הנשים שמכריעות את גורל הסטארט-אפים בישראל

השנה החולפת הייתה שנת שיא עבור קרנות ההון-סיכון הישראליות. היקף הגיוסים שלהן הגיע לשיא של עשור, ועמד על כ-5.5 מיליארד שקל. מתוך הסכום חסר התקדים הזה הושקעו במהלך השנה 2.2 מיליארד שקל בסטארט-אפים מקומיים בתחומים כמו אוטו-טק (המכונית האוטונומית), פינטק (טכנולוגיה פיננסית), שירותי ענן ודאטה בייס.

את שנת 2017 פתחו הקרנות עם יותר מ-12 מיליארד שקל פנויים להשקעה, ובתום הרבעון הראשון הן כבר השקיעו למעלה מחצי מיליארד שקל (נתוני IVC). על סכומי הענק האלה מתחרים 5,000 סטארט-אפים פעילים, ומדי שנה נוספים אליהם 1,200 חדשים (במקביל נסגרים כ-800 בשנה).

עם התעצמות זירת ההשקעות מתחוללת במקביל תופעה חדשה ומרתקת: לתוך הענף, שרובו ככולו גברי, הן בקרב המשקיעים והן בקרב היזמים, נכנסות בשנים האחרונות מנהלות בכירות כמשקיעות. הן שותפות בקרנות ההון-סיכון או מנהלות ההשקעות של חברות בינלאומיות בארץ, ותחת אחריותן ניהול של עשרות ומאות מיליוני דולרים.

בפרויקט מיוחד מקבץ 'ליידי גלובס' את המשקיעות הבולטות בישראל, המחזיקות בהשפעה מכרעת על ההייטק הישראלי. מתוך מאות יזמים בשנה שפוגשת כל אחת מהן, רק מעטים יהפכו לשותפים לדרך.

"חופשת לידה זה חור רציני": נטהלי רפואה, שותפה בקרן ויולה צמיחה

סטטוס. בת 41, נשואה ואם לשלושה.

מסלול קריירה. "למדתי משפטים ויחב"ל, ועבדתי במשרד החוץ בירושלים. ב-2004 חיפשו בקרן אוורגרין יועצת משפטית, ופנו אליי. לפגישה הגעתי עם בטן של חודש שביעי. לא התקבלתי כי התקן בוטל, אבל אז פנו אליי שוב, הפעם בנוגע לניהול קשרי משקיעים. עבדתי שם שלוש שנים וחצי, שפתחו לי את הדלת לכל עולם ההשקעות.

"בעולם הזה, ובמיוחד בישראל, אם את לא עוברת לצד של המשקיע מאוד קשה להתקדם. אז כשקבוצת ויולה הקימה את ויולה צמיחה, עשיתי סוג של עסקה עם הראל בית-און שהוביל את המהלך - 'אני אעזור לך לגייס, אתה תלמד אותי לעשות השקעות'. זה היה לפני תשע שנים. לפני שנה מוניתי לשותפה. לא הייתי נשארת אם לא הייתי רואה את האופק הזה".

מה אני מחפשת אצל יזם. "בהנחה שעבר את הקריטריונים הבסיסיים - חברה טכנולוגית, גלובלית, עם מכירות בסך 10 מיליון דולר שנתי - אני מחפשת פוטנציאל צמיחה לשוק גדול, חסמי כניסה לחברות אחרות ובידול. הדברים הטכניים האלה הם עיקר העבודה. גם אם הבנאדם כריזמטי ונחמד, אבל לא עונה על הקריטריונים, לא נוכל להשקיע".

 נטהלי רפואה/ צילום : ענבל מרמרי

ההבדל בין משקיעים למשקיעות. "נשים בצוות פחות יביעו את דעתן על החברה אחרי חצי שעה. אנחנו יותר בעמדה של האזנה, ופחות בעמדה של הבעת דעה".

להיות משקיעה. "חלק מהחסמים בתעשיית ההשקעות הם היסטוריים - רבות מהקרנות בעולם הוקמו על ידי גברים, בנקאים לשעבר; זו גם תעשייה עם הרבה נסיעות ותובענית בשעות. בצוות שלנו יש תשעה אנשים, אז להיעלם לחופשת לידה זה חור רציני. גם מילואים זה חור, אבל זה לא לחצי שנה".

ההשקעה הכי גדולה שעשיתי. "25 מיליון דולר בחברה גלובלית וצומחת, בצוות של יזמים סדרתיים בתחומם. זו הייתה עסקה מאוד לא פשוטה, והיו הרבה קרנות שהתחרו עליה. אני חושבת שאנחנו נבחרנו בסוף, כי הייתה לנו כימיה טובה במיוחד עם אחד היזמים והמנכ"ל. היינו גם מאוד מהירים בתגובה. זזנו מהר".

התחומים החמים להשקעה. "תוכנה לארגונים, ביג דאטה, שירותי ענן, IOT, פינטק וגם אוטומטיב. בסייבר רוב החברות לא מספיק בוגרות - או שהן בתחילת דרכן או שהן נרכשות בשלב מאוד מוקדם בזכות הטכנולוגיה, ולא מגיעות למכירות".

קושי כמשקיעה. "כשאנחנו שמים כסף בחברות, אנחנו מאוד מעורבים ולא אומרים 'ביי ביי' וניפגש באקזיט. לפעמים החברה שאת מלווה ניצבת בפני מהמורה, ואת רוצה לנסות ולעזור כמה שניתן, להפשיל שרוולים, לשבת עם המנכ"ל בשוחות ולעזור לו, אבל את לא יכולה, כי את בצד המסייע ולא המוביל".

תובנה ניהולית. "אתה יכול להיות מאוד חכם, מנוסה ודעתן, אבל אם אתה לא רואה את מי שמולך ולא משתמש באינטליגנציה רגשית, היכולת שלך להצליח בטווח הרחוק פחותה. כולם רוצים שסביבם יהיו אנשים שרואים אותם. אותי זה תמיד קידם".

"הכי קשה זה לפטר יזם": אסתר ברק לנדס, מייסדת נילסן אינובייט

סטטוס . בת 51, נשואה ואם לשלושה.

מסלול קריירה. ברק לנדס החלה את הקריירה כעורכת דין, בדיוק כמו הוריה אלישבע ואהרן ברק, נשיא העליון בדימוס וסגנית נשיא בית הדין הארצי. אחרי תשע שנים במשרד קנטור אלחנני טל ושות', עם התמחות בעליון ותיקי ענק, נטשה את עולם המשפט והצטרפה לסטארט-אפ cashU. בהמשך עשתה תואר שני במינהל עסקים, שם גם פגשה את שותפיה לעתיד לקבוצת 'ישראל אנג'לס'. לפני כשלוש שנים רשמה תקדים כמנהלת הראשונה בארץ שהקימה חממה טכנולוגית בשיתוף עם גוף זר - חברת המחקר הגלובלית נילסן.

