מי צריך את הוט או yes?

1.

העובדה שיש דואופול בתחום שידורי הטלוויזיה הרב-ערוצית היא סוד גלוי. העובדה שהרגולציה לא ממש מצליחה להגביל, לרסן או להוריד מחירים באופן משמעותי כתוצאה מהדואופול הזה - גם היא סוד גלוי. העובדה שכוח השוק של שתי החברות, הוט ו-yes, מוביל לכוח תמחור שמתורגם לשיעורי רווחיות בריאים (לא לשכוח, להרוויח זו מטרה לגיטימית) - היא כבר קצת נבלעת. אז הנה מונחים לפניכם הנתונים, שאספנו מהדוחות הכספיים הגלויים של שתי החברות. פעילות הטלוויזיה הרב-ערוצית בהוט כלולה בפעילות הטלוויזיה הנייחת ושירותי האינטרנט ואילו הפעילות של yes "נקייה", כלומר היא טלוויזיה רב-ערוצית בלבד.

אפשר לראות, שחור על גבי לבן (בלי להיכנס לבעיות מימון, במיוחד של yes) שהרווחיות התפעולית בהחלט בריאה, שהם מייצרים תזרימי מזומנים שוטפים יפים, והכלכלה, בפשטות, עובדת: אם בתחום מסוים שולטות ללא מיצרים שתי חברות, יש להן כוח תמחור, הן "קורצות" זו לזו בהעלאות מחיר, וגם הרגולציה הכבדה ביותר לא מצליחה לרסן אותן. הסממן הכי בולט של זה הוא ההכנסה החודשית הממוצעת פר לקוח, שנותרת סטטית לאורך שנים, מה שמעיד על אי-תחרות.

2.

מה כן מרסן? זה תמיד כך: הטכנולוגיה. הטכנולוגיה היא זו שתמשיך לערער מודלים עסקיים ישנים, לשפר מוצרים ולהוריד מחירים לצרכנים וחוזר חלילה. יש ענפים שבהם השינויים הטכנולוגיים הם מהירים ואכזריים ויש ענפים שבהם השינויים הטכנולוגיים מחלחלים באיטיות, כמו בענף הפיננסי, וגם בענף של הטלוויזיה הרב-ערוצית.

אפשר לראות בטבלאות כיצד זה עובד. מתחילת 2011, למשל, איבדה הוט כ-80 אלף מנויי טלוויזיה, כ-9% ממנוייה. למי היא איבדה בהתחלה? גם ל-yes. ומה קרה ב-yes? בשנה האחרונה המגמה הזו נבלמה וב-2016 היא איבדה 21 אלף מנויים. למה? התשובה היא הטכנולוגיה של העברת שידורי טלוויזיה על גבי האינטרנט. בהתחלה הייתה זו סלקום, ובסוף החודש תצטרף גם פרטנר, וכמובן יש גם שחקניות בינלאומיות כמו נטפליקס ואמזון. התהליכים האלה אמנם איטיים אבל עקביים.

3.

היכן היתרון של הוט והחיסרון של yes? מנויי הטריפל שהולכים וצומחים. לכן לבזק היה אינטרס ברור (בצדק מבחינתה) לבטל את ההפרדה המבנית (שצריך לבטלה כי היא מיושנת וארכאית) ולמזג לתוכה את yes כדי להציע בעתיד שירותי טריפל בדומה להוט.

לכן, עסקת בעלי העניין בזק-yes הייתה לגיטימית מבחינה עסקית וכל השאלה שנותרה היא שאלת המחיר שלכאורה נראית בעייתית. על פניו, ובלי שידועים הפרטים (יש צו איסור פרסום וקשה להבין לעומק מה בדיוק נחקר), נראה שהרשות מתמקדת בסוגיה שנקראת "בישול" דוחות, במקרה הזה של yes, ששירתו לכאורה את בעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ'. כלומר, בגלל שחלק מהתמורה לאלוביץ' היה תלוי בתזרים המזומנים של yes (איך קורה מצב שתמורה תלויה בפרמטר כה נתון למניפולציה? לא ברור), חוקרים ברשות אם הדוחות של yes "בושלו" כדי לשרת את האינטרסים שלו.

צריך להבין: "בישול" דוחות הוא למרבה הצער פרקטיקה מאוד מקובלת, גם אם ראויה לגנאי, כיוון שמקצוע החשבונאות הוא ממש לא מדע מדויק וניתן למניפולציות מגוונות ורחבות היקף, עד כדי רמאות. השאלה שתיחקר, אם כן, כך זה לפחות נראה מההדלפות, היא אם הבישול של דוחות yes חרג מתחום הסבירות.

4.

אז מה ההיתכנות שהטכנולוגיה בתחום הטלוויזיה הרב-ערוצית תעשה את מה שכל הרגולטורים לא הצליחו, כלומר, לרסן את כוחו של הדואופול ובסופו של דבר גם להוריד מחירים לצרכנים? ובכן, מחירי הטלוויזיה הרב-ערוצית ככל הנראה כבר החלו לרדת והם צפויים להמשיך במגמה הזאת בעקבות הכניסה הצפויה של פרטנר, שמצטרפת למהלך שעשתה סלקום בסוף 2014. ובכל זאת, מי שמצפה לראות כאן מהפכה בסגנון רפורמת הסלולר או אפילו משהו קרוב לכך, צפוי להתבדות (זה למי שחיפש את התשובה לכותרת של המאמר).

