משרד האוצר שוקל "הפסקת אש" עם עובדי חברת החשמל

משרד האוצר יודיע עד מחר (ב') אם הוא מסכים למעין "הפסקת אש" בין המדינה לעובדי חברת החשמל למשך חודש, שבמהלכו יתקיים מו"מ מואץ על מתווה הרפורמה בחברה. במסגרת הקפאת המצב אמורים העובדים לחדול מכל העיצומים בהם החלו לפני כחודש, בעוד המדינה תעצור כל מהלך הקשור לקידום ייצור חשמל על ידי גורמים פרטיים, כולל מתן רישיונות חדשים להקמת תחנות כוח. במשרד האנרגיה מתנגדים בכל תוקף להקפאת המצב, ומניחים כי חברת החשמל רחוקה ממשבר תזרימי.

ההצעה להקפאת מצב נדונה במו"מ שהתקיים בנושא ביום חמישי האחרון, לאחר דיון חירום שקיימה בבוקר הנהלת חברת החשמל בנושא העיצומים. בשעה 10:30 התכנסה פגישה בבית ההסתדרות בתל אביב בין בכירי החברה לנציגי הממשלה, בה השתתפו בין השאר היו"ר יפתח רון-טל, המנכ"ל עופר בלוך, ראש מינהלת השינוי המבני בחברה אמיר ליבנה, ונציגים מאגף הכספים של החברה. מצד המדינה הובילו את הדיונים מנכ"ל האוצר באב"ד, מנכ"ל משרד האנרגיה שאול מרידור ויו"ר רשות החשמל אסף אילת.

שעתיים לאחר תחילת הפגישה הראשונה הצטרפו לדיונים יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, סמנכ"ל משאבי אנוש בחברת החשמל עמית אוברקוביץ', ונציגי ועד העובדים בראשות מיקו צרפתי. לדברי גורמים המעורים במגעים, מנכ"ל האוצר שי באב"ד הביע נכונות לשקול את הקפאת המצב, ולהודיע עוד טרם הדיון מחר בבוקר בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה אם המדינה מוכנה ללכת למתווה זה. טענה זאת קיבלה היום אישור.

בדיון עם העובדים אמר רון-טל כי חברת החשמל ניסתה בשנה האחרונה לשכנע את הממשלה לסגת מכוונתה להפריט את כל יחידות הייצור של חברת החשמל שאינן פחמיות, אך ללא הצלחה.

רון-טל סבור כי טובת חברת החשמל מחייבת השארת 30%-40% מהייצור בידיה לטווח הארוך - כפי שאמר לפני שבועיים בראיון ל"גלובס" - אך הממשלה אינה מקבלת את עמדתו. גורמים המעורים בנושא תהו היום אם חובת הנאמנות שלו לחברה אינה מחייבת אותו להתעמת עם הממשלה בנושא זה במקום להסתפק בהבעת עמדתו.

על פי המתווה שמשרד האנרגיה - ובייחוד מנכ"לו שאול מרידור - נחוש לקדם, בידי חברת החשמל ייוותר בתוך עשור כושר ייצור של 3,400 מגה-ואט - כושר הייצור של היחידות הפחמיות, לא כולל יחידות 1-4 בחדרה שצפויות להיסגר ב-2022. כושר הייצור שיימכר על פי מתווה זה הוא בהיקף 10,399 מגה-ואט. מדובר בהוצאת 53 יחידות ייצור מחברת החשמל מתוך 63 היחידות שהיא מחזיקה כיום. לדברי גורמים המעורים במגעים המנהלים בשבועות האחרונים, הממשלה מתכוונת לבצע את ההפרטה בתוך שלוש שנים ולא עשר כפי שנטען.

אחת הנקודות השנויות במחלוקת בנושא היא מספר העובדים שיעזבו את חברת החשמל במסגרת הרפורמה. בחברת החשמל מעריכים כי מתווה הממשלה יגרום לפיטורי 4,500 עד 5,000 עובדים, בעוד ועד העובדים וההסתדרות טוענים כי מתווה זה יגרום לאבדן 6,000 משרות. מתווה הרפורמה שהציגה הממשלה נוקב במספר של כ-3,000 עובדים, 400 מהם יזכו במשרות אצל יצרני החשמל הפרטיים שירכשו את יחידות הייצור של חברת החשמל.

מועד המפתח הנוכחי במשבר הוא ה-20 בחודש, אז ידון בג"ץ בעתירות שהגישו ב-21 ביוני המדינה ויצרני החשמל הפרטיים נגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה בתחילת מאי, שאיפשרה לעובדים לפתוח בעיצומים. ביום הגשת העתירות דחה בג"ץ בקשות דחופות להוצאת צו מניעה זמני נגד העיצומים.

אם בג"ץ יקבל את הטענה שזכות השביתה נוגדת את סמכותה של המדינה לקדם רפורמה, תרשום גישת משרד האנרגיה נצחון משמעותי ויגדל כושר המיקוח של הממשלה נגד העובדים. אם לא זה יהיה המקרה, לא תהיה למדינה ברירה אלא לנהל מו"מ גמיש יותר עם עובדי חברת החשמל, ואולי אף לאפשר לחברת החשמל לשמור חלק ניכר מכושר הייצור שלה. בממשלה אומרים שאפילו אם זה יהיה המקרה, תימצא הדרך להתמודד עם עיצומי העובדים מבלי שייגרם נזק משמעותי.

העיצומים החלו ב-12 ביוני, בעקבות החלטת שר האנרגיה יובל שטייניץ למסור הקמת תחנת כוח של כ-700 מגה-ואט שתאפשר לסגור בהדרגה את היחידות המזהמות 1-4 בחדרה ליצרנים הפרטיים. העיצומים כוללים הימנעות מגביית כספים, עיכוב 10% מהתשלומים לספקים, השעיית הפעילות מול יצרני החשמל הפרטיים, אי-ניתוק חשמל לחייבים וניתוק מגע עם משרד האנרגיה.

בעקבות תחילת העיצומים עתרה חברת החשמל לבית הדין לעבודה בחיפה בבקשה להוציא צו האוסר אותם, אך העתירה נדחתה ב-15 ביוני. ניסיון של חברת החשמל לקבל זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים על החלטת בית הדין בחיפה לא התקבלה. בדיונים שהתקיימו בחודש האחרון בבית הדין לעבודה בחיפה הורה השופט אלכס קוגן למדינה, לחברת החשמל ולעובדים לנהל שיחות במטרה למצוא פתרון, אך למרות מגעים אינטנסיביים לא הושגו עד כה תוצאות.

נזקי אי-הגביה בחברת החשמל מסתכמים בכ-2 מיליארד שקל בחודש, מה שהביא את יו"ר חברת החשמל יפתח רון-טל לשלוח ביום חמישי האחרון מכתב לשר האוצר משה כחלון, בבקשה לקיים דיון דחוף על דרכים למנוע מחברת החשמל להישאר ללא מקורות כספיים כבר בסוף חודש זה. כדי להתמודד עם היעדר הגבייה לוותה חברת החשמל 800 מיליון שקל. בשלב זה עמדת המדינה הרשמית היא שמדובר בסכסוך עבודה בתוך החברה, ועל כן אחריותה היא להתמודד איתו לבדה.