מתחילת השנה, מעט יותר משישה חודשים, נהרגו 16 פועלים בתאונות בענף הבנייה, ומאות נפצעו. עדיין מוקדם לבשר על שינוי מגמה ברור - אחרי שאשתקד נהרגו 49 פועלים באתרי בנייה (מהם שישה בקריסת חניון הברזל ברמת החייל), אולם ניכר שיש לפחות ניסיונות אמיתיים לנסות לצמצם את ממדי המגיפה. משרד העבודה נוקט בשנה האחרונה כמה צעדים, בהם סגירת אתרים שאירעה בהם תאונה קשה ל-48 שעות, ופרסום רשימת האתרים שנסגרו.
לאחרונה החלו במשרד לפרסם באינטרנט גם את רשימת צווי הבטיחות שהוטלו על ידי מפקחי מינהל הבטיחות באתרי בנייה. פרסום הרשימות חיובי וחשוב, אולם לא ברור מדוע במשרד העבודה והרווחה מסתפקים רק בדיווח לקוני הכולל את שם החברה, מיקום האתר, תיאור הפרויקט ותאריך הוצאת הצו. פירוט של ליקויי הבטיחות, יכול גם להרתיע וללמד את העוסקים בענף.
מעבר לכך, גורמים שונים העוקבים תדיר אחר התאונות בענף טוענים כי הצווים מוצדקים וחמורים, אולם שיחות עם קבלנים שבשטחם הוצאו צווי בטיחות או צווי סגירה מציירים לא פעם תמונה אחרת. ברור שלקבלנים יש אינטרס להציג את המצב לטובתם, ויש להתייחס לכל מקרה לגופו, ולכן החשיבות לפרסום הסיבה לצווי הבטיחות ולצווי הסגירה מקבל משנה תוקף. ממשרד העבודה והרווחה נמסר כי "עצם הפרסום על צו בטיחות שהוטל על חברה יש בו כדי להגביר את ההרתעה בקרב קבלנים ואין צורך בפירוט, שכן כל חברה קבלנית מיודעת על עבירות הבטיחות".
הדרישה לחשיפת המידע המלא אודות צווי הבטיחות מגיעה גם מכיוון פעילים הנאבקים בתאונות העבודה בענף הבנייה. עו"ד הדס תגרי, מנהלת הקבוצה למאבק בתאונות בניין, "לאחר התאונה הקטלנית שהתרחשה בשבוע שעבר באתר מגדל הכשרת היישוב בבני ברק, פנינו לשר חיים כץ בבקשה שישקול שוב את עמדת המשרד בנושא. מדובר במידע בעל חשיבות ציבורית אדירה, שממנו ניתן ללמוד את זהותן של חברות קבלניות שבאתריהן חוזרות ונשנות הפרות בטיחות שיש בהן לסכן את חיי העובדים. מידע זה יאפשר לציבור לפעול כנגד חברות קבלניות אלה, ובכלל זה: לדרוש פיקוח רגולטורי הדוק יותר מצד מנהל הבטיחות התעסוקתית על אתריהן; לדרוש נקיטת הליכים פליליים על ידי המחלקה המשפטית במשרד בגין הפרת תקנות הבטיחות; לדרוש שרשם הקבלנים במשרד השיכון יפעיל את סמכותו לשלילת רישיון הקבלנות של חברות קבלניות המזלזלות בבטיחות העובדים; ועוד".
בארגון קו לעובד כבר הגישו לבית משפט עתירה בנושא, במסגרתה ביקשו לחשוף את כל המידע אודות צווי הבטיחות וזהות החברות השונות.
208 צווי בטיחות בשלושה וחצי חודשים
מ-17 בינואר 2017 ועד 1 במאי הטילו מפקחי מינהל הבטיחות 208 צווי בטיחות, בעקבות הפרות בטיחות באתרי הבנייה. למינהל הבטיחות יש רק 18 מפקחים, ולכן מותר להניח שמספר הצווים היה גבוה יותר אם מספר המפקחים היה גבוה יותר בהתאם. אבל גם כך מדובר במספר לא מבוטל, כ-60 צווים בממוצע לחודש.
במקביל לרשימה זו מפרסם המשרד רשימה הכוללת את כל אתרי הבנייה שנסגרו מכוח סעיף 6א' לחוק ארגון הפיקוח על העבודה (המחייב סגירת אתר שבו יש פצוע קשה או הרוג ל-48 שעות). גם רשימה זו אינה מפרטת מדוע הוצא הצו ומתי התחדשה העבודה.