ראשית, משום שבניגוד לשוק הסלולר טלוויזיה היא לא מוצר אחיד וחסר זהות שבו כמעט רק המחיר מדבר, אלא שוק של תכנים והרגלים שהצרכנים קשורים אליהם רגשית ומוכנים לשלם עבורם.

שנית, מפני שבדרכן להציע ללקוחות את מה שהם התרגלו לקבל מהוט ו-yes, או אפילו חבילה רק מעט פחות עשירה, סלקום ופרטנר נתקלו וייתקלו בשורה של חסמים שמובנים בעולמות התוכן הטלוויזיוני. כדי לפרוץ אותן גם רגולציה נחושה לא תמיד תועיל, ובכל מקרה יש צורך להשקיע כסף רב - מה שמקשה על גיבוש מודל כלכלי ארוך טווח של חבילות טלוויזיה זולות לצרכן.

החסמים הללו באו לידי ביטוי בנושא שידורי הספורט - תחום שכולל מספר מצומצם של מפעלים אטרקטיביים שלכל אחד מהם בעל זכויות אחד שהוא מונופול בהגדרה - כשניסיונות הכניסה הכושלים של פרטנר לתחום לא פגעו רק בה, אלא הקפיצו את מחירי הזכויות עבור כל השוק, לעתים לסכומים דמיוניים ממש, שבסופו של דבר לא תהיה ברירה אלא לגלגל אותם לצרכן.

5.

חסמים דומים ניתן למצוא גם בכל מה שנוגע לתוכן אטרקטיבי אחר מעולמות הטלוויזיה, כמו סדרות מדוברות מבית היוצר של ערוץ הטלוויזיה האמריקאי המוערך HBO, או סרטים של האולפנים ההוליוודיים הגדולים. גם כאן ההתעניינות הגוברת של גופי טלוויזיה ישראליים בתכנים הללו, והעובדה שהשוק הישראלי מתנער מהתרדמת המסוימת שהוא היה שרוי בה בעידן הדואופול של הוט ו-yes, דווקא מקפיצה את המחירים, ועוד לפני שהיא מהווה בשורה טובה לצרכן הישראלי היא משמחת מאוד את אנשי התעשיות הללו מעבר לים.

6.

יש משהו מבלבל בתיאור המצב הזה, כי מצד הצרכן הדברים נראים לגמרי אחרת, וכנראה צפויים להיראות טוב יותר בשנים הקרובות. ספק אם יש עוד הרבה מקומות בעולם שבהם תמורת פחות מ-30 דולר ניתן לקבל גישה לתכני ספורט אטרקטיביים כמו ליגת האלופות, הליגה הספרדית, ליגת ה-NBA האמריקאית (וגם הליגות המקומיות בכדורגל ובכדורסל), סדרות של HBO ושל ענקיות תוכן אחרות וממיר מקליט מתקדם באיכות HD, כפי שמציעה כיום סלקום TV. פרטנר צפויה להציע במחיר מעט נמוך יותר קצת פחות תוכן וקצת יותר טכנולוגיה. וזה עוד לפני שדיברנו על מחירי הטריפל (טלוויזיה, אינטרנט וטלפון) שהופכים את ההצעות לאטרקטיביות יותר.

7.

בזמן שהתחרות ב-yes ובהוט משמחת את האולפנים והיוצרים מעבר לים היא דווקא מדאיגה את היוצרים המקומיים. כאן צריך להתוודע לעוד אנומליה ישראלית. הרגולציה שבהוט וב-yes אוהבים כל-כך להתלונן עליה, לעתים בצדק, כופה עליהן להשקיע בכל שנה 8% מהכנסותיהן בשנה הקודמת בהפקות מקור מקומיות (דרך מנגנון סבוך ולא נטול פגמים אך כזה שהתעשייה כבר התרגלה לעבוד לפיו).

מה שהיה בתחילה אילוץ רגולטורי הפך עם השנים לאחד מאמצעי הבידול המשמעותיים של שתי החברות. קודם כל זו מזו, ועם כניסת התחרות של סלקום ופרטנר גם לעומתן. הורים לילדים ולבני נוער שירצו לנטוש את אחת החברות הוותיקות למען המחיר האטרקטיבי שמציעות החברות החדשות עשויים לגלות שצאצאיהם יתקשו מאוד לוותר על סדרות ישראליות מסוימות שמשודרות רק באחת הפלטפורמות.

ולא מדובר רק בילדים. נתוני הצפייה של הוט ושל yes מראים בעקביות שעוד לפני כל הסדרות המדוברות והמושקעות מחו"ל, הצופה הישראלי נאמן קודם כל לתכני המקור ולסדרות כמו "פאודה" או "שטיסל" שהוצעו בזמן אמת רק ללקוחות yes, או לסדרות כמו "זגורי אימפריה" ו"עספור" שהוצעו רק בהוט.

אז למה היוצרים המקומיים מודאגים? כיוון שכדי להקל על סלקום ופרטנר להיכנס לשוק ולהוריד מחירים, הן לא מחויבות להשקיע כסף בהפקות מקור. במקביל הן כן נוגסות - והמגמה הזאת צפויה כמובן להחריף - בנתח השוק של שתי החברות הוותיקות, כך שאותם 8% צפויים להיות שווים פחות כסף בכל שנה. בינתיים גם זה מחירה של התחרות, המבורכת בהחלט, בשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית.

eli@globes.co.il

yonatan-k@globes.co.il

 הוט