 אסתר ברק-לנדס/ צילום : ענבל מרמרי

הדבר הראשון שאני בוחנת אצל יזם. "את היזם עצמו, האישיות שלו. רעיונות טובים יש בשפע, אבל רק יזמים טובים ידעו להוציא אותם לפועל. רעיון מעולה עם צוות בינוני יעניין אותי פחות מצוות מעולה עם רעיון בינוני".

עצות ליזם. "תמיד עדיף להגיע אל משקיע דרך המלצה של מישהו שמכיר אותך. זה מבטיח יותר הקשבה. בפגישה עצמה, לא מומלץ לדקלם את הפרזנטציה כמו תוכי, מבלי להתייחס למשקיע שמולו אתה יושב. כדאי ליזמים להיות קשובים לשאלות ששואלים אותם, וגם כדאי להם לשאול את המשקיע שאלות".

מה יזמים לא מבינים. "לא כל יזם שהוא גאון טכנולוגי, מוכשר ומתאים גם לכהן בתפקיד המנכ"ל. יש הבדל גדול בין ניהול קבוצה קטנה של אנשים בתחילת הדרך לבין ניהול של חברה צומחת או גדולה. זה שמאוד רצוי שהיזמים יהיו מעורבים לעומק בחברה שלהם, לא אומר שבהכרח הם גם צריכים להחזיק בתפקיד הניהולי הבכיר".

מה חשוב למשקיע. "בניהול השקעות חשוב חיבור חזק מאוד לשטח, לטרנדים, למה שקורה מסביב. צריך גם לקחת בחשבון שיזמים הם סוג מסוים של אנשים. מדובר בעולם שלם של ניגודים: מצד אחד יזם הוא מנהיג שלא רואה בעיניים, דוהר בנחישות קדימה ולא עוצר. מצד שני, הוא חייב להיות קשוב מאוד למה שמתרחש בחברה שלו ולכל האקו-סיסטם שבו הוא פועל".

הקושי שלי כמשקיעה. "הכי קשה זה לפטר יזם, זה כמעט כמו להפריד אותו מהתינוק שלו. למי שחלמו על הסטארט-אפ שלהם לא קל להבין כי מרגע שהם הכניסו משקיע לחברה, הם הכניסו שותף לכל דבר ועניין. לעתים היזם לא רואה את החולשות, בדרך כלל הניהוליות, של עצמו. וכמובן שלפעמים גם המשקיעים טועים בתפיסת המציאות. בכל מקרה מדובר באירוע טראומטי".

תובנה ניהולית. "זה שמישהו מבקש ממני כרגע כסף כדי לקדם את הרעיון או החברה שלו בשום אופן לא מקטין אותו או מעצים אותי".

פער בגישות בין ישראלים לאמריקאים. "האמריקאים יותר שיטתיים וקונסרבטיביים. יש להם רשימת דרישות שחברה צעירה צריכה לעמוד בה, ואם לא, אז זה לא יעבור. משקיע ישראלי פועל יותר מהבטן. בישראל כולם גם מכירים את כולם, אז יותר קל לבדוק את הרקע של היזמים והבדיקה תהיה יותר מהירה ועם הרבה יותר פרטים".

כשיזם אמר לי 'לא'. "הגשתי פעם הצעה לחברה, ובסוף היא גייסה בשווי משמעותית יותר גבוה. הייתה גם חברה אחת שהצליחה לגייס סכום יותר משמעותי ממשקיע יותר גדול".

"חמישה חודשים לא ישנתי": לירון עזריאלנט, שותפה בקרן מירון קפיטל

סטטוס. בת 31, בזוגיות.

מסלול קריירה. "התחלתי כמתכנתת ומהנדסת אפליקציות באג’ילנט טכנולוגיות. בגיל 23 עשיתי התמחות של חצי שנה בקימברלי קלארק, וניהלתי פרויקט שיתוף פעולה בין צוותים מקוסטה ריקה, ארגנטינה, ברזיל, קולומביה ופרו.

"אחרי ההתמחות עשיתי מה שכל בוגר MBA עושה כשהוא לא יודע מה לעשות - ייעוץ אסטרטגי. שווייה של החברה הגדולה ביותר שהערכתי היה 4 מיליארד דולר ושל הקטנה ביותר - 50 מיליון. אם שם שיטת העבודה שלי הייתה להמליץ לקנות חברה מבלי לפגוש את המנכ"ל, אלא רק להתבסס על פאואר פוינטים ואקסלים, בקרנות זה הפוך - לפעמים את משקיעה בחברה מבלי להסתכל על אקסל אחד. גיליתי שזה הרבה יותר מעניין אותי".

 לירון עזריאלנט/ צילום : ענבל מרמרי

להיות שותפה בקרן. "זה מפחיד לעבור ממצב שאת חברת צוות, ויש מעלייך צי של אנשים, למצב שבו את זו שאחראית על 70 מיליון דולר. אני חמישה חודשים שם, ומאז ועד היום לא בדיוק ישנתי. אני לא ישנה יומיים לפני החלטת השקעה, ושבוע אחר כך. פתאום יש אחריות חדשה, גם לפרנסה של אנשים".

ההשקעה הכי גדולה שעשיתי. "היו שתיים - 1.5 מיליון דולר, ו-1.25 מיליון דולר".

ההבדל בין יזמים ליזמיות. "לעתים אני מוצאת את עצמי מופתעת כשצמד יזמיות היו מבריקות בפגישה יותר מאשר יזם בחור. כשאני מוצאת יזמית שאני אוהבת, אני הרבה יותר מבסוטית ושמחה מאשר כשאני מוצאת יזם. אבל זה לא אומר שאכנס לפגישות הללו עם הטיה לנשים".

שוביניזם בעולם ההשקעות. "דניאל ואני, שהוא מנהל השקעות בצוות שלי, נתקלנו כבר פעמיים במקרים שבהם מישהו הניח שהוא השותף ואני תומכת הלחימה, ולא הפוך. ההנחה האינסטינקטיבית היא שאני פחות בכירה. לירון זה גם שם של בנים, אז מצפים לפגוש גבר. קורה הרבה שיש הנחות מוטות".

קשיים של משקיעה. "ההשקעה הראשונה הייתה מאוד קשה, גם כי זו בעצם הפעם הראשונה שהשקעתי 1.5 מיליון מכספו האישי של המשקיע שלי, וגם מכיוון שהיה לחץ שאנחנו כבר חייבים לעשות השקעה, והיא חייבת להיות מצוינת. קושי נוסף היה לבנות את הצוות. זה לא פשוט לבנות דינמיקה בין שלושה אנשים ושני מתמחים".

