שטינייץ על חברת החשמל: "אנחנו צריכים לעשות רפורמה"

שר האנרגיה יובל שטייניץ התייחס הבוקר (ד') לעיצומים הנמשכים מזה כמעט חודש בחברת החשמל. "עלינו לכבד את זכויות העובדים כדי שזכויותיהם לא ייפגעו", אמר, "אך האחריות והסמכות לתכנון משק החשמל הלאומי היא על הממשלה, על שר האנרגיה ושר האוצר במשותף. אנחנו בממשלה מחויבים לביטחון אנרגטי, תוך דאגה לבריאות הציבור".

שטייניץ דיבר בוועידת התשתיות של חברת "מידע כנסים", ואחריו עלה מנכ"ל משרדו שאול מרידור לשיחה עם הפרשן הכלכלי נחמיה שטרסלר. מרידור חזר על אותו מסר: "לוועד חברת החשמל יש מה להגיד ומה להשפיע, אבל זה לא אומר שאנחנו לא יכולים או לא צריכים לעשות רפורמה. בסופו של דבר תפקידו של ועד העובדים הוא לשמור על זכויות העובדים ולא להכתיב מדיניות. לא הגיוני שבכל רפורמה נצטרך אישור של ועדי עובדים כדי להתייעל ולהתקדם, ולהיות ככל מדינה מודרנית אחרת".

דברים אלה של מרידור מתבססים עם אידיאולוגיה יותר מעל המציאות, מכיוון שההפרדה שמנסה המדינה לקדם בין ייצור החשמל להולכתו וחלוקתו אינה מאפיינת את מרבית המדינות המודרניות. לפי מחקר שהזמינה חברת החשמל מחברת המחקר טאסק, 80% מ-20 חברות החשמל הגדולות ביותר בארה"ב עוסקות גם בייצור, גם בהולכה וגם בחלוקה, ובאירופה מדובר במגמה שקיימת ב-85% מהמדינות.

בדברים שנשא מאוחר יותר שר התחבורה ישראל כ"ץ הוא המשיך לקדם את הרעיון שלו להקמת אי מול חופי עזה, שישמש להקמת מתקני תשתיות. "מבחינה ביטחונית אנחנו לא יכולים לאשר ים פתוח בגלל חשש מספינות איראניות וגורמים אחרים", אמר כ"ץ, "ולכן הפתרון שמצאתי הוא הקמת אי מלאכותי במרחק של 4-5 ק"מ מהיבשה, עם מתקני התפלת מים וייצור חשמל, שישמש גם כנמל. משיחות שקיימתי עם גורמי ביטחון כולם תומכים בעניין הזה. אפשר לקבל החלטה לשחרר את עזה ולהשתחרר מעזה.

"בזכות המהלך הזה ניתן לפלסטינים בעזה עוגן תחבורתי לעולם, דבר שיחבר אותם לפעילות הכלכלית הבינלאומית. מהלך זה ישנה את האווירה וייצר תנאים טובים יותר לפלסטינים. יהיה שלום, ביטחון ובתווך פעילות כלכלית שתוביל את השלום האזורי".

בדיון על היכולת לגבש תוכנית לאומית לתשתיות אמר מנכ"ל אלסטום שרון קדמי, כי הוא בוחר להסתכל על המתרחש ממקום חיובי, ולשבח את הפקת הלקחים מהקשיים שליוו את הקמת הקו האדום בירושלים. "מי שייסע היום בירושלים יראה שהצירים בהם יהיה הקו השני (הירוק, נ"י) נקיים ופנויים, והזכיין יוכל להתמקד בהצבת מסילות, תחנות, תשתיות וכדומה. זה חוסך חודשים ארוכים וכמובן כסף".

לשאלה אם כדאי לעצור את ביצוע הרכבת הקלה בתל אביב ולהפוך אותה לתחתית אמר קדמי כי בכל הקשור לקו האדום הדבר בלתי אפשרי. "לגבי הקווים האחרים אני חושב שעדיין יש אפשרות לעצור את חלקם - למרות שהם בתכנון מתקדם וזה יעכב את הפעלתם - ולעשות אותם תחתיים לחלוטין. גם אם זה הרבה יותר יקר, בעתיד זה יחזיר עצמו עשרות מונים".

