נציב המים החדש: "להחזיק אצבעות, התחום עמוס בבעיות"

"צריך להחזיק אצבעות למנהל החדש של רשות המים גיורא שחם", אומר אחד המומחים הבולטים במשק המים בישראל, "כי הוא נכנס לתחום עמוס בעיות, ניגודי עניינים בין צרכנים שונים ובתוך קבוצות צרכנים, עם תקלות בלתי צפויות בהיקפים גדולים, עם שינויים אקלימיים כמו מיעוט משקעים בכלל, ובעיקר פחות גשמים בצפון הארץ ועלייה בכמות המשקעים דווקא בדרום. צריך לקוות שהניסיון העשיר של שחם בצדדים השונים של משק המים, היותו איש עבודה שמאמין בשקיפות והיעדר צבע פוליטי למינויו, יאפשרו לו לטפל בבעיות הבוערות במשק המים. אחרי הכול, זה תחום חיוני שנוגע לכל אחד ומתגלגלים בו כל שנה 10 מיליארד שקל".

הדברים נאמרו יום לפני האסון האקולוגי בנחל אשלים, שבועיים אחרי כניסתו של שחם לתפקיד מנהל רשות המים, וזאת אחרי תהליך של חודשים אחדים לגיבוש הסדר מניעת ניגוד עניינים. שבועיים לפני כניסתו של שחם לתפקיד הודיע מבקר המדינה יוסף שפירא: "נושא תכנון משק המים כלול בתוכנית העבודה של משרד מבקר המדינה".

פגיעה באיזון האינטרסים

דווקא הניסיון העשיר של שחם ורשימת לקוחותיו הארוכה, גרמו להסדר מניעת ניגוד עניינים חריג באורכו. אחרי הליכי סינון, נותרו ברשימה הסופית 25 גופים, ציבוריים ופרטיים, ששחם מוגבל בטיפול בהם. לקוחות מהותיים - אסור לו לעסוק בענייניהם למשך שנה מכניסתו לתפקיד; לקוחות אחרים - איסור עיסוק ממועד סיום הטיפול בלקוח או ממועד גביית הכספים מהלקוח, לפי המאוחר; לקוחות אחרים שאינם מהותיים, רשויות מקומיות, איגודי ערים או רשויות ניקוז - איסור עיסוק של 6 חודשים מסיום הטיפול בעניינו של הלקוח או ממועד גביית הכספים. שחם, אם כך, מצוי למעשה במרוץ לסיום ההתקשרויות וגביית החובות מהלקוחות הקודמים.

מספר תוצאות אבסורדיות של ההסדר הן, ששחם לא יוכל לטפל במשך שנה בכל מה שקשור לחופי הכינרת, ניקוז ונחלים בכינרת, וחלות עליו מגבלות גם בענייני רשות הטבע והגנים ורשות נחל הירקון. בכינרת למשל, מתעכב פרויקט של שילוב וערבוב מים מהקמת מפעל התפלה עם מי קולחין עם מים במליחות נמוכה של "המוביל המלוח" (ממעיינות באיזור כפר נחום ישירות לירדן הדרומי), כך שנמשכת שאיבה של 20 מיליון קוב מים מתוקים, במקום לנצל את המים האלה להשקיה חקלאית, ונמשכת הזרמת מי קולחין ושפכים לנהר הירדן. שחם לא יוכל לעסוק בעניין זה עד סוף שנתו הראשונה בתפקיד.

ההודעה של מבקר המדינה על ביקורת במשק המים נמסרה למעשה בתגובה לפנייה רצינית של עו"ד דודו קוכמן, מנכ"ל כפרי האיחוד החקלאי, שנראית מוצדקת על פניה. קוכמן מתריע שוב ושוב בפני שרי התשתיות, כולל הנוכחי יובל שטייניץ, על הפרת התיקון לחוק המים שהתקבל בשנת 2006.

לפי התיקון, הוקמה בתוך רשות המים "מועצת רשות המים", גוף פיקוח ליישום החלטות הממשלה וקביעת תעריפי המים השונים, מעין רגולטור, ובו 8 חברים, מתוכם 6 פקידי מדינה ושני נציגי ציבור. על הרכב זה התריע בעבר מבקר המדינה, כי הוא פוגע באיזון האינטרסים במשק המים ומגביל את יכולת השפעת נציגי הציבור. במקביל, במסגרת אותו תיקון לחוק, הוחלט על הקמת "מועצת המים", ובה 27-39 חברים, שלפחות שני שליש מהם נציגי ציבור ולפחות מחצית מהם נציגי צרכנים. אולם "מועצת המים" לא הוקמה מעולם, בין השאר בגלל הסתייגויות של בכירים ברשות המים, למרות שעברו יותר מ-10 שנים מאז תוקן החוק.