הדבר הראשון שאני בוחנת אצל יזם. "יש לי קריטריון מוזר - מהירות מחשבה. מצאתי שהיזמים המוצלחים הם אלה שחושבים בצורה סופר מהירה. זה מסביר מצוין איך המוח של אדם עובד, וזה בדרך כלל מיתרגם למחשבה אסטרטגית ולמסוגלות גבוהה".

גזלני זמן ואנרגיות. "יש המון, ואגב, חלקם מתגלים כשותפים מעולים לפעמים. הסוג הפחות חביב עליי זה הפיינדרים. אם יש פיינדר שמייצג 15 חברות, הכי משתלם לו שאשקיע בחברה ה’גרועה’ ביותר שלו, כדי שייפטר ממנה ויעשה עליה כסף, ואני מזהה את זה ישר. אני מנסה לא לעבוד עם פיינדרים, ועד עכשיו לא השקעתי בחברה שהגיעה אליי דרכם".

תובנה ניהולית. "אני צריכה לסמוך על עצמי יותר, על תחושות הבטן, ולא לצפות לאישורים. בתחילת העבודה הזאת חיפשתי אישורים הרבה יותר, וחיכיתי שאנשים יגידו שאני צודקת, אבל זה מקצוע בלי פידבק. רק חמש שנים אחרי השקעה אדע אם צדקתי או לא. לכן, לפעמים, אני הרבה יותר מרוצה שחיברתי בין שני אנשים בצורה מוצלחת. למרות שזו הצלחה יותר קטנה בקריירה, הפידבק עליה מיידי".

הרגלים אפקטיביים בניהול. "אני צריכה קצת יותר לחגוג הישגים עם הצוות. קיבלנו חדשות טובות, אז עשינו שוט במשרד לפני שכולם הלכו הביתה, וזה משהו שאאמץ להבא. צריך קצת יותר ליהנות מדברים, לצאת ואז לחזור. גם אם זה טקסי ולא באמת משחרר לחץ, זה חשוב".

תחום חם להשקעה. "בעוד חמש שנים תהיה נטייה ליצור יותר מוצרים שלמים, ולא פיצ’רים קטנים למוצרים. אם בעבר אנשים היו מייצרים טכנולוגיה שהופכת אנטי וירוס ליותר מוצלח, זה יעבור לחברות שכותבות משהו חדש. גם בתחום הסייבר יש יותר חברות שאומרות ‘אנחנו עושים בעצמנו מההתחלה ועד הסוף אנטי מאלוור (תוכנות זדון) יותר טוב’, ולא טכנולוגיה לאנטי מאלוור".

 "לאכול צפרדעים לארוחת בוקר": ליאור סיימון, שותפה ומנהלת ארבור ונצ'רס בישראל

סטטוס. בת 30, נשואה ואם לשניים.

מסלול קריירה. "עבדתי כאנליסטית בקרן סקויה, ובמקביל למדתי הנדסת תעשייה וניהול. עם הזמן הפכתי מאנליסטית לאסוסייט (חברה בצוות ההשקעות), והייתי אחראית על חיפוש חברות להשקעה, דיו דיליג'נס (בדיקת נאותות, ש"ד) וליווי חברות פורטפוליו. בינואר האחרון פנו אליי מארבור ונצ'רס, קרן גלובלית שממוקמת באסיה, והציעו לי להקים את האופרציה בארץ. הם הגיעו לישראל לפני שנתיים, עשו שתי השקעות, ובהמשך שתיים נוספות שאני חיברתי אותם אליהן".

אין לי משרד. "אני יושבת ברחבי תל אביב, בין בתי קפה למשרדים של חברות, ועורכת פגישות עם אנשים בתעשייה. מבחינתי זה קצת כמו סטארט-אפ - אני זו שצריכה להתמודד עם ביורוקרטיה, גיוס כספים, מאמצי שיווק והעלאת המודעות לקרן בארץ. במקביל, יש לי את ניהול האופרציה של הקרן עצמה בישראל".

הדבר הראשון שאני בוחנת אצל מי שמחפש השקעה. "את הבנאדם. יותר מכול אני בודקת מי הוא ומי חברי הצוות המנהל. אנחנו משקיעים בשלבים מוקדמים שבהם יש יותר סיכון, ויותר בעיות כנראה יעלו עם הזמן. בסופו של דבר את רוצה להשקיע ביזם שיוכל לשבור ימינה או שמאלה, לזחול למטה כדי לפתור בעיות. לא מספיק מוצר וסיפור טוב. אם הצוות לא חזק מספיק, אם זה לא בד.נ.א, זה לא יעבוד".

 ליאור סיימון/ צילום : ענבל מרמרי

ההבדל בין יזמים ליזמיות. "מיזמית נדרש הרבה יותר כדי להגיע לאן שהגיעה, היא צריכה לעבור יותר מהמורות. לכן נשים שמחזיקות בלפיד לרוב יהיו חזקות ודעתניות, עם ביטחון עצמי רב, ואג'נדה חזקה יותר".

היזם הישראלי. "כמי שיושבת בקרן אסיאתית אני יכולה לומר שחברות סיניות יותר פתוחות לעבוד עם ישראלים, כי הם נתפשים כמי שחושבים מחוץ לקופסה, ופתוחים להתאמה לשווקים אחרים. בארה"ב היזמים מתמקדים בשוק שלהם, שגדול מספיק. מצד שני, ליזמים אמריקאים יש יכולת מרקטינג ומכירות יותר חזקה לבניית הסיפור".

שוביניזם בעולם ההשקעות. "ללא ספק קיים. זה עדיין עולם גברי, שמונע מהרבה אגו. לפעמים קצת מופתעים לראות אותי כשאני מגיעה לפגישות, כי כשקובעים במייל ורואים את השם שלי, מניחים שיגיע גבר. אולי גם הגיל מטעה. הקרן שלי מנוהלת על ידי נשים, ואפשר להרגיש שהיא לא מונעת מאגו. השיח כן ופתוח, והקלפים על השולחן".

ניהול זמן. "אני מאמינה שצריך לאכול צפרדעים לארוחת בוקר - אני קודם כל עושה על הבוקר את מה שהכי קשה וסיזיפי. חשוב לשים את זה מאחורייך ולא לדחות, כי אם אדחה זה אולי לא יקרה.

"מבחינת שעות עבודה, ארבע-חמש אחר הצהריים שלנו זה כבר הלילה של הסינים, אז זה נוח. משמונה עד חמש וחצי אני איתם ובפגישות, ואז חוזרת הביתה להיות עם הבן שלי. בלילה אני שוב עובדת, ועוברת על חומרים עד חצות. אני בהיריון וברור לי שחופשת הלידה תהיה קצרה מאוד. אני מניחה שאעבוד גם בחופשה".

"יש לך רק את עצמך": סיון שמרי דהן, שותפה בקומרה קפיטל

סטטוס. בת 45, נשואה ואם לשלושה.