רשימת האתרים מתייחסת לתקופה שמתחילה באוגוסט 2016 והעדכון האחרון שמופיע בה מתייחס לסוף חודש יוני האחרון. כלומר, 11 חודשים. באותם 11 חודשים נסגרו לא פחות מ-52 אתרי בנייה, שבהם אירעה תאונה קטלנית או פציעה קשה, כחמישה אתרים סגורים בכל חודש.
ישנן חברות ששמן מופיע ברשימה יותר מפעם אחת. אחת מאלה היא דניה סיבוס, שבספטמבר אשתקד קרס חניון שבנתה ברמת החייל. לפי הרשימה, לחברה הונפקו שלושה צווי בטיחות בתקופה האמורה: האחד בינואר בפרויקט בבאר יעקב (מגרש 134) , השני בשכונת קרית האמנים ברחוב שושנה דמארי ברמלה בפברואר, והשלישי, גם הוא בפברואר האחרון, בפרויקט בגליל ים בהרצליה.
האם דניה סיבוס מקבוצת אפריקה ישראל היא שור מועד? רונן גינזבורג, מנכ"ל דניה סיבוס, טוען כי "דניה כחברה נמצאת ברמת הבטיחות הכי גבוהה, מעל כל חברה אחרת. גם במשרד העבודה יודעים את זה. זה נכון גם ברמת הטכנולוגיה וגם במספר ממוני הבטיחות. לנו יש 20 ממוני בטיחות חברה, לצד 150 מנהלי עבודה. גם אני בוגר קורס בטיחות.
"גם בתחקירים, אנחנו ברמה של חיל האוויר. יש לנו בית ספר שעושה הדרכות בגובה ובטיחות, סרטי בטיחות לעובדים. אנחנו רמה מעל כולם".
איך זה מסתדר עם הוצאת שלושה צווי בטיחות? לדברי גינזבורג, "דניה פעילה כמעט ב-85 פרויקטים במדינה. החברה הבאה אחרינו פעילה אולי ב-30 פרויקטים. אלה היקפים אדירים. כל יום עובדים כ-15 אלף איש באתרים".
בנוגע לתאונה הקשה בחניון הברזל מסבירים בדניה סיבוס כי "זה לא היה אירוע בטיחות בעבודה, העבודות שם נגמרו. החניון היה גמור והיה אמור לקבל טופס 4 וזה כשל ביצועי או תכנוני - לא בעיה בטיחותית.
"יום לאחר מכן החליטו לפשוט על כל אתרי החברה. שבועיים שלחו את הפקחים לכל האתרים שלנו, לא היה לזה אח ורע. ולמרות ששלחו אלינו פקחים, לא מצאו כלום. הוציא כמה צווי בטיחות על דברים שוליים. עובדתית, אחרי יום יומיים ביטלנו את כל הצווים. אם היתה תקלה בטיחות כל כך חמורה, אי אפשר לבטלם תוך יומיים".
גם לגבי צווי הבטיחות שמופיעים ברשימה, יש לחברה הסברים. בנוגע לצו הבטיחות בבאר יעקב, טוענים בחברה ש"הצו ניתן לעבודות מנוף, כאשר באתר אין מנוף מעל חמישה חודשים. במועד מתן הצו בינואר, האתר היה בשלבי טופס 4 (ללא מנוף). יצאה בקשה לביטול הצו".
בנוגע לצו הבטיחות ברמלה, מסבירים בחברה שמדובר בפרויקט שהיה שייך לחברת אורתם סהר. המנוף כלל לא היה של דניה סיבוס והחברה לא עשתה בו שימוש: "הצו ניתן למנוף לא פעיל של חברת אורתם סהר שלא הסכימה לפרקו, והבודק לא הסכים לבדוק. הצו בוטל עם פירוק המנוף".
לגבי הצו בהרצליה טוענים בחברה כי מדובר בהליך ביורוקרטי ותו לא: "מדובר בתסקיר בודק שרשם ליקויים לתיקון ותאריכים לביצוע, והחברה ביצעה את התיקונים הנדרשים, עוד לפני חלוף התאריכים לתיקון. צווים למנוף יוצאים על ידי משרד העבודה באופן אוטומטי ללא שיקול דעת ברגע שיש סעיף ליקוי. הצו בוטל מיד".