המוניטין של שחם, כתומך בשקיפות, יעמוד במבחן בהתייחסותו להקמת מועצת המים, שהיא המקום האמיתי בו יש משמעות למושג "שיתוף ציבור" במובן הרחב של המושג, בכל הקשור למדיניות המים.

פתרונות פופוליסטיים

הבעיות העיקריות עמן יצטרך שחם להתמודד ידועות. למעשה, הן סוכמו בדו"ח ועדת החקירה הממלכתית בראשות השופט בדימוס פרופ' דן ביין. מסקנות הוועדה הוגשו לממשלת נתניהו במארס 2010, אבל אחרי הצהרות גדולות שקעו ההמלצות באפסות המעשה, למרות הדחיפות בטיפול במשק המים, של מדינה עם קצב גידול אוכלוסיה מהיר, בתהליך מידבור מהיר ומחזורי בצורת תכופים.

המחדלים העיקריים עליהם הצביעה הוועדה היו היעדר הצבת יעדים אסטרטגיים למשק המים וגרירת רגליים בתוכניות אב, בעיקר בכל הקשור למדיניות הפקה בת קיימא ממקורות המים הטבעיים. במקום מדיניות ברורה ושקופה, המהלכים הננקטים הם תוצאה של לחצים ופתרונות פלא פופוליסטיים, כמו "חלוקת חסכמים לכל בית", או "איסור השקיית גינות", או "היטל בצורת", או "יבוא מים מטורקיה במיכליות". שחם אמור להיות הגורם הדוחף לקביעת מדיניות ויעדים - ויישומם.

קביעת תעריפי המים לצרכנים שונים היא עניין פוליטי במהותו, וסביב התעריפים נערכים מאבקים שאינם פוסקים בין סקטורים שונים, והם באים לידי ביטוי גם בהסכמים קואליציוניים ובפעולות של שרים "חברתיים" להוזלת התעריפים. בעניין זה שחם אמנם יהיה מוגבל, אבל הוא חייב להציע לפוליטיקאים את חוות דעתו המקצועית, כולל מהן העלויות הסביבתיות שיש לקחת בחשבון בקביעת תעריפי המים.

"רפורמת האמבטיה" - זהו השם הפופולרי לתיקון 27 לחוק משק המים, המחייב השוואת מחיר לחקלאים בתעריף אחיד בכל חלקי הארץ וסליקה פנימית על ידי חברת מקורות. התיקון מקומם חקלאים בצפון היושבים על מקורות מים שעלות הפקתם נמוכה ביותר. מצד שני, מתעוררת השאלה למי להזרים מים מטוהרים ממתקני טיהור שפכים ובאיזה מחיר. להחלטות בתחום זה יהיו השלכות מרחיקות לכת על המשך כדאיות של גידולים מסוימים בצפון ובדרום, ויש מומחים בתחום המים הטוענים, במידה לא מעטה של צדק, שרפורמת האמבטיה מחייבת למעשה רפורמה אגררית ושינוי דרמטי בחקלאות בצפון ובדרום. חקלאי הצפון מאיימים ב"שביתת מגדלים" בגלל הרפורמה.

תאגידי המים, המשבר במקורות

בתחקיר "גלובס" הסתבר שבסקטור החקלאי, בעיקר במושבים אבל גם בקיבוצים, קיימת תופעה רחבת היקף של ספסרות במים: החקלאי הפסיק לעבוד בחקלאות אבל אינו מחזיר את מכסת המים לרשות המים אלא "משכיר" אותה לחקלאי אחר, בניגוד לחוק ולכללים, ובמקרים רבים הספסרות נערכת בשיתוף פעולה של האגודות השיתופיות המנהלות את הקיבוצים והמושבים. מדובר בהיקף ספסרות בכ-400 מיליון ממ"ק מים בהיקף כספי של כ-600 מיליון שקל בשנה. בעקבות דו"ח מבקר המדינה, שאימת את ממצאי "גלובס", הודיעה רשות המים לבג"ץ, כי תפעל להפסקת התופעה. ספק אם ניתן יהיה להגיע למצב בו רשות המים, באמצעות מקורות, תספק את המים ישירות לחקלאי, ללא מעורבות של האגודה השיתופית (כמו למשל אספקת חשמל), כך שהתופעה עלולה להתמשך.

