רוב השחקנים בתעשיית ההיי-טק בישראל מתייחסים לאקזיט כאל הגביע הקדוש. החברות והמשקיעים מנסים להיפגש עם הכסף בשלב מוקדם יחסית, והאופציה של הקמת חברות בשווי של מיליארדי דולרים - דוגמת צ'ק פוינט או מובילאיי - היא בגדר היוצא מהכלל.
אחרי 5 שנים טובות שבהן רשם ההיי-טק הישראלי אקזיטים בהיקף מצרפי של יותר מ-45 מיליארד דולר, המחצית הראשונה של שנת 2017 מצביעה על שפל של 5 שנים. דוח האקזיטים של IVC-Meitar, שפורסם היום (ד'), מראה כי היקף האקזיטים במחצית הראשונה של השנה עמד על 1.95 מיליארד דולר - קצב שנתי של כ-4 מיליארד דולר. מדובר בנתון נמוך בצורה משמעותית בהשוואה לשנת 2016, שבה היקף העסקאות עמד על 10 מיליארד דולר.
נציין כי מחברי הדוח מתייחסים לאקזיט במובן הרחב, והנתונים שלהם כוללים מיזוגים ורכישות, הנפקות ועסקאות ביי-אאוט.
מהנתונים עולה כי במחצית הראשונה של שנת 2017 בוצעו 57 עסקאות אקזיט, בהן 46 מיזוגים ו-7 הנפקות. עוד עולה כי היקף המיזוגים היה 1.51 מיליארד דולר, וכי חברות שהונפקו לציבור גייסו 227 מיליון דולר. האקזיט הממוצע במחצית הראשונה עמד על 34 מיליון דולר, ירידה חדה ביחס ל-87 מיליון דולר לשנת 2016. נציין כי השפל לא מתבטא רק בהיקף האקזיטים אלא גם במספרם.
עורכי הסקר מצביעים על האקזיטים הבולטים במחצית הראשונה של השנה - רשימה שבה ניתן למצוא את ואלטק, שנמכרה תמורת 340 מיליון דולר במזומן. העסקה עשויה להתרחב, בכפוף לאבני-דרך, עד ליותר מ-900 מיליון דולר.
עורכי המחקר מציינים גם את העסקה שבה רכשה Gett (לשעבר גט טקסי) את ג'ונו שהוקמה על-ידי יזמים בעלי רקע ישראלי אך פועלת בארה"ב; וגם את העסקה שבה נמכרה השליטה בחברת סרווטרוניקס לפי שווי שמוערך ב-170 מיליון דולר.
נציין כי עורכי המחקר בחרו שלא לכלול בו את עסקת הענק שבה נמכרה מובילאיי לאינטל, מאחר שהעסקה טרם נסגרה סופית. אם העסקה תושלם כמתוכנן, תהפוך שנת 2017 לשנת הטובה ביותר ב-6 השנים האחרונות, מאחר שעסקת מובילאייי לבדה, בהיקף של 15.3 מיליארד דולר, תנפץ את השיא של 11.4 מיליארד דולר שנקבע בשנת 2012.
עו"ד אלון סהר, שותף במשרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות', התייחס לנתונים ואמר כי "נתוני הדוח הנוכחי, המתייחס למחצית הראשונה של 2017, ביחד עם נתוני המחצית השנייה של 2016, מצביעים על מגמה ברורה של ירידה במספר עסקות המיזוג והרכישה. ניתן להסביר מגמה זו בשינויים גלובליים, למשל אלה הקשורים באפשרות לשינוי מהותי במשטר המס בארצות-הברית, או שינויים רגולטורים הקשורים ביכולת של גופים להוציא כספים מסין. שינויי אפשרי במשטר המס בארצות-הברית מחייב רוכשים אמריקאים לחשיבה מחודשת ביחס לניהול כספיהם, והוא גם משפיע באופן מהותי על מידול עסקאות שנמצאות בתהליך. ההגבלות הרגולטוריות בסין עצרו פעילות ערה של רוכשים סיניים או הרתיעו חברות ישראליות מניהול משא-ומתן עם רוכשים סיניים".
עו"ד סהר הוסיף כי "לצד אלה צריך לזכור כי חלק ניכר מהחברות שהיו פעילות מאד בישראל בתחום הרכישות, עברו שינויים ארגוניים משמעותיים הקשורים לתחומי הליבה של אותן חברות. מטבע הדברים, שינוים אלה מעכבים קבלת החלטות באשר לעסקות מיזוג ורכישה ללא קשר לתעשייה בישראל.
"יחד עם זאת, כאשר האסטרטגיה הארגונית מבשילה, אותם גופים פונים למימושה, בדרך-כלל בדרך של רכישת חברות. לעתים החברה הנרכשת עומדת במרכז השינוי אסטרטגי - ודוגמה לכך היא רכישת מובילאיי על-ידי אינטל; ולעתים הרכישות הן בבחינת חלקים החסרים בפאזל - ודוגמה לכך היא מיקרוסופט, שלאחר שנים של הקפאת פעילות הרכישות בישראל, ביצעה סדרת עסקאות בתחום הסייבר והפכה לרוכשת הפעילה בישראל".
עו"ד דן שמגר, שותף במשרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות', אמר כי "יש להביא בחשבון את העלייה המשמעותית בהיקף ההשקעות ובזמינות ההון להשקעות בשלבי צמיחה. מספר העסקות בהן חברות גייסו עשרות מיליוני דולרים מעולם לא היה גדול כל-כך. ריבוי גופי ההשקעה, התומכים בחברות בשלבים מאוחרים, והיקף ההון שעמד ועומד עדיין לרשות חברות לצורך צמיחה הוא גדול מאי-פעם".
קובי שימנה, מנכ"ל חברת המחקר IVC, הוסיף כי "תעשייה בריאה צריכה תמהיל נכון, שכולל חברות טכנולוגיה צומחות ותעשייה מתעצמת, אך גם מאפשר למשקיעים לממש השקעות ולהחזיר כסף, בין השאר באמצעות אקזיטים. יכול להיות שהמגמה של השקעה בחברות צומחות יצרה 'העדפת יתר' ובחירה של המשקיעים והיזמים לא למכור חברות ולממש השקעות במחיר הריאלי שלהם כעת, בשאיפה שההחזרים בעתיד יהיו גדולים אף יותר. זה טוב ויפה, אך לטעמי, מעט מדי חברות נמכרו בחצי השנה האחרונה, ובין אלה שכן נמכרו, היו מעט מדי עסקאות בהיקפים הבינוניים והגדולים שמחפשת תעשיית הון הסיכון. כולנו תקווה שהתעשייה תחזור לאיזון בריא יותר במחצית השנייה של 2017".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.