התעשייה האווירית מחפשת חידושים בתחום התעופה: חטיבת בדק מטוסים של החברה החלה בהקמת מעבדת חדשנות שתטפח חברות סטארט-אפ שעוסקות בפיתוחים הקשורים לתחום התעופה. זאת עתידה להיות מעבדת החדשנות הראשונה בישראל בתחום זה.
הליכי ההקמה של המעבדה החלו לפני כמה חודשים האחרונים במסגרת המכרז שמובילה רשות החדשנות למתן 5 זיכיונות לתאגידים תעשייתיים שיפעילו מעבדות חדשנות ברחבי הארץ.
בראש מעבדת החדשנות של התע"א עומד מנהל החדשנות של בדק מטוסים, אסף טמיר. תפקידה של המעבדה יהיה לאתר סטארט-אפים שעברו את שלב ה"סיד" ומשיקים לעולם התוכן שבו פועלות חטיבותיה השונות של התעשייה האווירית: "בפורטפוליו הפוטנציאלי שלנו יש 15 חברות סטארט-אפ ובכל שנה נבחר בין 2 ל-4 חברות שייכנסו למעבדה. נציע לחברות אלה אקו-סיסטם שבמסגרתו הן יפעלו, ולכל חברה נגבש חוזה אינדיבידואלי שיסדיר את ההתקשרות שלה איתנו", אמר טמיר בשיחה עם "גלובס".
המעבדה החדשה של התע"א אמנם מוקמת במסגרת המכרז לחלוקת זיכיונות מרשות החדשנות, אך בכוונת החברה להמשיך ולהפעיל אותה גם במקרה שלא תקבל זיכיון, וזאת במימון עצמי - מתקציב המו"פ (מחקר ופיתוח) שהחברה מקצה למטרה זו מדי שנה.
במסגרת פעילותה, המעבדה מתכוונת להעמיד לחברות שיבחרו לקחת חלק בפעילותה תשתיות ומשאבים מתאימים בתחומים השונים, מה שלדעת טמיר יהווה עבורן פלטפורמה טכנולוגית ובהמשך גם פלטפורמה עסקית לקראת שיווק פיתוחיהן ברחבי העולם. כך, חברות הסטארט-אפ שיפעלו ייהנו משטחי ניסוי ותשתיות יקרות שממילא עומדים לרשות תע"א, הנחיה מקצועית של מומחים מובילים בתחום התעופה ועוד.
חטיבת בדק היא החטיבה הגדולה ביותר של התע"א, עם כ-2,200 עובדים. היא עוסקת באחזקה כבדה של כלי טיס ובהשבחות והסבות של מטוסים לתצורות שונות כמו תדלוק אווירי ומטען: "כדי להישאר על הסוס אנחנו צריכים להקפיד כל הזמן על פיתוח ושיפור המוצרים והיכולות שלנו", מסביר טמיר את הרעיון שעומד מאחורי מהלך הקמת מעבדת החדשנות: "כיום אין בתחום התעופה חממה טכנולוגית או אקסלרטור ואנו הראשונים שניגשים לנושא הזה, מתוך הבנה שחברות סטארט-אפ שעוסקות בנושא עשויות למצוא את עצמן מול חסמים גדולים, כמו רישוי והסמכה של כלי טיס אל מול הרגולציה. לתעשייה האווירית יש בנושאים אלה ניסיון רב, כך שנדע לעשות בבוא העת את האדפטציה הנכונה כדי להפוך רעיונות למוצרים מסחריים".
החברות שייבחרו להשתתף בפעילות מעבדת החדשנות של התע"א פועלות בתחומים השונים הנוגעים לעולם התעופה, הצבאי והאזרחי וכוללים בין השאר חומרים מרוכבים; ציפויים למטוסים; סנסורים ומערכות חישה המותקנים על כלי טיס ומאפשרים בקרה שוטפת על פעילותם - מתן אינדיקציה על עומסים חריגים, רעידות, שינויים במידות החום ושינויים במרכז הכובד של המטוס, כמו גם על תחום התחזוקה - בניסיון לאפשר הוזלת עלויות אלה.
לדברי טמיר, חלק מחברות הסטארט-אפ שקיבלו בחודשים האחרונים הצעה מהתעשייה האווירית להצטרף למעבדת החדשנות המוקמת - לא הכירו בהתאמתן לפעילות בתחום התעופה: "באותן חברות הגיבו על הפנייה שלנו אליהן בהפתעה, כי מנהליהן סברו שאין בין פעילותן לבין תחום האירוספייס כל קשר.
"בניגוד לחממות הטכנולוגיות של המדען הראשי, אין לנו מטרה לצאת בסופו של כל פרויקט עם מוצר. ייתכן מאוד מצב שבו פעילות של חברת סטארט-אפ במסגרת המעבדה תסתיים עם גיבוש של תוכנית עסקית או עסקת התקשרות עם לקוח מסוים ברחבי העולם. נתפור לכל חברה את המודל הייחודי שמתאים לה".
המכרז למתן זיכיונות ל-5 מעבדות חדשנות חדשות פורסם בתחילת השנה ובמסגרתו יועמד לכל מעבדה תקציב של עד 4 מיליון שקל לשנה, הכולל את הקמת המעבדה עצמה ומתן תמיכה של עד מיליון שקל לחברת סטארט-אפ שפועלת במסגרתה.
התע"א לא חושפת בשלב זה את שמות החברות שאיתן מתקיים משא ומתן לקראת הכנסתן האפשרית למעבדת החדשנות, אך ציינה כי החלטות בנושא יתקבלו בקרוב, באופן שיאפשר את פתיחת המחזור הראשון של המעבדה לקראת סוף השנה.
רשות החדשנות צפויה להכריז על המעבדות שיקבלו ממנה זיכיונות בעוד כחודשיים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.