מסלול קריירה. "בתואר הראשון שלי התמחיתי במימון, אבל התפקידים הראשונים שלי היו דווקא במכירות ושיווק. הובלתי את המכירות של סטארט-אפ באירופה, וכשעברתי ללונדון כדי לעשות תואר שני, ניהלתי שם את צוות המכירות של הלקוחות העסקיים הגדולים של O2, המפעיל הסלולרי הגדול באנגליה.

"כשחזרתי לארץ שלחתי קורות חיים לקרנות, כי יש להן הרבה חברות פורטפוליו שמחפשות אנשים, והתקשרו אליי מקרן אוורגרין עצמה. זה היה בסוף 2004. התחלתי כמנהלת השקעות ועם השנים התקדמתי להיות פרינסיפל. כשאוורגרין הפסיקה להשקיע ולא גייסה קרן המשך, ארז שחר ובועז דינטי הציעו לי להצטרף אליהם ולהקים קרן חדשה. לפני כשנתיים השלמנו גיוס של כ-100 מיליון דולר".

הדבר הראשון שאני בוחנת אצל יזם. "חשובה לנו הנהלה חזקה. למנכ"ל צריכות להיות תכונות מנהיגות וניהול, יכולת לראות דברים בצורה אסטרטגית, ובתוך כך גם להוביל בשטח. אנחנו משקיעים בחברות בשלבים מתקדמים, ואז זה כבר לא רק מנכ"ל, אלא צוות שלפעמים צריך לחבק קצת".

 סיוון שמרי דהן / צילום : ענבל מרמרי

מיעוט יזמיות. "אם מבין עשרות סטארט-אפים רק אחד מקבל מימון, מה הסיכוי שזה יהיה סטארט-אפ שמובילה אישה? המצב הזה הוביל את מירב וינרב מקרן קוולאקום ואותי להקים לפני שנתיים את Women Founders Forum, שהמטרה שלו היא להגדיל את מספר היזמיות. יצאנו לדרך לפני שנה וחצי, וסטארט-אפים שלקחו חלק בתוכנית כבר גייסו מעל 20 מיליון דולר".

ההשקעה הכי גדולה שלי. "הובלנו בקרן את הסיבוב של AppsFlyer, שגייסה 56 מיליון דולר, ועוד השקעה של כ-50 מיליון דולר בג'יי פרוג".

תובנה ניהולית. "נולדתי בקיבוץ, וכשאת יוצאת ממנו את מגלה שיש לך רק את עצמך. לאורך כל הקריירה שלי ידעתי שאני צריכה לדחוף, ויכולה לסמוך רק על עצמי. אני מאוד מאמינה בהצבת מטרה, ללכת בכל הכוח כדי להשיג את היעדים, ועם זאת לדעת שיש תקופות קצת יותר איטיות, עם עיכובים.

"זה נכון בעיקר באימהות. יש כמה שנים בקריירה של אישה שבהן קשה לה יותר לרוץ באותו הקצב, וזה בסדר. אחר כך אפשר להשלים את הפער. למדתי שבשנים האלו, כשיש ילדים קטנים ואחריות, מומלץ לקחת מה שאפשר באאוטסורסינג".

תחומים חמים להשקעה. "ביג דאטה ולמידת מכונה. זה תחום שמאפשר אוטומציה בתעשיות שקודם היו מבוססות על אנשים. חברות כמו סיגנלס גרופ, שמבוססת על ביג דאטה, מחליפות חברות ייעוץ גדולות כמו מקינזי ו-BCG".

"לפעמים את מתאהבת בעסקה, ומישהו אומר - עד כאן": עידית מועלם-ידיד, פרינסיפל (משקיעה בכירה) בפיטנגו

סטטוס. בת 34, נשואה ואם לילדה.

מסלול קריירה. "למדתי הנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת תל אביב ובמקביל עבדתי במשרד ראש הממשלה בניהול פרויקטים. בסיום התואר גויסתי לניהול פרויקטים באמדוקס, ושם הבנתי שעולם הסטארט-אפים קורץ לי יותר מעבודה בתאגיד גדול. כך הצטרפתי ל-GOOME, שמציע טכנולוגיה של טלוויזיה על תשתית האינטרנט. שם למדתי מה המשמעות של גיוס הון. בהמשך עברתי לסטארט-אפ EXENT, ובסוף 2013 נפתחה ההזדמנות והצטרפתי לפיטנגו".

 עידית מועלם-ידיד / צילום : ענבל מרמרי

לחצות את הקווים. "אנשים נוטים לחצות שוב ושוב מיזמות להשקעות ולהפך, אם פתאום צץ סטארט-אפ שקורץ להם. כשהצטרפתי התמקדתי בשלבים מוקדמים, והיום אני מתמקדת יותר בשלבי צמיחה".

הדבר הראשון שאני בוחנת אצל יזם. "את מפתחת אינטואיציה בשנייה הראשונה, אבל אני מעדיפה לשבת ולבסס את זה - לראות איך היזם והצוות עובדים יחד במהלך הדיו דיליג'נס. אנחנו רוצים לראות באינטראקציה דברים בסיסיים כמו האצלת סמכויות, כימיה, שפה משותפת. זה בדיוק כמו בראיון עבודה - רוצים לוודא שהמועמד פתוח, נותן לנו ולאחרים בצוות לדבר, לא מנסה להתגונן כשמעמתים אותו עם דברים, ומודה בקשיים שיש בהמשך. בסופו של דבר את הרי רוצה מישהו שתעבדי איתו גם כשיהיו קשיים".

ההשקעה הכי גדולה שעשיתי. "AppsFlyer גייסה 56 מיליון דולר, ולנו היה חלק משמעותי בהשקעה".

קשיים של משקיעים. "הרבה פעמים את נקשרת לחברה ומאמינה שאת לקראת סגירה, ואז מגלה שיש עוד גורם מעורב, כמו משהו בפרטי ההסכם, ודברים לא צולחים. זה מאכזב. בנוסף, אצלנו עובדים בצוות וזה נותן עוד פרספקטיבה לעסקה ומגדיל את סיכויי ההצלחה".

תובנה ניהולית. "אני מאמינה שכל אחד צריך מנטורינג. נכון שלגברים יש יותר מבחר, אבל לנשים זה נותן עוד ממד של יתרון, וזכיתי להיות מוקפת בזה פה בפיטנגו. אני מתייעצת עם ססיל בליליוס (מהקרן) על עסקאות, למרות שהיא לא מעורבת בהן. אחד המשפטים שלקחתי ממנה הוא You can't be what you can't see. נוח לי יותר לדבר עם נשים על דברים מסוימים, מאשר עם גברים".

 "קוראים לי 'מיסס 24/7'": דפנה כהן-גרשט, שותפה משפטית ומשקיעה בפיטנגו

סטטוס. בת 44, נשואה ואם לארבעה.

