בין נילי פריאל לעופר נמרודי

בשנים האחרונות הגיעו לכותרות כמה מקרים של אנשים ידועים שהורשעו בעבירה של העסקת עובד זר שלא כדין בבתיהם.

איש העסקים עופר נמרודי; אגנס שטיינמץ, אשתו של איש העסקים בני שטיינמץ; אביבה וינשטיין, אשתו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, עו"ד יהודה וינשטיין; ונילי פריאל, אשתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק - הם מהארבעה המוכרים יותר.

לאורך שנים דרך המלך של המדינה לטיפול בהעסקת עובדים זרים ללא היתר הייתה המסלול המינהלי. בהתבסס על מצוות המחוקק והנחיות היועץ המשפטי לממשלה, אופן הטיפול היה דומה לטיפול בעבירות תנועה ללא נפגעים - הרשעה בעבירה מינהלית והטלת קנס מינהלי.

עו"ד זרי חזן, המתמחה בדיני הגירה וייצג בין את היתר את שטיינמץ ואת נמרודי, מסמן את ינואר 2012 כנקודת הציון שבה תהליך פליליזציה של עבירות העסקת עובדים זרים.

לדברי חזן, עד ינואר 2012 ניתן היה להגיש כתב אישום פלילי בגין עבירת העסקת עובד זר רק בנסיבות חמורות, בדרך-כלל כאשר המעסיק ביצע עבירות רבות של העסקת עובדים זרים, ולא אחת בלבד. "בחודש ינואר 2012 שינתה רשות האוכלוסין וההגירה את מדיניותה בכל הנוגע לאכיפת החוק האוסר על העסקת עובדים זרים ללא היתר מהמדינה. הרשות פרסמה מסמך בעניין שיקולי התביעה להגשת כתב אישום במקום הטלת קנס מינהלי בעבירות לפי חוק עובדים זרים והחלה להגיש כתבי אישום פליליים נגד מבצעי העבירה", הוא אומר.

התוצאה, לדבריו, היא שבניגוד לעמדת המחוקק שקבע את העבירה כמינהלית, היום ברירת המחדל היא העמדה לדין פלילי, וקשה לחשוב על מקרים שנאכפים בדרך המינהלית. "לא לכך התכוון המחוקק, הוא לא התכוון להכניס למעגל העבריינים מאות מעסיקי עובדים זרים במשק-בית, הוא לא התכוון לכך שנגיע למצב שבו מספיק שרשות ההגירה טוענת שמדובר בעבירה שהפכה ל'מכת מדינה', כדי שמדובר יהיה בעבירה פלילית".

"זכויות החשודים לא נשמרות"

עו"ד חזן מדגיש כי לא כל מעסיק של עובד זר הוא מהמעמד הגבוה דווקא. "ישנם אנשים רבים מהמעמד הבינוני שנאלצים להשתמש בעובדי משק-בית לטיפול בילדים, כדי שהם יוכלו להמשיך בעבודותיהם ובפרנסתם", וההליך הפלילי נגדם, הוא טוען, אינו מתחשב בזכויותיהם כראוי.

"עבירת ההעסקה - הנאכפת באמצעות פקחי רשות ההגירה המבצעים ביקורות בבתי החשודים ולא באמצעות המשטרה - נאכפת כעבירה פלילית מסוג עוון, במובן זה שמוגש בעטיין כתב אישום פלילי. אבל במקרים רבים מדי הרשות אינה טורחת לשמור על זכויות יסוד חוקתיות של החשודים או הנאשמים", הוא אומר.

"לדוגמה, החוק מחייב וגם נוהלי הרשות מחייבים שחיפוש בביתו של אדם ייעשה על-ידי פקחים לובשי מדים, בכפוף להצגת צו חיפוש חתום על-ידי שופט ותוך קבלת הסכמת המחזיק בנכס להיכנס אליו. ואולם בפועל, מבוצעות תדיר ביקורות על-ידי פקחי הרשות בבתים פרטיים של אזרחים בניגוד חמור לדין ולנהלים.

