נתניהו: "אהפוך את ישראל לבית לכל העם היהודי - כולל בכותל. אני רק מבקש שתהיו קצת סבלנים" - דברי ראש הממשלה אתמול (ב'). אותי האמירה הזאת מבלבלת. כי ממה נפשך? אם בדעתו של ראש הממשלה להפוך את ישראל לבית לכל העם היהודי, למה נתן לדתיים להעביר חוקים והסדרים המשיגים את ההיפך?
איך יוצאים מזה
כדי להתגבר על הקושי הזה באה הבקשה להיות סבלנים. כי אחרי שביצע את המהלך המפריד והמבדיל, ביבי עוד לא יודע איך יוצאים מזה. ספק אם הוא יודע איך נכנס לזה. הוא זקוק לזמן לגבש איזו נוסחה שתוכל לתקן את מה שקילקל. יהיה לזה מחיר, כמובן. אבל הוא לא ישולם מכיסו של ביבי, כמובן. הוא ייצא מכיסינו, כמובן. כי לרשות ביבי לא עומד כסף אחר חוץ מהכסף שלנו (ושל מילצ'ן ופאקר ואחרים לצרכים פרטיים).
נתיב נתניהו
אני חושב שכל אחד מאזרחי המדינה כבר צריך להיות מודע לנתיב בו יצעד נתניהו כדי למחוק את מחדל הכותל והגיור, ולהחזיר אליו את חיבת היהודים - שחוץ מתרומות לישראל, מממנים גם חלק ניכר מטיוליו עם שרה לארה"ב. קחו ממנו את ההזמנות הללו, ונטלתם ממנו (ומרעייתו שבמעון) את טעם החיים.
לשבת על המחיר
עכשיו יתחילו השיחות. עם אריה דרעי, ליצמן, גפני ושאר החשודים הרגילים. ביבי הרי יודע - ומי בעצם לא יודע? - שאצלם לכל דבר יש מחיר, והם תמיד רוצים משהו. אז צריך "לשבת", כפי שפוליטיקאים אוהבים להגדיר זאת. נשב, תבואו עם רשימת דרישות, נבדוק אותן, נחזור אליכם, בסוף נגיע להסכמה. כך וכך לכוללים, כך וכך לישיבות, ומה שייפול בדרך יילך לדרעי.
תמורה ידועה מראש
התמורה שתתבקש ברורה: ויתור על עניין הכותל והגיור. חוזרים למה שהיה. אולי עם קצת תיקונים בעניין רחבת הכותל, וגם טיפה בנושא הגיור. עניינים קטנים שלא ירגיזו את יהדות העולם, ואם ירגיזו, נחזור "לשבת" כדי לראות כמה יעלה לנו ויתור שלכם גם על הדברים הקטנים.
לא, לא נשאל
רק סבלנות, מבקש ביבי. כשאפשר לפתור בעיות עם כסף, צריך רק זמן כדי להסכים על המחיר. אז בואו לא נקשה על ראש הממשלה יותר מדי בעניין הזה. בואו נמלא את בקשתו ונהיה סבלנים.
בואו לא נשאל אותו למה - אוי, למה עשית את כל הבלגן הזה? למה נכנעת לחרדים כאשר הם אפילו לא חלמו ליצור משבר ממשלתי? לא, לא נשאל. נהיה סבלנים, כבקשתו.