מסלול עוקף: האם פוקס מתכננת להקים את אתר האונליין המכירתי שלה בקפריסין, ובכך לשחק בזירה הבינלאומית ולאפשר גם לקונים הישראלים לקנות דרכה בפטור ממיסוי? ל"גלובס" נודע כי קבוצת פוקס נמצאת בשלבים מתקדמים של מהלך כזה כדי להתחרות ישירות באתר נקסט, למשל בתחום בגדי הילדים, שכיום מהווה את המתחרה הגדול ביותר שלב בלי להחזיק ולו בחנות אחת בישראל.
הראל ויזל, יו"ר ובעלי פוקס, אמר בשיחה עם "גלובס" בחודש ינואר האחרון כי הוא שוקל הקמת מחסנים לוגיסטיים בירדן או בקפריסין כדי לבצע משם משלוחים, על-מנת לנצח את התחרות מול אתרים דוגמת נקסט, ובמילותיו, "לשחק באותם כלים", כלומר למכור ללא מע"מ. עוד אמר ויזל אז כי "תושבי ישראל יקנו יותר זול. המדינה לא תיהנה ממסים ולא ממכסים, וגם התעסוקה תעבור למדינות אחרות".
עד כה פוקס נשארה על הגדר ולא השיקה אתר מכירתי. גורמים בענף מספרים כי ויזל, בעלי הקבוצה, לומד את התחום, ובכוונתו להיכנס לזירת הקניות באינטרנט עם מוצר מנצח, ולא עם מוצר שיהיה בבחינת "להיות שם כי צריך".
פוקס גם מתמודדת עם נושא נוסף: במקום למכור באתרים אחרים - למשל של עזריאלי, שעלה לאוויר בלי מותגי האופנה המובילים נכון לשלב זה; או המיזם ההולך ונבנה "ביג פלוס" - היא תעדיף לרכז את מותגי הקבוצה באתר אחד שיהווה מעין קניון מגוון של מותגיה: פוקס, מנגו, בילבונג, ללין, מרשה בלרינה, צ'ילדרנס פלייס וצ'רלס אנד קיט. בשלב זה, הרשת פוט לוקר שנפתחה לאחרונה (גם בטרמינל 1 בנתב"ג) תישאר מחוץ למכירות מקוונות, וגם מחוץ למועדון דרים קארד של מותגי הקבוצה.
אחת הסוגיות שאתרים ישראלים לא פתרו בחידת המסחר המקוון היא להעניק יתרון במחיר באתרים על פני המחיר בחנויות. גם לכך מצאה פוקס מסלול עוקף שמיושם באתרי אופנה שונים בעולם - שיווק באתר של קולקציות אחרות "ייחודיות", זולות יותר, שלא נמצאות בחנויות. פוקס השיקה מותג בשם טרמינל X לנשים, גברים וילדים שיימכר רק באתר פוקס כמותג פרטי, שאמור להתחרות ישירות באסוס ובנקסט, וההבטחה היא למחירים הזולים משל האתרים הבריטיים. לצורך פיתוח האתר של פוקס והמותג האמור הוקמה חברה חדשה בבעלות משותפת של הראל ויזל וניר הורוביץ.
הפטור ממיסוי לקונים אונליין בישראל עומד על 75 דולר (ללא מע"מ ומכס), והוא מהנמוכים בעולם. הממוצע העולמי עומד על 200 דולר, ולאחרונה אף בארה"ב עלה הפטור ל-800 דולר.
משרד הכלכלה הכריז לפני כשבועיים שתוקם ועדה שתבחן את תקרות הפטור הנהוגות כיום, אולם ככל הנראה הכיוון יהיה דווקא להעלות את תקרת הפטור במדרגה השנייה, כלומר ברכישות שבהיקף של שמ-75 דולר ועד 500 דולר (בין 75 ל-500 דולר קיים פטור ממכס אולם הפריט חייב במע"מ ובמס קנייה בהתאם) - התקרה עלתה לפני שנתיים וחצי מ-325 דולר ל-500 דולר, וכעת כנראה תגדל מעבר לכך. כך, ההחלטה אולי תזכה לאהדת הציבור אך בפועל היא פחות רלוונטית למרבית הקונים שמתאימים את גובה הקנייה לפטור המלא, קרי עד 75 דולר לחבילה.
משרד הכלכלה ניצב במרכז החבל שבו מושכים משני קצותיו הצרכנים שרוצים עוד הקלות במטרה ליהנות מהקניון הווירטואלי, ומצד שני העסקים בישראל שניצבים בפני תחרות שחרגה מזמן מגבולות ישראל. בתחום האופנה, למשל, ההערכות הן ש-6% מהשוק הם פריטים שנרכשים אונליין. בשנה שעברה הוציאו הישראלים סכום של 1.7 מיליארד שקל על קניות מקוונות של פריטי אופנה, לפי הערכות של חברת TASC.
בפוקס בחרו שלא להגיב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.