מסלול קריירה. "כשסיימתי לימודי משפטים בתל אביב עבדתי במשרד עורכי דין בתחום המסחרי, בדגש על שוק ההון. בגיל 27 הצטרפתי כיועצת לפועלים שוקי הון, שם ליוויתי מהזווית המשפטית הקמה וגיוס של קרנות הון-סיכון בארץ ובדרום אמריקה, וטיפלתי גם בבנקאות להשקעות. בין היתר, שידכנו בין חברות למשקיעים. כעבור כמה זמן רציתי לחצות את הקו מהצד המשפטי לצד העסקי, שמקבל את ההחלטות".

המעבר לפיטנגו. "ב-2001 הוזמנתי לראיון עבודה באחת מחברות הפורטפוליו של הקרן, אבל בפגישה עם רמי קליש וחמי פרס (המייסדים), הוחלט ליצור לי תפקיד יש מאין דווקא אצלם - מנהלת פורטפוליו ויועצת משפטית. ב-2014 הפכתי לשותפה בקרן, ופילסתי דרך במסלול שלא קיים בקרנות אחרות - אין שותף שממלא גם צד משפטי וגם נפגש עם מחפשי השקעה".

 דפנה כהן-גרשט/ צילום : ענבל מרמרי

הפער בין משקיעים ישראלים לאמריקאים. "אצלנו בדרך כלל לא מהססים להיכנס מתחת לאלונקה. יש שיראו בכך משהו לא חיובי, אבל אני כן רואה את הטוב בזה שאנחנו מלווים את היזמים לכל אורך הדרך. בעולם ההחלטות יותר עסקיות, קרות, ומנותקות מסנטימנטים. הניסיון לימד אותנו שהסבלנות משתלמת. היו חברות שהמשקיעים האמריקאים איבדו בהן עניין ואנחנו נשארנו, צעד שבדיעבד הצדיק את עצמו".

היקף פעילות. בשנים האחרונות ליוותה כהן-גרשט יותר מ-40 אקזיטים במאות מיליוני דולרים. "את יצרנית הצ'יפים אנוביט, למשל, מכרנו לאפל והם פתחו מרכז פיתוח בארץ (תמורת 500 מיליון דולר, ש"ד). במהלך המשא ומתן, שהיה אבן דרך משמעותית בקריירה שלי, הייתה שיחה אחת קשה במיוחד שכמעט הובילה לפיצוץ, וכללה אפילו צעקות עליי, באופן אישי. הקודקוד באפל הרים טונים וכבר פסק - enough. כשזה הסתיים לטובה, זו הייתה אנחת רווחה גדולה".

אכזבה של משקיעה. "היינו מעורבים בחברה שהיו לנו ממנה ציפיות גבוהות. היו חלומות ומכירות בעשרות מיליוני דולרים, ובסוף הענקית מולה בלעה אותה. מבחינתי זה היה יום קשה. כשחברה נסגרת זה עצוב, גם בפן האנושי, כי זה אומר שעשרות אנשים מאבדים מקום עבודה. רוב החברות שלא מצליחות, בדרך כלל נכשלות כבר בהתחלה, כשיש פחות עובדים. לא זה היה המקרה".

התחום הכי חם להשקעה. "כל תחומי הביג דאטה - בינה מלאכותית, רפואה דיגיטלית (Digital Health), IOT (האינטרנט של הדברים) ונהיגה אוטונומית - היום שבו המכונית האוטונומית תפרוץ רשמית לחיינו יותר קרוב מרחוק".

ניהול זמן. "אני 'מולטי טסקינג'. כולם מזכירים לי עד היום שעניתי להם לטלפון גם מחדר הלידה. כשהתאומים שלי היו קטנים הייתי מחזיקה ילד בכל יד, שיחת ועידה באוזן, ותוך כדי זה קוראת מסמכים. בקרן צוחקים עליי וקוראים לי 'מישן 24/7'. סדר היום שלי מופרע. עד ארוחת הצהריים אני יכולה לפגוש חבר'ה צעירים שמחפשים השקעה של 100 אלף דולר, וחמש דקות אחר כך ללוות גיוס של מאות מיליוני דולרים".

שעות עבודה. "אני מתכתבת עם הרבה גורמים ורואה שגם בלילה שלהם, שזה 11:00 בבוקר שלנו, הם תמיד עונים לי. זו צורת עבודה מקובלת. אולי באירופה יש יותר סיאסטה. אבל טכנית, אם חברה מסוימת צריכה כסף במיידי, אחרת ייאלצו לפטר עובדים, מה אומר להם? שאני חייבת לצאת הביתה? לפעמים מתן המימון בזמן הוא קריטי. אם הוא לא יתקבל בזמן נתון, הם לא יוכלו לשלם משכורות".

"נכנסים לקרביים": טלי רפאלי, משקיעה בכירה (פרינסיפל) בקרן Stage One

סטטוס. בת 40, נשואה ואם לשלושה.

מסלול קריירה. "עליתי לארץ מארה"ב ב-1998, אחרי תואר ראשון במינהל עסקים וכלכלה. עבדתי כיועצת פיננסית עם רקע בכספים ומימון, ושם נחשפתי לעולם הסטארט-אפים. בהמשך חזרתי לניו יורק לסיים את ה-MBA בכלכלה וניהול באוניברסיטת קולומביה, ובמקביל עבדתי בבנקים והתמחיתי ברכישות, מיזוגים והנפקות. ב-2009 חזרנו לישראל והתחלתי את הקריירה בעולם ההשקעות - הייתי שותפה בקרן בוטקאמפ ונצ'רס, שעזרה לסטארט-אפים ישראלים למצוא מימון ומשקיעים בחו"ל. אחרי שנתיים הציעו לי להצטרף לקרן ג'מיני שבה הייתי חלק מצוות ההשקעות, ומשם הגעתי ל-Stage One".

 טלי רפאלי / צילום : ענבל מרמרי

הפער בין ישראלים לאמריקאים. "בדרך כלל הקרנות האמריקאיות יותר גדולות, ומסתכלות על סטארט-אפים רק בשלבים יותר מאוחרים, אחרי שהם הצליחו להוכיח את עצמם בשוק. בישראל מוכנים לקחת יותר סיכון, ומחפשים חברות בשלבים יותר מוקדמים של הקמה ורעיון.

"שמתי לב גם שבארץ יש יותר אנשי טכנולוגיה. רוב המשקיעים האמריקאים מגיעים בעיקר מרקע של בנקאות ועסקאות, ואילו כאן רובם יצאו מיחידות 8200, היו בתלפיות ולמדו פיזיקה ומדעי מחשב. המשקיעים האמריקאים פיננסיים מדי, ופחות מעורבים במיזמים שלהם. בארץ ישנה מעורבות גבוהה יותר, ממש נכנסים לקרביים של המיזם".

