"יש בארה"ב הערכה לישראלים. אולי אפילו הערכת יתר"

"הנפקות ביוטק - מי צריך אותן?" זו הייתה הכותרת של כתבה שפורסמה לפני כחודש בוול סטריט ג'ורנל. הכתבה ביכתה את ההאטה היחסית בגיוסי הון לחברות ביוטק בבורסה בסוף 2016 ותחילת 2017 לעומת השנתיים הקודמות. עם זאת, היא העלתה טענה כי לחברות הללו יש היום מקורות גיוסי אחרים ואולי עדיפים, כמו למשל קרנות הון סיכון, שהכיסים שלהן עדיין די מלאים מן האקזיטים שעשו בהנפקות של השנים 2014-2015.

אולם דווקא במקביל לפרסום הכתבה, החל להיפתח מחדש חלון הנפקות הביומד, והסתבר כי לא מעט חברות מעוניינות ומתעניינות, למרות החלופות. כרגע מועמדות ארבע חברות ביוטק אמריקאיות להנפקות משמעותיות רק במהלך סוף השבוע הקרוב, מתוך סך כולל של שמונה חברות המועמדות להנפקה ראשונה משמעותית. מספר דומה של חברות ביוטק אמריקאיות כבר הגיש תשקיף גלוי להנפקה במהלך השבועות הקרובים.

ההתלהבות מבוססת על הצלחות של הנפקות מהחודשים מאי ויוני, כמו למשל זו של bioHaven, המפתחת תרופות למחלות נויררולוגיות ורשמה עלייה של 18% במחיר המניה ושל כמעט 50% מאז הנפקתה בתחילת מאי. לגל הזה הייתה בינתיים נציגה ישראלית אחת, יורוג'ן, שהנפיקה בתחילת אפריל ורשמה גם היא תשואה מרשימה בשווי המניה של כ-50% בחודשיים.

20 ישראליות רכבו על הגל הקודם

מי שתמיד יהיה צריך הנפקות, הם כמובן החתמים. אלה לא נחו גם בתקופת ההאטה, אלא פנו לכיוון של רישום כפול של חברות שנסחרות בבורסות זרות (למשל בתל אביב), לגיוסים פרטיים, למיזוגים לשלדים תוך כדי גיוס הון, לשדרוג של חברות מבורסות משניות (כמו הבורסה שמעבר לדלפק) אל נאסד"ק, או לרישומים למסחר ללא הנפקה כלל. כעת הם חוזרים למקור הפעילות והרווח העיקרי שלהם.

כזה הוא גם בוב איידה, מייסד, מנכ"ל ויו"ר בית ההשקעות אג'יס קפיטל (Aegis), שמתמחה בין היתר בהנפקות של חברות ביומד לא גדולות. אג'יס פתח עבור חברות ישראליות את חלון ההנפקות הקודם, כשהוביל עוד ב-2013 את ההנפקה של אלקוברה וגייס הון גם לרוזטה ג'נומיקס, כנגד כל הסיכויים. בעקבות המהלכים הללו החליטו חברות ישראליות נוספות, בין אם מבוססות ובשלות ובין אם צעירות ונלהבות אך כמעט ללא פעילות, שגם הן יכולות להנפיק.

איידה הגיע לישראל לאחרונה כדי להשתתף ברואד שואו שנתפר עבור בנק ההשקעות על ידי פירמת עורכי הדין הבין לאומית ZAG/S&W ובמסגרתו פגש חברות ישראליות שבימים אלה בוחנות הנפקה בנאסד"ק. חברות נוספות שיוצגו על ידי אג'יס ו-ZAG בשנים האחרונות הן אורמד, מיקרונט וכאמורת רוזטה גנומיקס ואלקוברה.

כ-20 חברות ישראליות רכבו על הגל הזה וגייסו מעל מיליארד וחצי דולר לתעשיית מדעי החיים הישראלית בטווח של כשנתיים. לשם השוואה, באותה תקופה היקף ההשקעה של כל קרנות ההון סיכון בחברות ביומד עמד על כ-900 מיליון דולר לשנה בממוצע.

"הנפקות הביומד מושפעות מגורמי מאקרו, כמו עסקאות בין תאגידים בתחום, סביבת הריבית וסביבת המיסוי", אומר איידה בראיון ל"גלובס". "הנושא שהיה רב השפעה על התחום בשנה האחרונה, היה סוגיית תמחור התרופות. אולם כיום אנחנו לא רואים גורמי מאקרו שצפויים להשפיע באופן שלילי על הכלכלה".

