מנכ"ל משרד האנרגיה: "ניתן ליישם חלק מהתוכנית האוסטרלית"

"אם נלמד מהניסיון האוסטרלי, נוכל להפחית את צריכת האנרגיה בנדל"ן המסחרי והתעשייתי ב-50% ואף יותר בתוך עשור" - כך אומר רוני דניאל, מנהל מקצועי במועצה הישראלית לבנייה ירוקה. דבריו של דניאל מגיעים בעקבות ביקורו בישראל בשבוע שעבר של ד"ר פול בניסטר, מייסד ומנהל ארגון NABERS האוסטרלי, המדרג מאז 1999 את היעילות האנרגטית ויעילות השימוש במים במשרדים, מרכזי קניות, מלונות, מרכזי מידע ובתים פרטיים.

נכון לשנה שעברה דירג הארגון, שהפך לסוכנות ממשלתית של מדינת ניו סאות' ויילס, 82% מבנייני המשרדים באוסטרליה. בעשור הראשון לפעילות הארגון הציגו בנייני המשרדים המדורגים שיפור הולך וגדל מדי שנה, עד הפחתה מצטברת של 35% בצריכת החשמל ו-42% בזיהום ב-2009. נכון ל-2016 עומדת ההתייעלות על כ-50%.

הדירוג שמבצע הארגון ניתן על טווח של שישה כוכבים, והרעיון העומד מאחוריו הוא שקיפות נתונים המהווה תמריץ להתייעלות, שבמקרים רבים ניתן להשיג בהשקעות קטנות. בתחום האנרגטי, הדירוג בוחן את יעילות התאורה, החימום והקירור של בניינים, והוא משקלל את הסביבה האקלימית של הבניין המדורג, שעות הפעילות בו, רמת השירותים שהוא מעניק, גודלו, מידת התפוסה שלו ומקורות האנרגיה בהם הוא עושה שימוש.

בניסטר הגיע לישראל כאורח המשרד להגנת הסביבה ומכון מילקן לחדשנות. בהרצאתו בפני אנשי המשרד להגנת הסביבה, המועצה לבנייה ירוקה ומכון מילקן, אמר כי הדירוג יצר שיח של התייעלות: "רמת הצריכה הפכה לשקופה ונוצרה תחרות בריאה על להיות הכי יעילים, כלומר הכי זולים והכי טובים. כל שנה, עם פרסום הנתונים, הסטנדרט של התייעלות גבוהה היה עולה, וכל הזמן ישנו האתגר להשתדרג, לפתח ולהמציא עוד טכנולוגיה על מנת להוריד עוד יותר את צריכת האנרגיה".

לדברי גלית כהן, סמנכ"לית בכירה לתכנון ומדיניות במשרד להגנת הסביבה, המודל "מייצר במקום בזבוז אנרגיה וחשמל, פוטנציאל ליצירת עשרות משרות, השבחת נכסים, חיסכון תקציבי, פיתוח חדשנות טכנולוגית, וכמובן שיפור במצב הסביבה. המודל האוסטרלי ערוך להטמעה במשק הישראלי ברמה מיידית, ובשלב הראשון צפוי פיילוט במבני משרדי הממשלה כחלק ממחויבות לשקיפות ולשיפור הביצועים הסביבתיים".

תוכנית ההתייעלות האנרגטית, שפירסם בתחילת השנה משרד האנרגיה להערות הציבור, כוללת חובה לבצע דירוג אנרגטי של מבנים חדשים, כמקובל במדינות האיחוד האירופי, בהן צריכת החשמל של המבנים היא 40% מהצריכה הכוללת, לעומת 60% בישראל. על פי התוכנית, לכל בניין חדש תוצמד תווית עם דירוגו, בדומה לתוויות על מכשירי חשמל, כדי לאפשר לבעלי עניין (רוכשים, שוכרים, משקיעים) לקבל החלטות מושכלות. הניסיון האוסטרלי מלמד כי בניינים יעילים אנרגטית כדאיים יותר לבעלי העניין בגלל עלויות התפעול המופחתות.

מנכ"ל משרד האנרגיה, שאול מרידור, היה בין אלה שנפגשו עם בניסטר בשבוע שעבר, ומסר כי "חלק גדול ממאפייני התוכנית האוסטרלית יכולים להיות מיושמים גם בארץ. נמשיך לעבוד על התוכנית בחודשים הקרובים ולקדם את הנושא בישראל".

לדברי רוני דניאל, המועצה הישראלית לבנייה ירוקה מקווה לעבוד עם הגורמים הממשלתיים על "התאמת המתודולוגיה האוסטרלית לאופי הישראלי ולתרבות הצריכה הישראלית. זה בסך הכל לתת לכוחות השוק לעשות את שלהם. הממשלה לא צריכה לאלץ שום דבר למעט שיקוף, כי כוחות השוק והרצון להיות מובילים, אטרקטיביים ויעילים יעשו את היתר. זה חוסך לכל אחד מאיתנו, מפחית זיהום, ויוצר שוק של השקעות בהתייעלות, אשר ייצור מקומות עבודה, יזרים כסף לכלכלה ויהיה בריא למשק".

 התייעלות מבנים