בעניין תאגידי המים, לאור הדרישה לצמצום מספרם מ-55 לפחות ממחצית, שחם יהיה חייב לפקח על יעילות התאגידים, השם הרע שיצא להם, ועל הרצינות בה הם פועלים לשיקום תשתיות המים העירוניות שהוזנחו במשך שנים רבות, כדי להקטין את הפחת במים.

המשבר בחברת מקורות - בעקבות הכישלונות של החברה הבת מקורות ייזום, היא מחקה למעלה מ-400 מיליון שקל מההון העצמי וצפויה לתביעות נוספות בעשרות מיליוני שקלים, בעקבות כישלון פרויקט ההתפלה הגדול באשדוד. במקורות צפויה גם מעין "מכירת חיסול" של מתקני התפלה וטיהור שפכים, ועל רשות המים לסייע בשיקום חברת מקורות - האם לאפשר לה להמשיך ביוזמות עסקיות או להמליץ לה להסתפק בתפקידה החשוב במערכת חלוקת המים. לגבי המט"שים, יש מומחים התומכים באופן מנומק בצורך להגדיל את תפוקת השפד"ן על חשבון החדרת מים לקרקע.

בהקשר למתקני התפלה, שחם צפוי להתמודדות עם תושבי הגליל המערבי, שמתנגדים להקמת מתקן התפלה בחצר האחורית שלהם, למרות שהוצעו כבר מספר חלופות.

סכנת המשבר בעזה

איכות המים - פרשת הדליפה והזיהום בנחל אשלים היא רק אחת בסדרה, כמו דליפות חמורות קודמות בנחל צין, דליפת הנפט הענקית בעברונה, גלישות ממט"שים כמו בדרום השרון, זיהומי ביוב בנחלים הגדולים כמו הקישון והירקון, וגלישות שפכים בנחלים ביו"ש. העיכובים בהקמת מט"שים ביו"ש והמרכיב הפוליטי סביב הקמתם, במצב של סכסוך בין עמים וחלוקת משאבי מים עודפת בהרבה ליישובים היהודים ביו"ש, אמנם אינם באחריותו הישירה של מנהל רשות המים, אבל באחריותו להתריע על הסכנות הנובעות ממצב זה לאיכות המים בנחלים קדרון, חברון, קישון וירקון.

חובתו של מנהל רשות המים לפקח ולהתריע על בעיות בטיחות ודליפות במתקנים תעשייתיים ומכוני טיהור, בעיקר כאלה הממוקמים בסמיכות לערוצים ומקווי מים, שכל תקלה בהם עלולה לגרום לזיהום סביבתי וסיכון מי תהום ואקוויפרים. עדיין אין חלוקת אחריות ברורה בין רשות המים לבין המשרד להגנת הסביבה.

משבר המים בעזה - תפקידו של מנהל רשות המים להתריע על חומרת הסכנה שצפויה למשק המים בישראל בגלל משבר המים וזיהום המים ברצועת עזה, כי הנפגע של המצב בעזה הוא החלק הדרומי של אקוויפר החוף. כבר היום, בגלל הזיהום מעזה קיימת סכנה ממשית לקידוחים חשובים בנחל שקמה, המספקים מיליוני מטרים מעוקבים מים טובים. בנוסף, עשרות מיליוני קוב שפכים מעזה זורמים לים התיכון, ממנו שואבים מים למתקני התפלה.

שיפור הבקרה הפנימית - לא מכבר פרסמנו כאן תחקיר על פרשת הרב שמעון אהרוניאן, שקיבל מרשות המים זיכיון להיות ספק המים ממכון טיהור השפכים של דימונה. למרות התראות שקיבלו אנשי רשות המים, הם אפשרו לו לפעול במצב של ניגוד עניינים חמור, כי הוא פלש לקרקעות עליהן שתל מטעים וסיפק להם מים, ולא נבדקו כלל התחשיבים וההתחייבויות שנדרש להן כבעל הזיכיון. לפני חודשיים התבררו ממדי ההונאה ומחדלי הפיקוח ברשות המים, כאשר אהרוניאן הורשע בקבלת דבר במירמה מרשות המים בגובה מיליון ורבע שקל. הממצאים שנחשפו במהלך הפרשה ובבית המשפט, מחייבים שידוד מערכות רציני במערכת הפיקוח והבקרה הפנימית של רשות המים.

ואחרון אחרון: אם יתגשם החלום של תעלת ימים, צריך להכריע אם הולכים בדרך הקלה יחסית של תעלה מהים האדום לים המלח, או בחלופה הצפונית של התפלה בחוף הים, הובלת המים מאזור חדרה-זכרון יעקב לכיוון בית שאן, תוך ניצול הפרשי הגובה, שיפור המצב בירדן הדרומי עם חלום על שיקום ים המלח.

 מים