בהתאם, מדד הנאסד"ק ביוטק עלה ב-26% בשנה האחרונה. זאת לעומת עלייה של 20% במדד ה-S&P במהלך אותה תקופה. זינוק של 8% במדד הנאסד"ק ביומד נרשם בשבוע האחרון לבדו, מאז התפרסם נוסח ההוראה של ממשל טראמפ בעניין תמחור התרופות, שנתפס כמתון.

טראמפ מרגיע את החששות בביוטק

טראמפ נחשב עוד ב-2016 כאופציה המועדפת לתעשיית הפארמה על-פני הילרי קלינטון, שהתחייבה להפחית את מחירי התרופות ונראתה כמי שעומדת לצאת למלחמה כוללת בנושא. טראמפ יצא גם הוא בקריאות בעד הפחתת מחירי התרופות, אולם נראה כי עם הזמן התמתן, וההצעותיו החדשות לרגולציה בתחום תואמות זאת ומפחיתות את חששות המשקיעים בסקטור. עדיין קיים לחץ לפיקוח על מחירי התרופות מצד חברות ביטוח ודעת הקהל, אולם הוא אינו במרכז הדיון הציבורי כמו בסוף 2016.

"הרפובליקנים שולטים היום בשני בתי הנבחרים. הגישה של טראמפ, שדוגלת בהורדת מסים והפחתת רגולציה, אמורה להיות טוב לשוק", אומר איידה. "כשיש פחות רגולציה על עסקים, אפשר להוציא עסקאות לפועל מהר יותר, גם מבחינת הנפקות. כשתחום הביוטק משגשג, כולם מרוויחים - המשקיעים, התעשיה המקומית וגם הבריאות. לכן יש היגיון רב לממשלה לתמרץ את התחום הזה".

- ב-2014-2015 הוצף השוק בהנפקות בכלל, ובהנפקות ביוטק בפרט. מה עמדת השוק היום לגבי החברות שהונפקו בגל הזה?

"חלק ממשקיעי ההנפקות הרוויחו הרבה כסף מיד. חלק מהחברות ביצעו גיוסי המשך בשוויים עולים, אבל בביוטק כמו בביוטק אי אפשר להבטיח כלום".

- מתחילת 2017 נפגש איידה עם 20 חברות ישראליות המעוניינות בהנפקה, חלקן הגדול ביוטק וחלקן חברות היי-טק. בשנים הללו גדל מאוד מספר החברות הישראליות בסקטור הביוטק שנסחרות בנאסד"ק. האם לחברות הישראליות יש שם טוב בשוק היום?

"אין שום בעיה עם השם הישראלי. אני לא מזהה אצלן בעיית אמינות ומעולם לא הייתה, ויש מדינות שכן סובלות מבעיה כזו. ביוטק ישראלי הוא לרוב חדשני ויש בו סיכון, אבל החברות הישראליות מדווחות תוצאות קליניות אמיתיות, הדוחות מייצגים נאמנה את המצב הכספי שלהן והשימוש בכסף הוא לצרכים האמיתיים של החברות.

"הטיפ החשוב שלי לחברות הישראליות ובכלל, זה - תהיו שקופים לגבי הכול - הטכנולוגיה, הפטנטים והפיננסים. אנחנו רוצים שהתמונה האמיתית תעלה מאוד בבירור ובפשטות גם מהדוחות וגם מהמצגות".

- אתם ממליצים שיהיה זה אמריקאי שיציג את החברה?

"אנחנו מצפים מהחברה להציג את המדע ואנחנו מציגים את מבנה ההנפקה. הרוד שואו יהיה בדרך כלל בניו-יורק, אך אנחנו פונים למשקיעי הריטייל שלנו בכל ארה"ב דרך מצגת וידאו. לא הכרחי שאמריקאי שמוכר למשקיעים יציג, כי יש הערכה לישראלים. אולי אפילו הערכת יתר. המבחן האמיתי הוא מבחן האמינות - האם בסופו של דבר תוכל לספק את מה שהצהרת שתיתן".

איידה נוטה לרשום בעצמו צ'ק לחברות שהוא מבצע עבורן עסקאות ובתנאי שמדובר בגיוסים פרטיים (בציבוריים אסור לבנק להשקיע) כדי להציג אמונה בחברות ובצוות האנליסטים שלו. לדבריו, "בתחום הביומד השקענו, ויש לנו שלושה אנליסטים רק לתחום הזה וגם בנקאי השקעות ייעודי.

"רשת הריטייל שלנו מאוד מתעניינת בתחום הביומד. משקיעי ריטייל נוטים מאוד להתאהב בחברות ולקדם אותן ברגע שהם משקיעים בהן, ולחברות ביוטק טוב מאוד שיש להן משקיעי ריטייל מעבר למוסדיים".

 מדד נאסדק