם תנופה גדולה".
המספרים של רון טל מביאים למסקנה שליצרנים הפרטיים צריכה להיות מכסה של 1,500 מגה-ואט בלבד לעשור הקרוב, רבע ממה שהם מבקשים להקים.
- חברת החשמל תהיה מעורבת בהקמת כושר הייצור החדש?
"העסק של חברת החשמל יהיה בנוי בראש ובראשונה על הרשת החכמה ועל האחסון. שני המרכיבים האלה יהיו בתוך חברת החשמל. אנחנו חושבים שהיא צריכה להיות מעורבות גם בתחום האנרגיות המתחדשות, כי היא הגוף שיכול לתת לזה את הדחיפה הכי חזקה. לזה אין עדיין הסכמה אבל אני מקווה שבשנים הקרובות תהיה. השאלה היא כמה ייצור יישאר לה בתחום הייצור הקונבנציונלי, הפוסילי. בתחום הזה, התחנות הפחמיות, שבתוך עשר שנים יופעלו בעקרון רק במצבי חירום, יישארו בחברת החשמל, ואני מעריך שסה"כ הייצור שיהיה בידי חברת החשמל יהיה בסדר גודל של בין 30%-40%".
- ייצור בפועל או כושר ייצור?
"ייצור בפועל".
- כמה עובדים יהיו אז בחברת החשמל?
"אנחנו מדברים על כ-7,000 עובדים קבועים".
- כיום יש 12 אלף עובדים בחברה. הפרשת אלפי עובדים זה עניין יקר מאוד, החברה לא תקרוס?
"החברה לא תקרוס, אם כבר היא התייצבה מאוד מבחינה פיננסית, אחרי שאלף עובדים פרשו בשנתיים האחרונות בתנאים בכלל לא רעים. החברה לא רק שלא סבלה מזה פיננסית, אלא בתוצאות שלה יש לראשונה מזה דור ירידה ריאלית בעלויות אחזקת כוח האדם, למרות כל התוספות הקבועות. אנחנו יודעים לעשות את זה, הניהול הפיננסי מאוד שמרני.
"העיקרון שעל פיו אני פועל הוא שעובד שעוזב את החברה שלא בגיל הפנסיה צריך להבטיח את עתידו, את הביטחון הכלכלי שלו. כששני הדברים האלה קורים, העובדים לא יחששו לעזוב. תנאים טובים לפרישה הם לא עול על החברה אלא צורך של החברה, כדי שניתן יהיה לייצר מהלך שמחזק אותה ולא מחליש אותה. הרי אנחנו לא רוצים שיעזבו אלה שרוצים לעזוב, אלא אלה שאנחנו חושבים שצריכים לעזוב.
"אגב, ההתעקשות והמאבקים על התחנות הגדולות זה מצב קלאסי שבו הגופים האלה נלחמים את מלחמות העבר ולא את מלחמות העתיד".
רון-טל, למרות האמון שהוא זוכה לו מהממשלה, המתבטא בכהונה שלישית בתפקיד, אינו מקבל את הדוגמה המוכתבת מלמעלה, כאילו הוצאת הייצור מחברת החשמל היא כורח. "ישנה טעות רווחת שאומרת שבכל העולם הפרידו בין הייצור להולכה ולחלוקה. עשינו בדיקה באמצעות חברת טאסק ולמעשה התוצאות הן מרשימות בהקשר הזה.
"בארה"ב, למשל, 16 מתוך 20 חברות החשמל הגדולות ביותר, 80% מהחברות, עוסקות בכל שלושת מקטעי החשמל. ב-22 ממדינות האיחוד האירופי, 85% מהמדינות, מרבית חברות החשמל פעילות במקטעי הייצור והרשת במקביל. באירלנד, 45% מהייצור נשאר בחברת ESB הגדולה (הממשלתית, נ"י), וגם 47% מהאספקה נשאר בחברה. המבנה הזה קיים בעולם, ואיפה שניסו לפרק את זה היו הרבה בעיות".
- אפשר להבין בין השורות שאתה תומך בפתיחת מקטע האספקה לתחרות?
