חברת מיטוכוניקס (Mitoconix), שפיתחה טכנולוגיה חדשה לעיכוב ניוון של תאי עצב, גייסה 20 מיליון דולר מקרנות מובילות בתחום הביומד. מיטוכוניקס הוקמה על בסיס מחקריה של פרופ' דריה מושלי-רוזן מאוניברסיטת סטנפורד, אשר הייתה גם ממציאת הטכנולוגיה של חברת Kai Pharma שנמכרה ב-315 מיליון דולר לאמג'ן ב-2012. מיטוכוניקס הוקמה לפני שנה בלבד בחממת הביוטק פיוצ'ראקס (FutuRX) של אורבימד, טקדה וג'ונסון אנד ג'ונסון.
מנכ"ל מיטוכוניקס, איל נריה, מספר: "המעבדה של מושלי-רוזן בסטנפורד עוסקת בתחום המיטוכונדריה, שהיא האיברון בתוך התא האחראי לייצור אנרגיה. בניגוד למה שלמדנו כילדים בשיעורי ביולוגיה, המיטוכונדריה אינה סתם יושבת בתוך התא ומייצרת אנרגיה אלא היא איברון מאוד דינמי. בגלל הלחץ הרבה שהיא נמצאת בו לייצר אנרגיה לתא, היא עוברת כל הזמן בלאי ופיתחה מגוון של שיטות לחדש את עצמה, למשל על ידי חלוקה לשתי מיטוכונדריות חדשות וצעירות, או דווקא על ידי התחברות למיטוכונדריה אחרת כשכל אחת מהן מחפה על הפגמים שנוצרו בשנייה.
"פרופ' מושלי-רוזן חוקרת את המנגנונים הללו והיא גילתה מולקולה הפועלת כמעכבת, דווקא במקרים בהם המיטוכונדריות מתחלקות יתר על המידה. זה קורה בעיקר בתאי עצב שבהם המיטוכונדריה מאוד פעילה כי תאים אלה דורשים הרבה מאוד אנרגיה. התהליך של התחלקות היתר יכול לפגוע בתאים הללו, אפילו עד כדי מוות. במחלות שונות הבעיה של התחלקות המיטוכונדריה ביתר נגרמת מסיבות שונות. במחלת הנטינגטון, למשל, זה כנראה נובע מפגיעה גנטית, אך התופעה נצפתה גם במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון. היא קיימת גם בהתקפי לב, וקשורה לנזק שהולך ומצטבר לאחר ההתקף".
- כיצד השיגה חממת פיוצ'ראקס גישה לטכנולוגיה של יזמת מוכרת מסטנפורד?
"פרופ' מושלי-רוזן היא ישראלית לשעבר, והיא גם קיבלה מענק מחקר מקרן טקדה, שותפה בפיוצ'ראקס. כך היא הכירה את החממה וראתה בה מקום נכון לפתח את הטכנולוגיה שלה, והעובדה כי כבר לאחר שנה החברה השיגה השקעה של 20 מיליון דולר מגורמים מובילים בתחום, מאותתת שזו הייתה החלטה נכונה". נציין כי מושלי-רוזן, בנוסף להיותה חוקרת ומייסדת של חברה שנמכרה, היא גם מהמייסדות של ספארק, תוכנית בתוך אוניברסיטת סטנפורד להאצה של כ-10-15 פרויקטים בשנה בתחום המחקר היישומי. ספארק כבר הנביטה 67 פרויקטים, מהם כמחצית הגיעו לרישוי לחברת פארמה גדולה או לניסוי קליני.
נריה הוא בעל דוקטורט מהרווארד בתכנון מולקולות לתרופות, וכיהן בעבר כסמנכ"ל בחברת פיתוח התרופות קומפיוג'ן וכן כסמנכ"ל פיתוח בחברת פרוכון, לצד תפקידים שונים בחברות נוספות.
מיטוכוניקס החליטה ליישם את הטכנולוגיה של מושלי-רוזן תחילה לטיפול במחלת ההנטינגטון, שבה האוכלוסייה הנפגעת קלה לזיהוי והקשר בין הפגיעה הגנטית למנגנון של החלוקה ביתר של המיטוכונדריה הוא הברור ביותר. לחברה תוצאות חיוביות בחיות מודל בתחום ההנטינגטון, והיא מקווה להיכנס לניסוי קליני בתוך כשנתיים, כלומר כשלוש שנים לאחר הקמתה. ההשקעה תאפשר לחברה לחקור גם התוויות נוספות למוצר וכן לפתח מולקולות נוספות הקשורות לפעילות המיטוכונדריה.
המשקיעים בחברה בסבב הנוכחי הם קרן Remiges Ventures, שהובילה את הסבב, קרן אמריקאית-יפנית בתחום הפארמה, קרן אורבימד שהינה כאמור שותפה בפיוצ'רקס, קרן Dementia discovery המשקיעה בחברות בתחום מחלות ניוון עצביות, קרן Arix Bioscience הבריטית-אמריקנית, וכן קרן RMGP Bio-Pharma Investment Fund שהוקמה על ידי בנק ההשקעות RMGP לשם השקעה בחברות שבגרו מחממת פיוצ'רקס.
ההשקעה במיטוכוניקס היא דוגמא נוספת אחרי טיסבורי (Tisbury) וביומקס (BioMx) לחברה צעירה אשר מגייסת סכומי כסף גדולים יחסית על בסיס טכנולוגיה הנתפסת כפריצת דרך מדעית. ביומקס גם היא בגרה מפיוצ'רקס וטיסבורי גם היא השקעה של אורבימד. בכך מתחילה להתקרב ההשקעה בחברות הללו להשקעה המקובלת בחברות בשלב זה בארה"ב.
Mitoconix
שנת הקמה: 2016
תחום פעילות: תרופה להנטינגטון
מנכ"ל: ד"ר איל נריה
גיוסי הון: 21 מיליון דולר
משקיעים: Remiges Ventures, אורבימד, Dementia Discovery Fund, Arix Bioscience,RMGP Bio-Pharma Investment Fund וחממת FutuRX
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