"פקחי הרשות, לעתים למעלה מעשרה במספר, מתפרצים באגרסיביות לבתים ללא צו חיפוש, ללא מדים, ללא קבלת הסכמת המחזיק בנכס, לעתים כשנוכחים בבית קטינים בלבד ופעמים תוך הפעלת כוח בלתי מידתי וגרימת נזק וחבלות".

לטענת חזן, הפקחים אינם מסתפקים בכך, אלא מצלמים ותופסים מחשבים ללא הרשאה, מתחקרים את מחזיקי הנכס ואת העובד שנתפס, מבלי ליידע איש בנוגע לזכותו לשמור על שתיקה או להיוועץ בעורך דין.

נזכיר כי במהלך המשפט שנוהל נגדם בגין העסקת עובדת זרה ללא היתר בביתם שבסביון, טענו עופר ורוית נמרודי, באמצעות עו"ד חזן ועו"ד נבות תל-צור, כי החיפוש של הפקחים מרשות האוכלוסין וההגירה בביתם נעשה בניגוד לדין. זאת, בין היתר, כיוון שפקחי הרשות נכנסנו למתחם ביתם של בני הזוג נמרודי ללא אישור של מי מהנוכחים בו, בעת החיפוש, ותוך שחדרו אליו בגניבה. שופטת בית הדין האזורי לעבודה, דגית ויסמן, מתחה ביקורת על התנהגות הפקחים במסגרת החיפוש בבית נמרודי, ועם זאת קבעה בשבוע שעבר כי אין בה כדי להביא לביטול כתב האישום כולו.

"העבירה של העסקת עובד זר ללא היתר היא עבירה חברתית-כלכלית המשקפת תופעה שיש למגר. הפגמים שבחיפוש מעידים על טעויות של רשות האכיפה, שהמענה הראוי להן הוא פסילת הראיות שנמצאו בחיפוש, אך אין להרחיק לכת בקביעה כי עצם ניהול ההליך או עצם הגשת כתב האישום עומדים בסתירה לעקרונות של הגינות או צדק", פסקה השופטת והרשיעה את הזוג נמרודי.

חזן טוען כי להתנהלות הרשויות יש השלכות חמורות נוספות. "הראשונה היא שמדובר בהחלה למפרע של מדיניות התביעה. אנחנו רואים תופעה של הגשת כתבי אישום בגין העסקת עובדים זרים ללא היתר על יסוד הנחיה שפורסמה בשנת 2012, גם כאשר ההעסקה הנטענת בוצעה לפני פרסום ההנחיה. החלה למפרע היא אסורה על-פי ההלכה המשפטית, שכן היא פוגעת באינטרס ההסתמכות של הפרט על מצב קיים. כנראה שאת הרשות זכויות הפרט אינן מטרידות בהקשר זה".

פגיעה אחרת נוגעת לזכויות החוקתיות של חשודים בשלב החקירה. "לפני שינוי המדיניות של האכיפה באופן רשמי זומנו חשודים שבביתם נתפסו עובדים זרים ללא היתר לחקירות אצל הרשות. אותם חשודים לא יודעו כדין שהם נחקרים באזהרה, ושהדבר עלול לגרור הגשת כתב אישום פלילי נגדם. במקרים רבים הובטח להם על-ידי הפקח החוקר כי אם יודו, ייסגר תיק החקירה בהטלת קנס מינהלי בלבד, ובלי שהדבר יירשם במרשם הפלילי. לאחר שהודו במסגרת אותה הבטחה מינהלית, התנערה הרשות מהבטחתה והגישה נגדם כתב אישום פלילי".