הדבר הראשון שאני בוחנת אצל יזם. "יש לי שתי דרכים להסתכל על השקעה פוטנציאלית - האם היזם פיתח משהו, ואז הוא מחפש את הצורך בשוק, או שהיזם בא מעולם הצורך ופיתח משהו כדי לפתור בעיה קיימת. הרבה יותר מעניין שאדם מכיר מה חסר ומה כואב ללקוחות, ומנסה למצוא לכך טכנולוגיה חדישה ופתרון, לעומת יזם שרק אחרי הפיתוח מחפש שווקים שמתאימים למה שפיתח. זה פחות עובד, ואותי זה פחות מושך להשקעות".

תובנה ניהולית. "צריך לפתח עור של פיל, במיוחד בארץ. כאחת שהגיעה לישראל מארה"ב הבנתי שכאן הגישה לפיתוח עובדים שונה לחלוטין. בישראל אין מישהו שמלווה אותך, אין תהליך מוסדר. ישראלים עוד לא יודעים לעשות מנטורינג כמו שצריך, ואני חושבת שזה הדבר שלי אישית היה הכי קשה, לעבור מעולם שבו עוטפים אותך בצמר גפן ומלווים אותך, לעולם שבו זורקים אותך למים, ואם את שוחה נהדר, אבל אם את טובעת זו בעיה שלך.

"למדתי שיש בכך גם יתרון. בישראל את צריכה למצוא פתרון בעצמך, ושם תמיד יש צוותים ומומחים. בארה"ב יש הרבה יותר סדר, והכול מכוון לתהליך ברור. בישראל טובים יותר בלחשוב מחוץ לקופסה, פשוט כי אין פה קופסה, ואולי דווקא זו הדרך להוביל אנשים ליצירתיות".

התחום הכי חם להשקעה. "הרכב האוטונומי זה תחום מאוד סקסי עם הרבה הזדמנויות, וכאן יש המון יתרונות לידע ולטכנולוגיה הישראלית".

"מכרתי חברות במאות מיליונים": אירית קאהן, פרינסיפל (משקיעה בכירה) בדויטשה טלקום קפיטל

סטטוס. בת 35, נשואה ואם לשתיים.

מסלול קריירה. "הגעתי לישראל ב-2003 משווייץ, ולמדתי לתואר ראשון במינהל עסקים במסלול הבינלאומי בבינתחומי. אחר כך עבדתי בבנקאות ההשקעות של HSBC בישראל ובלונדון. ב-2010 נסעתי לאוניברסיטת קולומביה בניו יורק, כדי לעשות MBA. שבוע לפני הנסיעה הכרתי את מי שלימים הפך להיות בעלי, ולכן שנתיים, במהלך הלימודים, הייתי על הקו ניו יורק-תל אביב. בלימודים התמקדתי בקרנות הון-סיכון, וכך הגעתי לקרן וינטג’. אחרי שחזרתי מחופשת לידה התחלתי לעבוד בדויטשה".

 אירית קאהן / צילום : ענבל מרמרי

הדבר הראשון שאני בוחנת אצל יזם. "חשוב לוודא שהצוות מבין על מה הוא מדבר, וזה לא מובן מאליו. אני אוהבת כשמישהו מכיר את כל התחום ושולט במה שהוא מספר לי".

ההבדל בין יזמים ליזמיות. "גברים הרבה יותר בטוחים בעצמם. לפעמים יש להם אפילו יותר מדי ביטחון עצמי. גברים גם נוטים יותר לבקש דברים מאשר נשים - הם יבקשו יותר כסף בצורה ישירה, בעוד שנשים חוששות לעשות את זה".

ההשקעה הכי גדולה שלי. "כשעבדתי ב-HSBC מכרתי חברות במאות מיליונים".

התחומים החמים. "קודם כל הפינטק, שכבר שינה וימשיך לשנות את הבנק המסורתי, וגם ה-IOT והמכונית האוטונומית. אם מסתכלים על מה שמניע את הכול, זה עולם המאשין לרנינג. בעוד חמש שנים כל נושא הדאטה ייתן את הטון".

רגע קושי כמשקיעה. "להגיד 'לא' להשקעה פוטנציאלית זה תמיד קשה, במיוחד אחרי שאת והחברה עברתם יחד כברת דרך. לפעמים את באמת אוהבת את החברה, אבל ההחלטה אם להשקיע או לא להשקיע מתקבלת בצוות. במקרים כאלה אני מנסה לתת פידבק כמה שיותר כנה".

גזלני זמן ואנרגיות. "כשאת נכנסת לראיון, בדקות הראשונות את מבינה מי יושב מולך. גם כשאת רואה שכנראה אין פה התאמה, אין כזה דבר בזבוז זמן. גם אם לא אשקיע בו היום, אני אוהבת להכיר את הטכנולוגיה והבנאדם. בתעשייה הזו, ככל שאת נפגשת יותר, את בונה את עצמך טוב יותר".

תובנה ניהולית. "חשוב להיות סבלנית, ולדעת לשאול שאלות. כשאת מתחילה את רוצה לחשוב שאת יודעת הכול, אבל מותר לשאול שאלות וזה בסדר. לכן סבלנות והבנה מאוד חשובות".

"לעבוד עם הרבה שותפויות": עירית הלל, מנהלת זרוע ההשקעות של HP בישראל

סטטוס: בת 54, בזוגיות ואם לשניים.

מסלול קריירה. "למדתי מדעי המחשב ומתמטיקה, תואר ראשון באוניברסיטת תל אביב ותואר שני ב-UCLA. העבודה הראשונה שלי אחרי התואר הייתה כאנליסטית בבנק השקעות בארה*ב. חזרתי להשקעות מאוחר יותר, כשהובלתי את הפעילות של בנק ההשקעות תומס ווייזל פרטנרס בישראל, עם 15 הנפקות בנאסד"ק ורכישות של חברות ישראליות. בהמשך הצטרפתי לקרן JVP, ושם בחנתי הזדמנויות להשקעות בתחומי המדיה.

"בתקופה שגרתי בפריז עשיתי עם HP מחקרי שוק וייעוץ. זיהינו הזדמנות בשוק, והקמתי עם שותפים שבאו מ-HP את הסטארט-אפ PrintPaks, שעסק בחיבור בין משחקים למדפסות. מהר מאוד הוא נמכר לחברת Mattel. בהמשך ניהלתי את Mattel Media באירופה, והקמתי צוותים בשש מדינות".

 עירית הלל/ צילום : ענבל מרמרי

הדבר הראשון שאני בוחנת אצל יזם. "אני מסתכלת בעיקר על הצוות - התשוקה שלהם, עד כמה הם מבינים את התחום שהם פועלים בו, האם הם עבדו קודם ביחד, והאם זה צוות מגובש, עם לפחות שניים-שלושה אנשים חזקים. זו משימה מאוד קשה להקים סטארט-אפ, כך שצריך כמה אנשים שיהיו מלאי תשוקה וחדורי מטרה".