"אני בעד לפתוח את האספקה לתחרות, ובלבד שחברת החשמל תהיה חלק מהתחרות הזאת. חברת החשמל ב-2027 תהיה חברה עסקית שתפעל ביעילות הרבה יותר גבוהה. היא בונה את עצמה כחברה בתחרות ולכן מבחינתי, איפה שניתן לפתוח לתחרות צריך לפתוח. ככה זה בייצור וככה זה באספקה. בהולכה זה לא המקרה, זה מונופול טבעי, ובתשתיות החלוקה גם לא, כי אי אפשר להפריד בישראל בין ההולכה לחלוקה".
- יש טענות קשות נגדכם על אי השקעה בתשתיות, שמונעות מהשוק הפרטי להתפתח.
"איכות החשמל נקבעת לפי ההולכה, ואיכות החשמל במדינת ישראל היא טובה מאוד בכל יחס שלא תבדוק. במדד דקות אי אספקה בעולם אנחנו מהנמוכים בעולם. קצת מעל 100 דקות בשנה ללקוח בממוצע.
"בשנים האחרונות, כשהתחילה המגמה של מעבר לחשמל מבוזר באמצעות אנרגיות ירוקות וקו-גנרציה במפעלים, זה חייב שינוי בהשקעה בהולכה, כי היא הופכת להרבה יותר מבוזרת, ולכן נדרשת השקעה גדולה יותר. זה לא שאין השקעה, יש השקעה והיא יציבה.
"מצד שני, תעריף ההולכה לא עודכן כ-15 שנה, מ-2002, ואנחנו נדרשים היום לפתח את משק ההולכה עם תעריף שלא מכסה את ההשקעות שלנו כבר למעלה ממעשר שנים, ואנחנו עדיין עושים את זה. נכון שאנחנו לא מגדילים ואנחנו גם לא נגדיל כדי לא לפגוע במצב הפיננסי שלנו. תואיל רשות החשמל לעדכן את תעדיף ההולכה ואנחנו נגביר את ההשקעות.
"דבר שלישי, עיקר המגבלה בפיתוח רשתות ההולכה במדינת ישראל היא הסטטורטוריקה, לא המזומנים. נורא קשה לפתח הולכה. הקשיים שיש לנו בפיתוח קו 400 הם כמעט בלתי עבירים (תוכנית לפרישת 164 ק"מ של קו מתח על-עליון, נ"י), אני מאוד מקווה שנצליח להתגבר על זה. עכשיו יש מגמה של המשרד להגנת הסביבה לקבוע עקרון של 4 מיליגאוס, קרי שלא ניתן לפתח רשת כשבניינים סמוכים לה נמצאים בקרינה אלקטרומגנטית של יותר מ-4 מיליגאוס. אין דבר כזה בכל העולם, המשמעות היא השקעה נוספת של עשרות רבות של מיליארדים. זה טירוף מערכות שאני מקווה שלא יאשרו אותו".
"השקעת חסר"
מרשות החשמל נמסר בתגובה: "רשות החשמל זיהתה זה מכבר השקעות חסר ברשת החשמל על ידי חברת החשמל. הרשות עוקבת אחר הפערים בין ההשקעות המתוכננות, על פי תכנית הפיתוח של החברה, לבין הביצוע בפועל.
"על מנת לוודא שרשת החשמל תפותח בצורה ראויה, הצוות המקצועי ברשות מגבש מנגנון תעריפי אשר יתמרץ את החברה להשקיע בהתאם לתוכנית הפיתוח.
מהמשרד לאיכות הסביבה נמסר: "לצערנו, המידע שנמסר ליו"ר חברת החשמל, שעל בסיסו ככל הנראה אמר את שאמר בראיון, שגוי. אצל רוב חברות החשמל יש מדיניות וולונטרית למנוע את חשיפת הציבור (הלקוחות) לרמות קרינה שמעל 4 מיליגאוס. יש לזכור עוד כי שדה המגנטי שנוצר סביב מתקני חשמל הוכרז ב-2002 על ידי ארגון הבריאות העולמי כמסרטן אפשרי.
"במדינות כמו הולנד, החברה העוסקת בהולכה אף הגיבה לקביעת הממשלה לסף של 4 מיליגאוס דרך פיתוח סוג חדש של עמודי חשמל שמאפשר הולכה בטוחה ללא הרחבת הפרוזדורים. יודגש, כי ארגון הבריאות העולמי מציין שמצב של חשיפה מעל 3 מיליגאוס הוא מצב נדיר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
