חשיפה לצפון: הכלכלות הנורדיות משקיפות על אירופה מלמעלה

הקורא הממוצע רגיל לראות את המדינות הנורדיות בצמרת העולמית של מדדי חינוך, איכות שלטון, שוויון חברתי ואפילו אושר. כמו במדדים אלה, גם בהיבטים הכלכליים הנורדים כנראה עושים משהו נכון.

בלא מעט מובנים, הכלכלות של המדינות הנורדיות לא כל כך קשורות לכלכלה האירופית. בשנים האחרונות, בעוד שכנותיהן מדרום מתמודדות עם משבר חובות יוצא דופן, עם מערכות פיננסיות בסכנת קריסה ועם סערות פוליטיות כאלה ואחרות, הכלכלות הנורדיות לא משתתפות ב"חגיגה" הזאת. בהשוואה לסערות בשאר אירופה, הכלכלות הנורדיות עשויות להיראות אפילו קצת משעממות: צמיחה יציבה וחיובית, שיעורי אבטלה נמוכים, אינפלציה מרוסנת, מערכת בנקאית חזקה ויחסים פיננסיים שמרניים מאוד. שבדיה, למשל - הכלכלה הנורדית הגדולה ביותר - צמחה ב-2015 וב-2016 ב-3% לפחות - הרבה יותר מקצב הצמיחה באיחוד האירופי ובארה"ב.

איתנות פיננסית מרשימה לבנקים

סקטור ספציפי שבו ההבדלים בין סביבת המאקרו היציבה במדינות הנורדיות לבין הסביבה השברירית יותר באירופה באים לידי ביטוי, הוא סקטור הפיננסים. הבנקים הגדולים במדינות הנורדיות מציגים איתנות פיננסית מרשימה, תיק אשראי סולידי ויציב - וכתוצאה מכך גם החזרים גבוהים על ההון. מנגד, הבנקים האירופיים נאלצים עדיין להתמודד עם השלכות המשבר הפיננסי של השנים האחרונות, שבא לידי ביטוי בהפרשות גבוהות יחסית לחובות מסופקים - וכתוצאה מכך, גם החזרים נמוכים על ההון.

לכן, מתוך 25 הבנקים הגדולים באירופה במונחי שווי שוק, לא פחות מ-10 הם בנקים ממדינות נורדיות, כאשר 8 מהם הציגו תשואה דו-ספרתית על ההון ב-2016. מתוך 15 הבנקים הנותרים ברשימת הבנקים האירופיים הגדולים, אפילו לא בנק אחד הציג תשואה כה גבוהה על ההון בשנה האחרונה. נתונים אלה מלמדים היטב על האיכות יוצאת הדופן של הבנקים הנורדיים, במיוחד בהשוואה לבנקים אירופיים אחרים.

לאורך השנים ידעו המדינות הנורדיות לייצר גם כמה חברות מובילות בתחומן. הסיפורים המוכרים הם כמובן של חברות הטכנולוגיה נוקיה מפינלנד ואריקסון משבדיה, שאיבדו הרבה מגדולתן בשנים האחרונות, וגם יצרנית הרכב השבדית וולוו ויצרנית הבירה הדנית קרלסברג. כמעט כל החברות האלה כבר לא מהוות נתח משמעותי מהכלכלות הנורדיות, ואת מקומן תפסו חברות אחרות, עם עתיד מבטיח מאוד. התבוננות על מדדי המניות המובילים בשבדיה ממחישה זאת היטב.

נוקיה עדיין בין החברות הגדולות

קרן הסל Amundi MSCI Nordic (סימול: CN1 FP) עוקבת אחר מדד MSCI Nordic, הכולל את 70 החברות הגדולות במדינות הנורדיות. הקרן, שהושקה ב-2008, מנהלת נכסים בהיקף של כ-240 מיליון אירו. החברות הגדולות בקרן ובמדד הן ענקית התרופות הדנית Novo Nordisk (כ-8.8%), מובילה עולמית בתחום התרופות לטיפול בסכרת; הבנק השבדי Nordea Bank(4.7%), אחד הבנקים הכי רווחיים באירופה; ענקית האופנה השבדית H&M (כ-4.8%), וגם נוקיה הפינית (כ-3.4%), שאמנם כבר לא נחשבת לענקית טכנולוגיה, אבל עדיין נסחרת בשווי שוק של כ-37 מיליארד דולר.

לקרן דמי ניהול של 0.25% בשנה, והמחזור הממוצע היומי שלה מסתכם בכ-1,300 מניות בלבד. ברמה הגיאוגרפית, החשיפה הגדולה ביותר היא לחברות בשבדיה (כ-46%) ואחריה דנמרק (כ-28%), פינלנד (כ-16%) ונורבגיה (כ-10%).

ברמה הסקטוריאלית, מגזרי התעשייה והפיננסים מהווים את ההחזקות הגדולות של הקרן, עם כ-25% וכ-24%, בהתאמה. בחמש השנים האחרונות החזיר מדד MSCI Nordic תשואת יתר של כ-13% על מדד MSCI ACWI הגלובלי (ראו תרשים).

אמנם הכלכלות הנורדיות מאופיינות ביציבות גבוהה, אבל גם בהן יש כמה גורמים לדאגה. בין השאר, ניתן לציין את התלות הגבוהה של הכלכלה הנורבגית בתעשיית הנפט, שעלולה להיות בעייתית בהתחשב בירידת המחירים באחרונה, וכן את בעיית המינוף הגבוה של משקי הבית בדנמרק. נוסף על כך, הקרן היא בעלת היקף מסחר נמוך יחסית, ולכן רמת הנזילות שהיא מספקת מוגבלת ועשויה להיות בעייתית במקרה של צורך ביצירה או במכירה מהירה של פוזיציה.

קרן הסל CN1 FP) Amundi MSCI Nordic)

המדד הנעקב: MSCI Nordic, הכולל את 70 החברות הגדולות במדינות הנורדיות

תשואת המדד: תשואת יתר של 13% על מדד MSCI ACWI הגלובלי

שנת הקמת הקרן: 2008

נכסים מנוהלים: כ-240 מיליון אירו

דמי ניהול: 0.25% בשנה

מחזור יומי ממוצע: כ-1,300 מניות

פיזור גיאוגרפי של ההחזקות: שבדיה 46%, דנמרק 28%, פינלנד 16% ונורבגיה 10%

פיזור ההחזקות לפי מגזרים: מגזר התעשייה 25%, הפיננסים 24%

■ הכותב הוא אנליסט אירופה בבנק ההשקעות אופנהיימר ישראל. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. 

 MXND-MXWD