ההבדל בין יזמים ליזמיות. "נשים מגיעות פחות לסטארט-אפים. מתוך 200 בקשות, יש 15 של נשים. לדעתי נשים מאוד טובות בצד של שיווק ופרזנטציה, והן צריכות ללמוד איך להתחבר עם יזמים ולמצוא את הנטווריקנג שלהן. הן עובדות מאוד קשה, ולא תמיד יודעות לבקש תמורה על כך. הן מרגישות שהן צריכות כל הזמן להוכיח את עצמן, ולגברים אין את זה".

התחום החם ביותר להשקעה. "אני מוקסמת מעניין מדפסות תלת הממד, והיכולת ליצור דברים בצורה אחרת לגמרי - החל מרובוט שזז ועד הדפסה של איברי גוף, חלקי חילוף לגוף. זה חלק מהטרנד הגדול של ביג דאטה, בינה מלאכותית ורובוטיקה".

תובנה ניהולית. "מבחינת ניהול אנרגיה, מה שמשקיעים כלפי פנים הארגון חשוב בדיוק כמו האנרגיה שמשקיעים כלפי חוץ. השיטה שלי, שעבדה בהצלחה, היא לעבוד עם הרבה שותפויות, במקום לנסות לעשות לבד. זה מאוד אפקטיבי".

זיהוי גזלני זמן ואנרגיות. "אני תמיד עם העין השלישית פקוחה במהלך פגישות. רואים את זה כבר ברמת הרעיון - המבחן הוא הצגת הפרויקט בחמש דקות, במעין פיץ' שבו אתה מוכר בצורה הטובה ביותר את הרעיון שלך בפרק זמן מוגבל. שם מתבררת האמת - מי יודע באמת לאן הוא הולך ומה המטרה שלו, ומי עדיין צריך לחזור ולגבש קונספט מהודק יותר".

"אלף חברות בשנה": מאיה אזולאי, אסוסייט (חברה בצוות ההשקעה) בלול ונצ'רס

סטטוס. בת 30, נשואה.

מסלול קריירה. "התחלתי כיזמית - בגיל 21 פתחתי את מסעדת 'אדמה' בזכרון יעקב. עבדתי בהרבה מסעדות וברים וראיתי חוסר יעילות, כך שהייתה לי פנטזיה להקים אחרי השחרור מסעדה ללא כל הטעויות, אבל עם התחייבות מול עובדים ומול מוסדות פיננסיים. זה השפיע על מידת האחריות שלי במקום שאני חלק ממנו היום. זה גם עזר לי לפתח הזדהות עם הצלחת הארגון. בהמשך למדתי מינהל עסקים ומשפטים, והבנתי את התיאוריה מאחורי הרבה דברים שכבר ראיתי בפרקטיקה. אחרי ההתמחות עברתי לייעוץ פיננסי, ובמקרה פגשתי את השותפים בלול".

 מאיה אזולאי / צילום : ענבל מרמרי

ריגושים בעבודה. "עד נקודה מסוימת הצלחתי בכל דבר, אבל זה לא ריגש אותי. לא היה משהו שעשיתי ויכולתי לומר - את זה אני רוצה לעשות כל החיים. לפני שנתיים פגשתי מישהו ששאל אותי שאלות קשות שגרמו לי להבין שהעולם נמצא בשינוי מתמיד. הקצב הגובר של הטכנולוגיה מרתק אותי - את חייבת כל הזמן ללמוד, להתעמק בנושאים חדשים ולחשוב קדימה איך זה ישפיע על החברה. במקביל את צריכה להבין למה דברים לא הצליחו בהיסטוריה".

הפער בין ישראלים לאמריקאים. "יזמים ויזמיות אמריקאים הם יותר 'מרקטינג אוריינטד', הם מחפשים צורך. בארץ יותר מכוונים למוצר וממוקדים בטכנולוגיה. במסעדנות למדתי שזה לא משנה כמה תשווקי אותו - מוצר חייב להיות טוב, וזה נכון גם הפוך. האיזון בין שיווק למוצר הוא חשוב".

ההשקעה הכי גדולה שעשיתי. "2 מיליון דולר בסיבוב השקעה אחד. סך הכול 4 מיליון דולר בחברה אחת".

התחום הכי חם להשקעה. "יצירת ואיסוף דאטה. עשינו קפיצה גדולה בכמות הדאטה שהמין האנושי אסף, והקפיצה הגדולה הבאה תהיה בהשמשת התובנות - כל תחום האינטליגנציה המלאכותית".

תובנה ניהולית. "הדברים שהביאו להתפתחות שלי לאורך הדרך היו כרוכים בתעוזה ויציאה מנקודת הנוחות, והקדשת מאמצים לתחום חדש. זה מפחיד, כי כשאת מקדישה את הזמן, אין לך אחר כך תירוצים למה לא הצלחת.

"וכן, זה בא על חשבון חיים פרטיים, אז מה. זה מחדד לי את המחשבה, ומזה אני צומחת. אני רואה 700-1,000 חברות בשנה, גם אם אני לא ממש נפגשת עם כולן. זה מטורף.

"בשלבים מוקדמים המשפך הוא בחלק הכי רחב. את לא אומרת 'לא', רק כי זה לא 'באזז וורד'. עכשיו בדיוק אנחנו מסתכלים על חברה שהיא לא בתחום סקסי ונוצץ, זה סוג של אומץ, וזה משאיר אותך חדה ושומר שלא תירדמי במשמרת".

ניהול זמן אפקטיבי. "אני מתחילה כל בוקר בתעדוף משימות. מקדישה לזה חצי שעה, ומחלקת את היום שלי. אם אני רואה שאני לא מגיעה למשהו, אני משתדלת לתקשר את זה למי שמחכה - ומעדכנת מראש כמה זמן ייקח לי, כדי לא ליצור תסכול. הרבה פעמים יש בעיות שנובעות רק מתסכול של חוסר תקשורת. גם דברים פרטיים אני מתעדפת - בעלי ואני שולחים זימונים אחד לשני. הוא בעצמו עובד בסטארט-אפ".

כשיזם אמר לי לא. "קרה שחברה שרצינו להשקיע בה אמרה 'נדבר כשנחזור מארה"ב', ואז הם חזרו עם צ'ק של 12 מיליון דולר".

"אני משקיעה מהבטן": מירב וינרב, מנהלת קוואלקום ונצ'רס בישראל

סטטוס. בת 46, נשואה ואם לשניים.

