לאחר מאבקים בין כל רשויות השלטון בישראל, גם במדינת הפסטה והפיצה מנסים להילחם ברפורמת סימון מוצרי המזון של משרד הבריאות, שאמורה להיכנס לתוקפה בינואר 2018. לשם כך נשלח לישראל רפאל דה לוטיו, יועץ לפדרציה האיטלקית של חברות המזון, המאגדת תחתיה 16 אלף תעשיינים - 95% מהתעשיינים באיטליה.
מטרת הביקור המוצהרת הייתה חיזוק הקשרים ושיתוף-הפעולה בכל הקשור לתזונה ולטכנולוגיה עם ישראל, כולל כנס באוניברסיטת תל-אביב העוסק במדע וחדשנות בתחום. מטרת הביקור הלא מוצהרת של דה לוטיו היא למעשה לנתח, להיערך ולהשפיע על רפורמת סימון המזון של משרד הבריאות.
הוועדה לרגולציה מקדמת תזונה בריאה במשרד הבריאות פרסמה בתחילת חודש אפריל טיוטה ראשונה לציבור ובה המלצותיה לסימון מוצרי מזון כדי להילחם במגפת ההשמנה בישראל. לפי נתוני משרד הבריאות, 60% מאוכלוסיית המדינה סובלת מעודף משקל והשמנת יתר ו-8% סובלים מסוכרת. לפי ההמלצות, יצרני המזון יחויבו בסימון שלילי על גבי מוצרי מזון שיכילו כמויות גדולות של סוכר, מלח או שומן. הסימון השלילי יתבצע באמצעות מדבקות בצבע אדום.
יישום ההמלצות יתבצע ב-3 שלבים, שבכל אחד מהם תחול החמרה ברמת הרכיבים שיחייבו סימון שלילי. בשלב הראשון יסומנו בתו אזהרה מוצרים שיכילו ב-100 גרם מעל 800 מ"ג נתרן, 22.5 גרם סוכר או 6 גרם שומן. שלב זה היה אמור להיכנס לתוקף בינואר 2018, אך כעת לא ברור מתי יתרחש בעקבות המאבקים בין הרשויות. השלב השני נקבע ליולי 2019, והשלב האחרון לדצמבר 2020.
בתשובה לפניית "גלובס" לפני כחודש בעניין מועד הרפורמה, השיבו במשרד הבריאות כי "אנחנו ממשיכים לפי הלו"ז שפרסמנו ללא שהות, ומברכים על המעקב של הכנסת". בתשובה לפנייה נוספת השבוע, מסרו במשרד תשובה מפויסת הרבה יותר: "מועד תחילת הרפורמה ייקבע באופן סופי לאחר שלב הערות הציבור".
אין ביסוס בריאותי
איטליה מייבאת לישראל כמות משמעותית של מוצרי מזון, בהם פסטה, יין, שוקולד, רוטב עגבניות, שמן זית, חמאה וגבינה. על-פי נתוני פדרציית המזון האיטלקית, ב-2016 יוצאו לישראל מוצרים בהיקף של 2.7 מיליארד דולר - לעומת 2.5 מיליארד דולר ב-2015. היצוא הישראלי לאיטליה ב-2016 מוערך ב-950 מיליון דולר, לעומת 850 מיליון דולר ב-2015.
"בצ'ילה הייתה ירידה של 8% במוצרים מאיטליה בעקבות הרפורמה", אומר דה לוטיו. "אם זה יוכח שאנשים לא קונים בגלל המדבקה, אף שאין הצדקה רפואית מדעית מוכחת לרפורמה הזו - מדובר בהפרה של ההסכם עם האיחוד האירופי. אנחנו מקווים לקבל עוד הזדמנות לדבר עם האוטוריטות במשרד הבריאות הישראלי.
"גם אם הרפורמה תצא לפועל במתכונתה הנוכחית, נצטרך לפחות שנתיים להתאים את האריזות שלנו לחוקים החדשים אחרת יהיה קשה מאוד לעמוד בזה. מה שמייצרים עבור ישראל יהיה רק עבור ישראל, זה לא שוק גדול וכל שינוי בו הוא דרמטי וכרוך בעלויות נוספות, מה גם שהחוזים באיטליה לשנת העבודה נחתמים בתחילת ספטמבר, כלומר עוד חודשיים, ואנחנו כבר צריכים לדעת מול מה אנחנו עומדים כדי לעשות את השינוי.
