קומפלקס מגדלים חדש מאיים על שכונת תל בנימין ברמת גן

בימים אלה דנה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של העיר רמת גן בהפקדת תוכנית המכונה רג/1601 ותכליתה פרויקט התחדשות עירונית בפינת הרחובות אלונים-ביאליק-בנימין, הקצה הצפון מערבי של שכונת תל בנימין.

התוכנית, המקודמת על ידי היזם אפרת ח. השקעות והאדריכל רני זיס, מתייחסת לשטח בהיקף של כ-8 דונם, ומציעה הריסת 5 מבנים ישנים משנות ה-50, ובניית מתחם חדש הכולל שני מבנים בני 10 קומות מעל קומת קרקע מסחרית, ומגדל בן 25 קומות. נוסף לכך ייבנה מבנה ציבור בגובה ארבע קומות וחניון תת קרקעי. התוכנית מציעה התחדשות בפינה מוזנחת למדי של מרכז העיר, אך מסתבר שנאמני שימור שכונת תל בנימין זועמים על ממדי הפרויקט וחרדים מפני כרסום נוסף באופיה של השכונה הוותיקה.

תל בנימין ברמת גן היא שכונה זעירה שבה ארבעה רחובות עם 45 בתים פרטיים בסך הכול, ובכל זאת קשה להתעלם ממנה. המיקום שלה, בין הרחובות אבא הלל, ביאליק וז'בוטינסקי, שהם בין הרחובות האינטנסיביים ביותר במטרופולין ת"א, הופך אותה לתצורה אורבנית נדירה. יש הרואים בה אתר מורשת תרבותית ואדריכלית ונופית נדיר. היזמים, מצדם, לוטשים עיניים לבתים הישנים, בתוך השכונה ומסביבה, ורואים בהם בעיקר פוטנציאל נדל"ני.

השכונה נוסדה בראשית שנות ה-30 ביוזמה של יצחק ליב גולדברג על גבעת כורכר בתחום פרדס שהיה בבעלותו. גולדברג היה ממייסדי החברות כרמל מזרחי, הכשרת היישוב ובנק אפ"ק (לימים בנק לאומי). כמו כן, הוא היה המו"ל הראשון של עיתון הארץ ובין מייסדי תיאטרון הבימה. תושבי השכונה פעלו כקואופרטיב, אגודה עצמאית, ורק בשנת 1943 הפכו לחלק מרמת גן. בשכונה התגוררו דמויות שהיו רבות השפעה ביישוב הציוני בארץ בתקופה שלפני קום המדינה: הסופר יעקב חו*רג*ין, הצייר אריה לובין, המשורר יעקב פיכמן, הסוחר חירם כהן, איש הכספים אליעזר ברוידה והרופא משה מרכוס. בין האדריכלים שתכננו בשכונה ניתן להזכיר את ג'ניה אוורבוך (כיכר דיזנגוף), ויוסף נויפלד (בית חולים אסותא הישן).

אדריכלית השימור נועה שק, השותפה בהכנת תוכנית השימור לעיר רמת גן, מאמינה בחשיבות שימורה של השכונה: "זהו אי של שקט בתוך מרחב סואן, אבל גם אי של מצוינות אדריכלית, איכות נופית ומרחב היסטורי עם הרבה ערכים. מאחר שכל הערכים האלה מתכנסים בתוך משולש קטן מבחינה גיאוגרפית, מוטלת על עיריית רמת גן החובה לשמר את המרחב לטובת מי שנמצא ולטובת והעתיד".

תמר טוכלר, מנהלת מחוז ת"א במועצה לשימור אתרים, כוללת בתחום השכונה את כל המבנים שנמצאים על דפנות הרחובות אבא הלל, ז'בוטינסקי וביאליק. היא מתנגדת בחריפות לפרויקט המקודם בימים אלה בפינת הרחובות ביאליק ואבא הלל: "במהלך השנים היו הרבה ניסיונות לדחוף מגדלים ברחובות ביאליק וז'בוטינסקי. המגדלים האלה מסתירים את השכונה ומייצרים צל. כמו כן, לכל מגדל כזה צריך פתרונות תחבורתיים. הפרויקט הזה זר לשכונה ולוקה בחוסר מידתיות". טוכלר סבורה שיש להגביל את גובה המבנים, "כי אחרת, השכונה הוותיקה תלך לאיבוד".

"ערך שימורי"

לאדריכלית מישל ווסטון לאור, ממחלקת ההנדסה של עיריית רמת גן, אין ספק בערך השימורי של שכונת תל בנימין: "זהו אי בתוך הלב הסואן של המטרופולין, עם סיפור היסטורי מעניין, עם חוויית הליכה ברגל שונה, ריאה ירוקה". מצד שני, היא רואה את השוליים כאזור שכבר נמצא מחוץ לשכונה: "המקטע של רחוב ז'בוטינסקי נראה לא טוב, מוזנח, לא נעים ללכת בו. במסגרת המדיניות שלנו החלטנו לאפשר ברצועה הזאת בנייה של 17 קומות, בגובה של בית בכור (מבנה קיים בפינה של הרחובות ביאליק וז'בוטינסקי). זה גובה שיכול לאזן את צרכי הפיתוח וגם לפגוע פגיעה מינימלית בשכונה. הגדרנו שזה יהיה כפוף לבדיקת הצללה, קווי בניין, יצירת חיץ ירוק ונטיעות".

כשאני מנסה לברר איתה את עמדתה ביחס לחששות תושבי השכונה והמועצה לשימור אתרים מפני פגיעה באופי השכונה הוותיקה, היא אומרת שוועדת השימור היא ועדה ממליצה ושההחלטות מתקבלות בוועדה המקומית או המחוזית: "אנחנו מחויבים לדון בכל תוכנית שמוגשת לנו, גם אם היא לא טובה. הוועדה קבעה תנאים שבהם ניתן לממש את התוכנית".

עו"ד רועי ברזילי, חבר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בר"ג, סבור שיש לבחון את התוכנית הזו מחדש: "אין להוציא את התוכנית הזו מתחום השימור של תל בנימין ובטח לא לייצר מקדמי בינוי ביחס של 1:8, שזה יותר מפי 2 ממה שמקובל ברוב שכונות ר"ג. אין הצדקה כלכלית או תכנונית להיקף בנייה שישפיע על יכולת התשתיות לתת מענה לצרכי התושבים".