גולדה מאיר מתהפכת בקברה. שני מרוקאים נבחרו השבוע בראש מפלגת העבודה-מערך-המחנה הציוני, בשבוע שבו מלאו 43 שנים לסיום המביך (לחץ ציבורי כבד בעקבות אירועי מלחמת יום הכיפורים) של הקדנציה של ראשת הממשלה היחידה בישראל.
זיכרונות 1. 1971. גולדה מאיר ראשת ממשלה (1969-1974). בירושלים קמה תנועת הפנתרים השחורים, תנועת מחאה של צעירים בני הדור השני של עולי מדינות ערב. בחודש מארס, אחרי סדרה של הפגנות קשות, עם מספר מפגינים הולך ומתעצם, הוזמנו נציגי הפנתרים - ביטון, אברג'יל, מרציאנו, אביחזר, דרעי ושמש - לפגישה בלשכתה של מאיר. הפגישה הקשה הסתיימה בהצהרת הראשה "הם לא נחמדים", שמאז נצמדה לשמה.
זיכרונות. 2. אוקטובר 2016. "גלובס". ראיון עם שלמה הלל, מפלגת העבודה, שר, חבר כנסת, יו"ר הכנסת, מחתרת, המוסד לעלייה ב', נציג יהדות המזרח. "אני אדם מנומס, לא מתפרץ בדרך כלל. מתאפק. אבל כשהתחלתי להסתובב במעברות הבנתי שיש בעיה קשה בקליטת עולי מדינות המזרח ובעוד כמה דברים.
"בקיץ 1954 הייתה המריבה הראשונה והגדולה שלי עם גולדה מאיר, שהייתה אז שרת העבודה והשיכון. היא התחילה את העניין של 'השיכון העממי'. מה זה שיכון עממי? זו בניית שיכונים של המדינה, על חשבון המדינה, חלוקה לפועלים הוותיקים, כלומר לוותיקי הארץ. ואז אני קם ואומר מעל במת הכנסת, וזה עשה רעד גדול והגיע לכותרות כל העיתונות דאז: 'עם כל הכבוד לוותיקי הארץ, ויש לי כבוד גדול, אבל האם לא צריך קודם כול להוציא את האנשים מהמעברות, מהפחונים, מהאוהלים? בהחלט מגיעה דירה לוותיקים, אמרתי, אבל קודם חייבים להוציא משפחות שחיות באוהלים המחורבנים כאלה.
"בתגובה הייתה סערה גדולה. אפילו החברים הספרדים שלי בכנסת לא הבינו איך אני המפא"יניק העיראקי הזה מעז לדבר ככה. שלא לדבר על האחרים... היה אלם בכנסת. גולדה מאיר רתחה ודרשה מהנהלת הסיעה בכנסת לקרוא לי לבוררות. איך אתה מעז לבקר את הממשלה? איך אתה מעז לבקר אותי? אתה חבר כנסת ש ל נ ו! אמרה אז. אתה יכול לצאת נגד האופוזיציה, נגד מנחם בגין, נגד הקומוניסטים, אבל על המפלגה שלנו אתה חייב לשמור. אבל אני לא חששתי מאף מפאי"ניק בכיר, ידעתי שהם צריכים אותי כנציג 'אותנטי' של עולי המזרח. לא רוצה לומר מילים גסות, אבל אמרתי לגולדה בגלוי ומול כל החברים: אני אגיד מה וכל מה שאני רוצה להגיד.
"מאז היא שנאה אותי שנאת מוות שנים ארוכות, לא הסתכלה לכיוון שלי. אבל אחרי שנים, כשהיא הייתה שרת החוץ ואני הייתי שגריר באפריקה, סידרתי לה ביקור ממלכתי לתפארת. היא הייתה מבסוטית, אפילו חייכה". האם היה קשר למוצא העיראקי שלי? גם האלמנט הזה היה, בוודאי. זה לא עניין מודע, הדעות הקדומות היו תמיד מתחת לסף ההכרה. לא אמרו את המילים אבל לא היה צפוי שאחד מעדות המזרח יקום ויפתח את הפה. אני מניח, גם החברים שלי אז הניחו, שאם היה קם ואומר את זה למשל החבר הטוב שלי מילדות ח"כ יזהר סמילנסקי, שחשב בדיוק כמוני, היא לא הייתה קוראת לו לבוררות".
עתידות. עמיר פרץ או אבי גבאי? מה שחשוב זה אם בבחירות הבאות יצליחו לשאוב קולות פריפריה גיאוגרפית ומזרחית, מצביעים מסורתיים לליכוד שהם בעיקר מצביעי הנגד מימי מפא"י ההיא ההיא. חשוב עוד יותר: איך יתנהגו ההגמוניות המסורתיות של בוחרי תנועת העבודה.
תוצאות בחירות 2015. בבסיס הכוח הארגוני המסורתי, הקיבוצים - 53.23% לטובת המחנה הציוני, 15.6% למרצ, 9.5% ליאיר לפיד. הליכוד - 6.5%. האם תישמר רמת תמיכה מסיבית כזאת גם עם פרץ או גבאי בראש?
גם בבסיס הכסף והתרומות, קלפיות צפון תל-אביב, הוצגה נאמנות היסטורית לתנועת העבודה. שיכון בבלי וכיכר המדינה - 44% למחנה הציוני. פארק צמרת - 42%. כוכב הצפון - 45%. האם ישמחו בשמחת בוחרי פרץ וגבאי?
stella-k@globes.co.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