השוק הישראלי משמעותי עבור תעשיית המזון באיטליה, ונחשב בינוני - משתווה בגודלו ליצוא למדינות אירופאיות כמו גרמניה ובלגיה. בסך-הכול מדובר בכ-2% משוק היצוא האיטלקי. "זה השוק היחיד מחוץ לאירופה שיש לנו קשר משמעותי איתו", אומר דה לוטיו.
כלומר, ייתכן שאנחנו לא שוק קטן כל-כך כפי שניסו להציג זאת גורמים שונים בניסיון לטרפד את הרפורמה בטענה שהיא תגרום להפסקת היבוא. נראה שהיבואנים דווקא כן מוכנים להתאים את עצמם לתקנות החדשות, והם לא ייעלמו כל-כך מהר ויגרמו לשוק ללא תחרות.
דה לוטיו נפגש עם כמה גורמים, בהם אנשי מפתח מתעשיית המזון, וגם עם משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות.
"הקושי המרכזי של היבואנים האיטלקים ברפורמה הוא שהיא לא מבוססת על הגדרות בריאותיות ממשיות, אין הוכחה לקשר ישיר בין צריכה של מוצר מסוים למחלה מסוימת. חמאה, סוכר או שמן זית הם לא מסוכנים בפני עצמם, הם מסוכנים במצב של שימוש מופרז, בצריכה לא מבוקרת", אומר דה לוטיו. "זה כמו שנהגו לדבר על הצפייה המוגזמת של ילדים בטלוויזיה, זה אומר שטלוויזיה היא מסוכנת? שצריך לאסור את הצפייה בה? לא, כל עוד זה נעשה בכמות מבוקרת ועם חינוך לצפייה נכונה. ככה זה גם במזון".
הוא מציין כי אחת הסוגיות הכי מטרידות מבחינתם היא ויתור על המוצרים הטבעיים ומעבר לצריכה של מוצרים שמבוססים על כימיקליים. דה לוטיו מתייחס לרפורמה שעליה התבסס משרד הבריאות שנעשתה בצ'ילה לפני כשנה. "אחרי האימוץ של חוק סימון המדבקות יצרנים רבים החליפו את המוצרים לשימוש בתחליפים בעייתיים בלשון המעטה כדי להימנע מהמדבקות. כך, למשל, עברו משימוש בסוכר וניל, שהוא מוצר טבעי, למרכיב כימיקלי בטעם דומה.
"פאנטה זירו עדיפה על מיץ תפוזים? זה בלתי נתפס", אומר דה לוטיו בכעס. לדבריו מבחינה כלכלית שימוש בממתיק מלאכותי המבוסס על כימיקלים יאפשר ליצרנים לייצר במחיר נמוך יותר, וכפי שקורה היום בצ'ילה יהווה פתרון זול וזמין עבור החברות, אך פחות בריא עבור הצרכנים.
גם הגודל קובע
לדבריו אחת הסוגיות שהועלו בפגישה מול במשרד הבריאות היא סוגיית גודל המוצרים שיידרשו סימון. בצ'ילה יש גודל מינימלי לסימון המוצרים, ואין דרישה לסימון על מוצר הקטן מ-13 ס"מ כדי לא לכסות את כל חזית המוצר. ההחלטה הזו לדבריו גרמה ליצרניות להעדיף ייצור של מוצרים קטנים יותר.
בתשובה לשאלה לגבי המחיר של המוצרים המיובאים, הוא משיב, "ודאי שהרפורמה תעלה את המחיר. אם הרגולציה תאושר באופן הזה, רק ייצור האריזות החדשות כבר יגרום לעלייה במחיר. זו גם התוצאה בצ'ילה - עלייה של 15% בממוצע למוצר. הרי לא מדובר רק בהדבקת המדבקות כדי שהן לא יכסו את הלוגו של המוצר, יש צורך בעיצוב מחודש של כל האריזה".
ממשרד הבריאות מסרו בתגובה: "אנו סבורים כי הרפורמה עומדת בכל הסכמי הסחר שעליהם חתומה ישראל. אנחנו בקשר עם מדינות רבות ועם ארגון הבריאות העולמי בכל היוזמות לסימון שיפוטי בחזית האריזה. בישראל נקבע כי ממתיקים מלאכותיים לא יזכו לסימון חיובי".
פסטה איטלקית/ צילום: רויטרס
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
