האמנם החל הפיחות?

השבוע הפתיע השקל בשינוי כיוון ומנקודת השפל ההיסטורית שנקבעה ביום שני שעבר אנו עדים לפיחות של למעלה מ-1%. שינוי מגמה? סנונית המבשרת על בוא האביב? קצת מוקדם מדי לקבוע ובוודאי שמוקדם לחגוג. בכל אופן בירושלים שוב טועים ומתרווחים בכיסא על מנת לאושש את התיזה המופרכת שהשוק מתנהג באופן נורמלי ואחרי ההיצע מגיעים הביקוש. גם לפני כחודשיים פעלו בנק ישראל והאוצר כשהדולר הגיע ל-3.6 שקלים אולם כשהתקרב ל-3.7 שקלים, נעלמו לפתע מהשוק. במקום לתת לו תנופה נוספת שתשבור גל ספקולטיבי בעוצמה אותה לא הכרנו בעבר, התרווחו בירושלים בכיסאות ותוך פרק זמן קצר ראו כיצד השקל שובר שיא אחר שיא עד השבוע שעבר.

השינוי החל אומנם בפעולה של האוצר לגידור החוב, אולם את הדחיפה המשמעותית העניק באופן מפתיע אחד השחקנים הזרים הדומיננטיים בשוק - דיוטשה בנק. האנליסטים של דויטשה יצאו באנליזה מפורטת למדי לגבי המטבע הישראלי. לאחר הטפיחות על השכם, שמגיעות להם, כשאמרו ללקוחותיהם לקנות שקלים כי השקל יגיע ל-3.5 שקלים, יצאו האנליסטים, בניגוד מוחלט לסברה הרווחת עדיין בקרב הספקולנטים שהשקל ימשיך להתחזק, בהמלצה לסגור את הפוזיציות ואפילו לפתוח חדשות בכיוון של היחלשות השקל. מהניתוח שערכו הגיעו למסקנה שהיקף הפוזיציות של הספקולנטים בשוק הגיעו לשיא כל הזמנים. כך גם השקל שעל פי מספר מדדים שנבדקו מוערך בהערכת יתר שגם היא נמצאת בשיא כל הזמנים.

ניתוח זה הוא סטירת לחי קלה בפניו של בנק ישראל שמזגזג מתחילת השנה באמירותיו האם יש פעילות ספקולטיבית או שהכול כלכלי. את הסטירה האמתית חוטפים באוצר ובקרב הכלכלנים הבכירים שמסרבים להכיר בעובדה שמה שקורה בשוק הישראלי, בעיקר בשנה האחרונה הוא ספקולציה אחת גדולה, שלא לומר מניפולציה.

הכלכלנים מזכירים לי במידה מסוימת את המנתחים הטכניים, מבלי לפגוע לא באלו ולא באלו. הם סוגדים לתורתם ורואים בה אורים ותומים וכאשר נכשלים בקריאת הגרף פותחים אותו לעוד כמה שנים ומקבלים את ההסבר המשכנע. האחרון שאת הריאיון עמו קראתי בעיון רב הינו פרופסור מלניק מהמרכז הבינתחומי. מלניק נקרא יחד עם כלכלנים אחרים לדיון דחוף באוצר יחד עם בנק ישראל. הדיונים הללו מזכירים לי מה שלמדנו באוניברסיטה על משבר הטילים בקובה שנגרם עקב קונספציות מוטעות שנבעו מכך שכל החברים שהשתתפו בדיון באו מאותו רקע וייצגו אותן עמדות. אל תפריעו למשתתפים עם דעות אחרות, אפילו אם הן מגובות בהוכחות מוצקות.

וכך חוזרים כולם על המנטרה האהובה על העודף בחשבון השוטף ועוצמת הכלכלה כגורמים לעוצמת השקל ולצורך כך משתמשים בגרף סל המטבעות בעשור האחרון. אף אחד אינו שואל את עצמו מדוע השקל מתחזק למרות שבנק ישראל והאוצר מהווים משקל נגד לכל העודף בחשבון השוטף. אף אחד אינו שואל את עצמו מדוע, בשלושה מועדים שונים במהלך העשור האחרון נחלש השקל משמעותית, למרות העודף והכלכלה החזקה. מה קרה באותן תקופות? העודף נעלם? הכלכלה נחלשה? בוודאי שלא. אף אחד אינו תוהה מדוע התחזקות השקל שילשה את עוצמתה בשנתיים האחרונות לעומת השמונה שקדמו להן וכמובן אף אחד אינו שואל מדוע, למרות שהעודף מצטמצם השנה והכלכלה מתחילה להראות סימני האטה מדאיגים, ממשיך השקל להתחזק כאילו לא ארע דבר.

מלניק לפחות, בניגוד לטכנוקרטים שלא מציעים שום פתרון הגיוני למצה האבסורדי אליו נקלענו מעלה רעיון דומה לאחד הפתרונות שהצענו כאן. תוקם קרן עושר נוספת שתספוג 5 מיליארד דולר בשנה, מהעודף בחשבון השוטף לחמש עד עשר השנים הבאות. קרן זו תשמש לפרויקטים בתחום התשתיות, שנדחו או תוכננו לשנים הבאות עקב העדר תקציב. אגב גם פישר בנאומו האחרון קרא לנצל את המצב הנוכחי להגדלה משמעותית של השקעות בתחום התשתית הבריאות והחינוך ומה שטוב לארה"ב בוודאי טוב גם לנו.

אל תתרווחו בכיסאות שם בירושלים. תנו רוח גבית לפיחות על מנת שלא תופתעו שוב.

yf@energyfinance.co.il ,www.energyfinance.co.il. אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בעמוד שלי במדור הדעות תוכלו בדרך-כלל להמשיך לתקשר עמי

*** החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.