האוצר בגימיקים ממוחזרים: הליסינג הפך לפתרון למצוקת הדיור

באוגוסט 2015 הפיץ משרד האוצר "קול קורא" לחברות בארץ ובעולם, לקבלת ייעוץ בנוגע לפיתוח מודל מימוני ותפעולי שיאפשר רכישת דירה בתשלום ארוך טווח. "בשלב ראשון מדובר על 10,000 דירות שיוקמו במודל של דירה בליסינג", הסביר אז סגן שר האוצר, יצחק כהן, בלי להסביר למה דווקא הוא נשלח אל המערכה לבשר על המודל החדש (מי בכלל יודע שהוא סגן שר האוצר?). כהן ציין כי "מדובר על תוכנית מהפכנית, אבל היא תצא לדרך ותצליח, כשהפיילוט הראשוני יכלול אלף יחידות דיור".

שנתיים עברו. בשבוע שעבר הגיע אותו כהן לכנס לשכת רואי החשבון באילת, ובפיו בדיוק אותן הסיסמאות. סגן השר סיפר לרואי החשבון, ש"בימים אלה נבחנת ומקודמת יוזמה של שר האוצר לדירה בליסינג. צעירים ישלמו שכר דירה 18 שנה ויוכלו, בתנאים מסוימים, לקבל את הדירה בתום התקופה". כהן לא הסתפק בכך, ואמר לנוכחים שהוא "מתחייב לעבוד על זה לילות כימים, עד שהשר יאשר, ונצא עם זה החוצה לציבור".

האבסורד מעולם לא נשמע מופרך יותר. מי שמזהירים אותנו בוקר וערב, לגמרי בצדק כמובן, מבהלת האשראי ומפיתויי הליסינג הפרטי בתעשיית הרכב, הופכים את הליסינג לפתרון קסם למצוקת הדיור בישראל. רק תביאו 10% הון עצמי בלבד, והשאר בתשלומים חודשים. הידד לעידוד הביקושים, הידד ללקיחת הלוואות.

חוששים מנטילת משכנתא ל-20 שנה? חוששים ש-10% הון עצמי פירושו של דבר מינוף מאוד מסוכן (ודי בירידה של 10% במחיר הדירה, כדי שהחוב יהיה גבוה מערך הנכס והסיכון יהיה בשמיים)? אז בואו נקרא לזה ליסינג, נרגיש לרגע עובדי היי-טק מרוצים, והכול ייראה ורוד ומושלם.

ואגב, מי שיכול לחוש מתוסכל מהבאזז המתעורר מחדש הוא חבר הכנסת אורי מקלב מיהדות התורה. בשנת 2011, כשכיהן כסגן יו"ר הכנסת, הוא הגיש לראש הממשלה נתניהו ולוועדת טרכטנברג, שישבה וגיבשה המלצות בעקבות המחאה הציבורית, הצעה למכירה דירות לישראלים בשיטת הליסינג.

הגימיק של מקלב אפילו לא זכה בשעתו להתייחסות קלה, עד שהסתבר כי הפך ברבות הימים לעיסוק מרכזי ("לילות כימים") של סגן שר האוצר מש"ס, לפחות בשנתיים האחרונות. אבל מה לנו להלין על האבסורד בהפיכת הליסינג לשם קוד לפתרון מצוקת הדיור. הרי אותו משרד אוצר שנלחם בהגרלות הלוטו והטוטו (שוב, לגמרי בצדק כמובן) הוא שערך היום את הגרלת הדיור הגדולה במדינה.

ואותה ממשלה (כמו זו שלפניה, וזו שלפניה) שאמרה לנו שכל הצעדים הללו הם לכל היותר פתרונות לטווח קצר, עד שהיקפי הבנייה יעלו משמעותית (באמצעות טיפול אמיתי בבעיות כוח האדם, הרגולציה, תיעוש הבנייה ועוד ועוד) ומשוואת ההיצע והביקוש תסתדר מאליה, ממשיכה גם בחלוף שנתיים להכריז בעיקר על גימיקים ממוחזרים ועל פתרונות אינסטנט.