חזן מוסיף ואומר כי בשונה מעבירות פליליות רגילות, נאכפת עבירת ההעסקה על-ידי רשות האוכלוסין והגירה ולא על-ידי המשטרה, וכן בשונה מעבירות רגילות, נידונים התיקים בפני בית הדין לעבודה ולא בפני בית משפט השלום. "אנומליה זו גוררת פגיעות נוספות בזכויות הנאשמים. כך למשל, בסיומו של ההליך מושתים על מעסיקים שהורשעו קנסות העלולים להגיע לכדי עשרות אלפי שקלים, קנסות חסרי תקדים בשיעורם בהליכים פליליים מקבילים המתנהלים בבתי המשפט. על זאת יש להוסיף אף את העלויות הגבוהות הכרוכות בניהול משפט פלילי ואת המצוקה שחש אדם נורמטיבי עת שהוא מזומן לדוכן הנאשמים".

הטענות של חזן מופנות גם לשופטי בתי הדין לעבודה. "אנחנו, הסנגורים שמייצגים בתיקים הללו, ציפינו שפגיעה כה חמורה בהגינות ההליך ובזכויות יסוד של חשודים ונאשמים תיבלם אצל הערכאות המשפטיות ותביא לזיכויים שיעבירו מסר חד-משמעי לרשות באשר לחובתה להגן על זכויות הפרט. אולם בית הדין הארצי לעבודה אימץ את מדיניות התביעה ובמקרים רבים הכשיר הרשעות פליליות על אף התנהלות הרשות ופקחיה, התנהלות שפגמיה יורדים לשורשי ההליך, והיה עליה להביא לביטולו. כך נותר הפרט משולל הגנה, ואין כבר איש שזוכר את מצוות המחוקק המקורית".

תגובות

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: "מדיניות הגשת כתבי אישום, במקום הטלת קנס מינהלי, נגד מעסיקי עובדים זרים בניגוד לחוק נקבעה עוד בשנת 2008, כאשר יחידות האכיפה בתחום עובדים זרים היו עדיין במשרד הכלכלה. עם הקמת רשות האוכלוסין וההגירה, מדיניות זו אומצה על-ידי הרשות, והוגשו מאות כתבי אישום משנת 2010.

"מדיניות זו של הרשות, כמדיניות נכונה, אושרה לא פעם על-ידי בתי משפט, ואף נקבע כי במדיניות שפורסמה בשנת 2012 אין שינוי לעומת המדיניות הקודמת. כל תיק חקירה נבחן באופן פרטני, מקצועי, על בסיס קיום תשתית ראייתית, אינטרס ציבור וקיום נסיבות לחומרה ולקולה. בתיקים רבים מוטל קנס מינהלי, ולא מוגש כתב אישום. מפקחי הרשות בעלי סמכויות אכיפה ומונחים למלא אחרי כל הוראות החוק. אין בכוונתנו להתייחס למקרה ספציפי זה או אחר.

"הליכים פליליים בעבירות על חוק עובדים זרים נדונים בבתי דין לעבודה מכוח סמכותם על-פי דין, ועל הליכים אלה חלות הוראות של משפט פלילי ללא כל סייג".

ממערכת בתי המשפט נמסר: "בתי המשפט ובתי הדין פוסקים בכל תיק המונח בפניהם בהתאם לדין, לראיות המוגשות בו ולנסיבותיו. אף שהטענות המיוחסות לבתי הדין נוגעות לכאורה לדברי עו"ד חזן למקרים רבים, הוא מציין פסק דין אחד בלבד בתיק שבו הוא ייצג. בהכרעת הדין שניתנה בתיק זה ציין בית הדין את החלטתו מיום 24.1.16, שבה התקבלו טענות הנאשמים, ונקבע כי הראיות שהושגו תוך פגיעה בפרטיות ואי-החוקיות הכרוכה בהשגת הראיות, בניגוד לדין, משמעותית ביותר ומביאה לפסילתן של ראיות אלה. יש לזכור כי פסקי הדין של בתי הדין האזוריים לעבודה כפופים לערכאת הערעור, שהיא בית הדין הארצי לעבודה".