ד"ר רינה דגני, מומחית להיתכנות כלכלית ומנכ"לית קבוצת גיאוקרטוגרפיה, אמרה במושב תחבורה ונדל"ן כי אין כל משמעות להשקעות מיליארדים של הממשלה בתחבורה ובדיור במסגרת הסכמי הגג בפריפריה, ללא יצירת "אשכולות תעסוקה" שייצרו מאות אלפי מקומות עבודה גם מחוץ ל"מדינת תל אביב". ד"ר דגני קראה למקבלי ההחלטות בממשלה, לעצור את המדיניות הנוכחית של מתחמי תעסוקה רבים וקטנים בעשרות רבות של יישובים, ובמקומם לייצר מתחמי ענק. "האשכולות הקטנים", הדגישה, "לא יוכלו להתקיים ולהתפתח, ובוודאי לא בשטחים שהינם פחות מ-80,000 מ"ר, המהווה את הקו האדום הקריטי לקידום מתחם תעסוקה".

מיטל להבי, סגנית ראש העיר תל אביב המונה על תחום התחבורה, בינוי ותשתיות אמרה: "ממשלת ישראל תצליח לפזר תושבים לשכונות פריפריאליות רק אם תשכיל להציע שירותים ברמה גבוהה ובכלל זה תשתיות של תחבורה ציבורית. כמעט ולא מושקעת מחשבה על פיתוח סביבות המגורים בשכונות החדשות, מה שיכול להביא לכאוס תכנוני. כולנו בעד בנייה, אבל אף אחד במדינה לא חושב כיצד נכון להתמודד עם הציפוף. זו החמצה היסטורית, שכן תכנון נכון יוכל להפוך את המרחב העירוני בישראל למקום שכדאי וראוי לחיות בו…

"אנחנו נמצאים במרחק שנות אור מהנעשה בעולם. כבר היום כבישי ישראל הם הפקוקים ביותר במדינות ה-OECD, בין השאר משום אין אלטרנטיבות אמתיות לרכב פרטי. עם כל הכבוד לרצון להגדיל את ההיצע, אנחנו בסופו של דבר נתעורר עם כאוס תכנוני גדול מאוד: הדירות אולי יהיו זולות יותר, אבל החיים יהיו יקרים הרבה יותר כאשר התושבים נאלצים לשלם בריבית דריבית על הבחירה במגורים בפריפריה או בשכונה חדשה, בהוצאות על תחבורה, רכב שני, ריחוק וכדומה, כך שיוקר המחיה בפועל לא יירד. במקום שקודם כל יבנו התשתיות ואליהם יגיעו אנשים, מדינת ישראל מאכלסת קודם כל שכונות שלמות, ורק אז נזכרת לדאוג לתושבים לתשתיות". 

אורי אלדובי, יו"ר איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז, טען במושב שעסק בעידן שאחרי מתווה הגז כי "כדי להביא לכאן שחקנים חדשים (שיחפשו גז, נ"י), המדינה צריכה לפעול להגדלת הביקושים לגז טבעי, מתן הגנות ינוקא לחברות חדשות, סיוע בתשתיות ושינוי המגבלות על מפעילים בישראל. אם המדינה תקבל החלטה על בניית צינור, זה יסייע למשקיעים בינלאומיים לקבל החלטה לבוא לישראל".

לדברי אלדובי, "כל השותפויות סובלות מהשינוי של כללי המס, וזה יוביל למשבר. המדינה יורה לעצמה ברגל, כי אם לא יהיה שינוי מיידי בהכרה למס, השותפויות יפסיקו לעבוד כאן. בנוסף, יש כאן בעיה רצינית של תשתית, ואי-אפשר לצפות שהמשקיעים הפרטיים יפתרו אותה, ולכן רואים שרוב השותפויות עם הפנים לחו"ל".