"האירוע קרה בכלל באתר סמוך"
נוסף לצווי הבטיחות, לחברה הוצאו צווי סגירה לארבעה אתרים. אתר החניון ברמת החייל היה הראשון, ובאותו החודש נסגר אתר נוסף של החברה ברחוב ניסנבוים 37 בעיר בת ים, ואתר בראשון לציון, בשדרות נים, באתר הבנייה של קניון עזריאלי ראשונים. בנובמבר 2016 נסגר אתר נוסף של החברה, הפעם בשדה התעופה ע"ש אילן רמון בתמנע.
לגבי בת ים, מסבירים בחברה כי האירוע שהתרחש היה נפילת תבניות על מלגזן. אולם, מכיוון שלחברה אתר בנייה הצמוד לזה של יזם אחר, המלגזן שפעם בשטח כלל לא היה עובד החברה והוא הפיל את התבנית על עצמו ועל המלגזה ונפצע. "האירוע בכלל לא קרה בגלל פעילות שלנו", כך בדניה סיבוס, "אלא בגלל קבלן מאתר סמוך. ניסינו להסביר למשרד העבודה אבל אף אחר לא רצה להקשיב".
במקרה של האירוע בשדרות נים בראשון לציון, טוענים בדניה סיבוס שהיא אכן הקבלן הראשי אבל באתר פעל גם קבלן משני שטיפל בחזיתות. "הדרכנו את כל העובדים", מספרים בחברה, "קבלן המשנה ביקש להכניס עובד מסוים וסירבנו להכניס אותו. למרות זאת, הקבלן הכניס אותו בהיחבא לאתר. העובד נפל על הגב ונפצע. והוא נפצע קל למיטב ידיעתנו, אבל החליטו לסגור את האתר".
גם במקרה של שדה התעופה בתמנע, נטען כי לא היתה הצדקה לסגירת האתר: "באתר עבד חשמלאי על סולם. מטר מעל האדמה. הוא נפל מהסולם ונשכב על הרצפה. הזניקו את מד"א מאילת וכנראה שהיה לחץ באתר נתנו לו זריקת הרדמה שגרמה לו פרכוסים. הבהלה גברה והטיסו אותו לסורוקה, כי לא הבינו מה קרה. אחרי כמה שעות, הוא קם והלך. בגלל הלחץ סגרו האתר ליומיים. שוב, זו לא בעיית בטיחות".
"פועלים מול רשויות החוק"
עוד חברה ששמה מופיע יותר מפעם אחת ברשימת צווי הבטיחות היא חברת עומר הנדסה ובנייה. לחברה הוצאו שלושה צווים בתקופה שאליה מתייחסת הטבלה: צו בטיחות בינואר 2017 באתר בנייה בירוחם (שדרות ורדימון), צו נוסף בחודש מארס באתר של החברה בדימונה (שכונת השחר) וצו נוסף באפריל באתר של החברה בירושלים (דרך חברון פינת אשר וינר). על פי משרד העבודה, בירושלים הסיבה לצו היתה: "עגורן הצריח הופעל בניגוד להוראתו של הבודק להשבית את העגורן". בירוחם הסיבה היתה "אי גידור משטחי עבודה", ובפרויקט בדימונה, "אי תקינות פיגומי זקפים".
אתר אחר של החברה, ברחוב החשמונאים בבני ברק, נסגר לשלושה ימים ביוני האחרון.
בתגובה מסרה החברה: "חברת עומר הנדסה ובנייה פועלת מול רשויות החוק בכל דבר ועניין וממלאת את כל דרישות החוק במלואן. לעניין הנושאים שהצגתם והוצגו, חלקם אינם נכונים ו/או לא מדויקים, ואנו שומרים את הזכות לתבוע על פי הנחיות יועצנו המשפטיים".
איפה רשם הקבלנים?
"נחל בהליכים משמעתיים-מנהליים נגד קבלנים"
במשרד הבינוי והשיכון יושב אחד מבעלי התפקידים המשמעותיים בתחום הקבלנות, והוא רשם הקבלנים. רשם הקבלנים הוא בעל סמכות בתחום הבטיחות, והוא אמור לקבל דיווח ישיר על התאונות ועל צווי הבטיחות שהוצאו לכל אחת מהחברות.
