הדיון בפרשת פישמן: יורחבו סמכויות ועדת חקירה פרלמנטרית?

מחר (ד') תקיים ועדת הכנסת בראשות ח"כ יואב קיש דיון על הרחבת סמכויותיה של ועדות חקירה פרלמנטריות המוקמות בכנסת, במטרה לחזקן ולשפר את יכולת הפיקוח והחקירה שלהן.

הצעת החוק תוגש מטעם ועדת הכנסת, לקראת הקמתה של ועדת החקירה הפרלמנטרית בראשות יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל, שתדון בנושא התנהלות הבנקים והרגולטורים בפרשת אליעזר פישמן.

עד היום לא הוסדרו סמכויותיה ותפקידיה של ועדת חקירה פרלמנטרית בחוק, אלא רק בתקנון הכנסת, הקובע כי "לוועדת חקירה פרלמנטרית יהיו הסמכויות הנתונות לוועדה קבועה בכל הנוגע לסדרי דיון, לזימון לוועדה ולקבלת מידע, ככל שהכנסת לא קבעה אחרת".

אי לכך הבהיר יועמ"ש הכנסת, עו"ד איל ינון, בחוות-דעת שהפיץ לחברי הכנסת, כי במסגרת החוק הקיים לא ניתן להרחיב את סמכויותיה של ועדת החקירה מעבר לסמכויות הניתנות היום לוועדות הקבועות בכנסת.

על כן החליט ח"כ קיש, שיכהן גם כחבר בוועדת החקירה, לקדם הצעת חוק שתאפשר לוועדה להעמיק את החקירה. לדבריו, "ועדת החקירה תעבוד ביסודיות, וסמכויותיה יורחבו. נשאל שאלות - ונדרוש תשובות".

יש לציין כי המהלך מתבצע במקביל למהלך שמוביל ח"כ קיש להגדלת סמכויותיהן של כלל ועדות הכנסת בכל הנוגע לחובת התייצבות ומסירת מידע.

על-פי הצעת החוק, ועדת חקירה פרלמנטרית תהיה רשאית לזמן לישיבותיה, בנוסף לגורמים אותם רשאית לזמן ועדה קבועה של הכנסת (נושא משרה או ממלא תפקיד בשירות המדינה, ברשות מקומית, במועצה דתית, בתאגיד שהוקם בחוק או בחברה ממשלתית), גם נושא משרה ועובד בחברה ציבורית או מי שהיה נושא משרה או עובד בחברה ציבורית בתקופה שבה עוסקים דיוני הוועדה.

בהגדרה זו נכללים גם נציגי הבנקים וחברות האשראי, שיידרשו ככל הנראה להגיע לוועדה ולמסור מידע אודות ההלוואות שהעניקו לפישמן. באשר למי שזומן ולא הופיע לדיון, תוכל ועדת החקירה ברוב חבריה להחליט על הוצאת "דרישה להתייצב" בכתב.

כמו כן, מוצע לקבוע כי מי שזומן או קיבל דרישה להתייצב, ימסור לוועדת החקירה מידע ומסמכים המצויים ברשותו, כפי שיקבע יושב-ראש הוועדה, ואם לא עשה כן, רשאית הוועדה להחליט על הוצאת "דרישה להמצאת מידע". במקרה שבו מי שנדרש להמציא מסמכים סבר כי אין למסור אותם לוועדה, לשם הגנה על ביטחון המדינה ויחסי החוץ או קשרי מסחר בינלאומיים שלה, או להגנה על זכות או חסיון שבדין - יהיה עליו למסור אותם ליושב-ראש הוועדה, אשר יחליט אם להעבירם לחברי הוועדה, והוא יוכל להחליט כי הם יידונו בישיבה חסויה, וכי פרסומם יהיה אסור. במקרה כזה מי שהתבקש למסור את המידע, יהיה רשאי לבקש כי ועדת החקירה תקיים דיון נוסף בהחלטת יושב-הראש.

אי-התייצבות או אי-מסירת מידע לפי החוק יהוו עבירה פלילית שדינה קנס. בנוסף, יושב-ראש הכנסת יהיה רשאי לקבוע כי מי שלא התייצב או לא מסר מסמכים בניגוד להחלטת הוועדה, ולא הראה טעם צודק לכך, לא יהיה רשאי להשתתף בישיבות של ועדות הכנסת לתקופה שתיקבע ושלא תעלה על 6 חודשים, וכך גם אדם הפועל מטעמו או למענו, לרבות שדלן. יושב-ראש הכנסת יהיה רשאי להחליט כאמור גם ביחס לגוף או לחברה שבו המוזמן הוא עובד או נושא משרה באותה עת.

בנוסף, מוצע לקבוע כי בכל ישיבה של ועדת החקירה ישתתפו לפחות מחצית מחבריה. חבר ועדה שלא יגיע לפחות למחצית מישיבותיה, לא יורשה להצביע על מסקנות הוועדה.

מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות אילן פלטו: "הצעת החוק שתחייב זימון של בכירים בשוק ההון בעבר ובהווה למסע 'שיימינג' בוועדה של כבל היא חצייה של כל הגבולות. הפוליטיקאים עושים הכל כדי להרוס את ניצני ההתאוששות בבורסה. מי יחשוב להפוך לחברה ציבורית כאשר יש אפשרות לסנקציות פליליות נגדו? אני קורא לשרת המשפטים איילת שקד, ליו"ר רשות ני"ע פרופ' שמואל האוזר ולמנכ"ל הבורסה איתי בן זאב לצאת בחריפות נגד היוזמה, שבלי ספק תפגע אנושות בבורסה הישראלית".

 עוד הוסיף פלטו כי "זה מגוחך. לכולם ברור שחבר הכנסת איתן כבל הולך לעשות קרקס בוועדה, והכל בשביל רווח פוליטי. לחברי וועדת החקירה הפרלמנטרית אין את היכולת והכלים לנתח בעצמם את סיכוני האשראי של הבנקים. כבל מתכנן מסע 'שיימינג' לבכירי שוק ההון הישראלי כדי לצבור רווח פוליטי, זאת חצייה של כל הגבולות ואסור לתת לזה יד".