מכוניות אוטונומיות הן העתיד, אבל אם רציתם לדעת עד כמה העתיד הזה קרוב, תקשיבו טוב-טוב לנתון הבא:
אם בשנה שעברה יצרניות הרכב מכרו קרוב ל-11 מיליון מכוניות עם מערכות סמי-אוטונומיות המונעות התנגשות, בשנת 2020 יעלה הנתון ללא פחות מ-86 מיליון כלי רכב, כך על-פי הערכות של חברת הייעוץ האמריקאית גרטנר. נתון זה גרם ליצרני החלפים בעולם ללטוש עיניים אל עבר השוק העתידי, בכל הנוגע לחלקים הכרחיים במערכות אלה דוגמת חיישנים.
השוק צומח במהרה, והטרנד הולך לכיוון של המגה-ספקיות, אומר אנליסט בחברה, ומוסיף כי אותן חברות נמצאות במשבצת טובה להשיג יתרון בתחום, משום שהן יכולות להרשות לעצמם תקציבי פיתוח גבוהים, ויש להן הסכמים ארוכי-טווח עם היצרניות. כמו כן, יצרניות הרכב מרגישות ביטחון כאשר הן עובדות עם ספקיות החלפים המרכזיות.
באוטומוטיב ניוז שופכים אור על כיוון עתידי אחר של אותן יצרניות חלפים ונותנים לדוגמה את ענקית הגרמנית בוש, ואומרים שאף על-פי שהחברה תוציא כשליש מיליארד דולר לפיתוח טכנולוגיות אוטונומיות ב-5 השנים הבאות, גם הם לא מעוניינים לפתח את התחום בכוחות עצמם, ולפיכך הודיעו בבוש על שיתוף-פעולה עם דיימלר בפיתוח מוניות אוטונומיות, הם מפתחים מעבדים למכוניות יחד עם חברת נווידיה ומשתפים פעולה עם חברת מיפוי גדולה.
האתגר בייצור מכונית אוטונומית הוא גדול מדי עבור חברה אחת קובע בכיר בבוש, ומקנח באומרו כי אנחנו צריכים שותפות בתחום זה. חברות גדולות אחרות רוכשות מתחרות מובילות בתחום האוטונומי במקום ליצור שיתופי-פעולה, כך לדוגמה חברת זד.אף, שרכשה בסכום של למעלה מתריסר מיליארד דולר את טי.אר.דבליו אוטומוטיב, חברה מובילה בייצור ראדרים ומצלמות, או אינטל, שרכשה את מובילאיי הישראלית בסכום של יותר מ-15 מיליארד דולר. ויש עוד שתי חברות ישראליות שמתעסקות בחיבורי ענן ונרכשו על-ידי חברת דלפי - מה שמעיד על המקום המרכזי לו זוכות חברות ישראליות בתחום.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.