בתשובה לשאלה האם בחמש השנים האחרונות הפעיל הרשם את סמכותו לפעול כנגד חברות או קבלנים שנגדם הוצאו צווי בטיחות או שאתר הבנייה שלהם נסגר בעקבות תאונה קשה או קטלנית, השיבו במשרד השיכון: "הגם שאכיפת הוראות הבטיחות בעבודה מצויה בסמכות מנהל הבטיחות, רשם הקבלנים נהג לפנות לקבלנים בדרישה לתיקון הליקוי בגינו ניתן צו הבטיחות, וערך מעקב אחר הסרת הצווים. כאמור, סגירת אתרים היא עניין חדש במנהל, שיטופל כמפורט לעיל".
במשרד הדגישו כי למרות שתחום הבטיחות בעבודה אינו תחת אחריותם, "הנחו השר יואב גלנט והמנכ"ל חגי רזניק את רשם הקבלנים להציע דרכי סיוע בתחום זה".
"בוחנים את תיקון התקנות"
"עד לאחרונה, מדיניות הרשם היתה לפנות לקבלן שבעניינו ניתן הצו בדרישה כי הקבלן יעמוד בתנאים שקבע מנהל הבטיחות לשם הסרתו, והרשם היה עורך מעקב אחר עניין זה. לאחרונה החליט רשם הקבלנים הנוכחי לפתוח בהליכים משמעתיים-מנהליים נגד קבלנים כאמור. רשם הקבלנים אינו מוסמך לאכוף את הוראות הבטיחות, הנתונות בסמכות מנהל הבטיחות בעבודה, ואינו רשאי לעצור עבודות בנייה המבוצעות על ידי קבלן הרשום בפנקס הקבלנים. עם זאת, הרשם מוסמך לנקוט אמצעי משמעת כנגד קבלן שהורשע, בנסיבות מסוימות, בעבירות לפי פקודת הבטיחות בעבודה. כמו כן, הרשם מוסמך לנקוט אמצעי משמעת כנגד קבלן שנהג דרך קבע בניגוד לנוהל המקובל במקצוע, כפי המוגדר בתקנות רישום קבלנים.
"בתקנות נקבעה רשימה המהווה את 'הנוהג המקובל במקצוע', הכוללת ביצוע עבודות ברמה ובטיב התואמים את התחייבויותיו החוזיות של הקבלן ואת הדרישות המקצועיות של הענף שבו הקבלן רשום בפנקס. מכיוון שנוסחן הנוכחי של התקנות אינו כולל הוראה מפורשת המתייחסת לחובת הקבלן לפעול בהתאם להוראות הבטיחות, בוחן משרד השיכון בימים אלו את תיקון התקנות, והוספת הנושא באופן ברור. הרשם מוסמך במקרים העונים על המפורט לעיל, לנקוט אמצעי משמעת הכוללים התראה, נזיפה, קנס, התליית הרישיון בפועל או על התנאי, וכן ביטול רישום הקבלן בפנקס הקבלנים".
"סמכות הרשם מוגבלת"
עוד הוסיפו במשרד בכל הנוגע לסמכויות רשם הקבלנים, כי "סמכות הרשם מוגבלת, כאמור, למקרים שבהם קבלן הורשע בעבירה על פקודת הבטיחות בעבודה, או למקרים שבהם קבלן נהג דרך קבע הניגוד לנוהג המקובל במקצוע כמוגדר בתקנות.
"עד עתה לא קיבל הרשם מידע על אתרים שנסגרו בשל תאונות עבודה, אך כחלק מהמאמץ להסדיר את הנושא, גם מידע זה אמור להיות מועבר לרשם. מקרים פרטניים של קבלנים שמנהל הבטיחות הוציא נגדם צווים נבחנים לפי מהות הליקוי. הואיל וצווי הבטיחות שהעתקם מועבר לרשם אינם כוללים מידע מפורט לגבי חומרת הליקוי שנמצא באתר הבנייה, הוחלט לאחרונה בשיתוף מנהל הבטיחות על כך שיועבר לרשם גם מידע על חומרת הליקוי".
והאם נפתחו הליכים או ננקטו צעדים נגד מי מהקבלנים שברשימה? לדברי רשם הקבלנים, "מעבר לצעדים שפורטו לעיל, פתח לאחרונה הרשם בהליכי שימוע לבחינה של נקיטת אמצעי משמעת נגד מספר חברות, לגביהן ניתן מספר רב של צווי בטיחות. הליכים אלה טרם נסתיימו".
צווי בטיחות
כתבות
ני"ע