מסלול קריירה. "עשיתי תואר ראשון בהנדסת מערכות מידע בטכניון ותואר שני במינהל עסקים באינסיאד בצרפת. את הקריירה התחלתי כמנהלת מערכות מידי באינטל ובקומברס, ובהמשך בשיווק ופיתוח עסקי. התפקיד האחרון שלי בקומברס היה בתחום מיזוגים ורכישות, שם החלטתי שאני רוצה לעשות את המעבר לקרנות הון-סיכון והשקעות. התחנות הבאות היו פיטנגו ואינטל קפיטל, ומשם הגעתי לקוואלקום. בשלוש השנים האחרונות אני נמצאת בתפקידי הנוכחי".

 מירב וינרב/ צילום : ענבל מרמרי

קבלת החלטות. "מדובר תמיד בהחלטות מאוד קשות, מכיוון שאנחנו משקיעים סכומים מאוד גדולים - זה יכול להיות 5 או 10 מיליון דולר. בסופו של דבר אני משקיעה מהבטן. הבטן הכי חשובה".

ההשקעה הכי גדולה שלי. "8 מיליון דולר. רוב ההשקעות שלנו הן בסדר גודל של 5 מיליון דולר".

ההבדל בין יזמים ליזמיות. "יזמיות - וגם חלק מהמשקיעות, אגב - הן פחות נחרצות. לא הכול מוחלט, לא הכול סופי. לפעמים במפגש של יזמית עם משקיע זה דווקא בעוכריה. המשקיעים מחפשים את היזמים שיש להם תשובות על הכול, את הנחרצות. פעמים רבות נשים הן מעט יותר זהירות, אז הן עוברות אחרת. אם כי בעיניי זו תכונה טובה ליזם להקשיב, להתלבט ולא ללכת עם הראש בקיר".

הפער בין ישראלים לאמריקאים. "בסיליקון ואלי יש משקיעים שלא מעניינות אותם השקעות קטנות, ואותנו כן. לעתים אני רואה איך יזמים ישראלים עוברים אותנו ופחות את האמריקאים, ואנחנו צריכים למצוא דרך כדי לתרגם אחרת את המיזם".

שוביניזם בענף. "יזמיות סיפרו לי פעמים רבות שהן מגיעות לפגישה ונתקלות בשאלות כמו האם הן מסוגלות לעשות רילוקיישן. כי, לכאורה, לא יכול להיות שאישה תעשה רילוקיישן ותיקח איתה את הבעל. לשמחתי שאלות כאלה הולכות ופוחתות. אני חושבת שהדור החדש של המשקיעים מבין שזה לא העניין".

תובנה ניהולית. "בהשקעות יש כל כך הרבה דברים להסתכל עליהם, שאת לפעמים מעלימה עין מהחומר האנושי ומהאינטראקציה הבין אישית, ובסוף משלמת מחיר יקר".

התחום הכי חם להשקעה. "רובוטיקה. מתחילים לראות אותה חולשת על תחומים רבים, וזה בהחלט הולך להיות הדבר הבא". 

"אני אוספת המון ידע": אירן רזניקוב, אסוסייט ב-YL VENTURES

סטטוס. בת 29, נשואה.

מסלול קריירה. "למדתי בתוכנית המצטיינים של פכ"ם (פסיכולוגיה כלכלה ומדעי המדינה), שרוב בוגריה משתלבים במגזר הציבורי. אני עבדתי במחלקה הבינלאומית של משרד האוצר, שם עסקתי בהסכמי השקעות שישראל חותמת ונחשפתי ליחסים המקרו כלכליים בין ישראל לעולם. אחר כך התמחיתי במשרד ראש הממשלה, בצוות משימה סין-ישראל - שותף סיני ואני בנינו שלוש תוכניות ממשלתיות, שאחת מהן הייתה אקסלרטור בין יזמים סינים ליזמים ישראלים. זה היה תהליך מרתק, שבסיומו החלטתי להעמיק את הידע שלי באקו-סיסטם היזמי הישראלי, ולפני שנתיים הצטרפתי לקרן ההון-סיכון YL VENTURE. אנחנו עוסקים באבטחת מידע ברשת, רכבים אוטונומיים, תוכנות לתאגידים גדולים, ובעיקר טכנולוגיה מתקדמת".

 אירן רזניקוב/ צילום : ענבל מרמרי

היקף פעילות. "ממש עכשיו סגרנו קרן שלישית של 75 מיליון דולר, פי 2.5 מהקרן השנייה".

ההשקעה הכי גדולה שלי. "אנחנו משקיעים בסטארט-אפ 2-3 מיליון דולר בממוצע".

הפער בין ישראלים לאמריקאים. "בארה"ב יש סוג של בועה שבה חברות מגייסות הרבה כסף, לא תמיד על פי השווי האמיתי שלהן. בארץ זה פחות קורה.

"מכיוון אחר, הטכנולוגיה בארץ מאוד מפותחת. יזמים ישראלים הם סופר טכנולוגיים, מגיעים עם המון ניסיון, במיוחד מהצבא, אבל גם בזכות הנוכחות העצומה של תאגידי הענק בארץ - היזמים מקבלים ניסיון במקומות עבודה כמיקרוסופט וצ’ק פוינט, שלא נמצאים בכל המדינות".

ההבדל בין יזמים ליזמיות. "אני בקושי רואה נשים שמגיעות לתחומים שאנחנו משקיעים בהם. יוצא לי לפגוש יזמיות 3-4 פעמים בשנה, ברוב הפעמים אני לבד בחדר כאישה. זה ממש עצוב בעיניי. מהחוויות שלי בתעשייה ועם נשים שאני מדברת איתן, אני רואה שלנשים קשה יותר לגייס כסף, ייתכן שמכיוון שהן חשות שהן צריכות לדעת את כל התשובות לפני הגיוס, מה שיוצר חוסר ביטחון. אצל גברים זה אחרת, הם לפעמים מגיעים כמעט על עיוור, ויותר סומכים על עצמם".

שוביניזם בענף. "יוצא לי לפעמים לשבת בפגישות, ולהבין שהיזם לא מסתכל לי בעיניים. אני מרגישה שאני צריכה לשאול המון שאלות עד שהוא מתייחס אליי. זה קורה כי יזמים לא רגילים לראות נשים בתחומים שהם סופר טכנולוגיים. אין ספק שזו תחושה מאוד לא נעימה להיות אישה יחידה בחדר 365 ימים בשנה".

התחום הכי חם להשקעה. "רכבים אוטונומיים. יש המון יישומים טכנולוגיים, סנסורים ורדארים מעניינים, כל עניין הנתונים והתשתיות. זה תחום שיש בו הרבה פערים טכנולוגיים, ולעולם הסייבר הישראלי יש את הכלים לפתור אותם". תובנה ניהולית. "אני בנאדם מאוד מונע ידע, והתפקידים שלי מתבססים על כך שאני אוספת המון ידע, נהיית מומחית במשהו, ויש לי יכולת להגיד עליו דבר מה".